הם יורים לנו על הצפון, יש להם מנהיג מפורסם עם טורבן וכבר נלחמנו בהם – במלחמה אחת או שתיים? בזמן שהצפון ממשיך להיות מתוח ולא ידוע אם ומתי תיפתח שם חזית של ממש, כמה נקודות על חיזבאללה:
הקמה
את חיזבאללה הקימה איראן. כן, אתם בטח מופתעים, דווקא איראן החביבה ושוחרת השלום שכולנו מחבבים החליטה שהיא צריכה זרוע צבאית בלבנון?
למען האמת כבר הייתה לה זרוע אחת שם: המיליציה השיעית אמל. אבל בשנת 1982, סביב מלחמת שלום הגליל, שלימים יקראו לה "מלחמת לבנון הראשונה", איראן נעשתה פחות מרוצה ושלחה כמה מאות קצינים כדי להקים גוף חדש, בשם מפלגת האל. לא יומרני בכלל. חיזבאללה לא היה ממש צד במלחמת שלום הגליל – שבה צה"ל נלחם בעיקר נגד הצבא הסורי ונגד אש"ף – אבל בשנים שחלפו מאז התעצם והשתלט על רוב השטח של דרום לבנון.
אמל היא מפלגה בפרלמנט הלבנוני היום, והארגון החדש הפך לגדול הרבה יותר מאבא שלו. אבל כמה גדול?

היקף הכוח
אנשי חיזבאללה אומנם מפרסמים תמונות מחמיאות להפליא של הלוחמים שלהם אחרי נפילתם, בצעיף פוטוגני ומבט אל עבר השקיעה או אל עבר ירושלים, אבל הם דווקא לא מפרסמים את מספרי הלוחמים שלהם. לא יפה, אבל זה מה יש.
לפי המטה למחקרי ביטחון לאומי, לרשות חיזבאללה עומדים בין 50 ל-100 אלף לוחמים, עוד לפני שדיברנו על סיוע חיצוני של פעילים שיעים ממדינות אחרות באזור. ביניהם יחידת העילית כוח רדואן (על שם כינויו המחתרתי של אחד ממקימי הארגון, הארכי-מחבל עימאד מורנייה), שלפי ההערכות יש בה כ-2,500 לוחמים מנוסים ומאומנים היטב, שמטרתם היא בגדול לעשות בישראל מה שעשו כוחות הנוח'בה בשמחת תורה.
ומה לגבי החימוש? בדיוק חודש לפני פרוץ המלחמה, כתב פה יגיל הנקין: "השאלה כמה רקטות יש לחיזבאללה נתונה במחלוקת בין חוקרים. הממעיטים מדברים על כ־40 אלף; המרבים – על פי שלושה ויותר". ככל הנראה, חלק מהטילים האלה מגיעים לטווח גדול מאוד, וגם יכולת הרס רחבה, ומלחמה נגד חיזבאללה עלולה לעלות לנו בטילים על ערי ישראל, שיגבו לא מעט קרבנות.

חסן נסראללה
נשוב ל-1982. בראש הארגון הועמד סובחי אל-טופיילי. בשנת 1991 הוא הודח, ואת מקומו תפס עבאס מוסאווי. צה"ל תכנן לחטוף את מוסאווי כדי להשיג מידע על גורלו של רון ארד, אך בסופו של דבר הוחלט להפוך את המבצע להתנקשות. מסוקי חיל האוויר חיסלו את מוסאווי, ואת מקומו תפס חסן נסראללה.
נסראללה היה אז בן כ-32, אדם כריזמטי שלמד לימודי דת באיראן מספר שנים, וכבר שימש כמפקד הצבאי של הארגון. ב-32 השנים שחלפו מאז הוא עומד בראש חיזבאללה, ומנהיג את הארגון גם בהיבט המדיני והכלכלי. תחת הנהגתו חיזבאללה הפכה לכוח פוליטי, שיש לו גם מושבים בפרלמנט הלבנוני, במקביל כמובן למעשי רצח, שיגור רקטות וחטיפה.
העימות עם ישראל
העימות של חיזבאללה עם ישראל הוא עניין צבאי, ולכן נחלק אותו לשלושה חלקים:
החלק הראשון הוא שש עשרה השנים שאחרי מלחמת לבנון. צה"ל שלט בדרום לבנון, יחד עם צד"ל, וחיזבאללה הוציא נגדו פיגועים רבים. באותה תקופה יצא צה"ל למבצעים דין וחשבון (1993 – ממשלת רבין) וענבי זעם (1996 – ממשלת נתניהו), וכאמור גם חוסל מזכ"ל חיזבאללה אחד.

בשנת 2000 נסוג צה"ל מלבנון, ונסראללה נשא את נאום קורי העכביש המפורסם, שבו אמר שישראל נראית חזקה אך היא חלשה, שבעה ועייפה, ובורחת ממלחמות ולכן אפשר להביס אותה. כעת התחילה תקופה שנייה, שארכה שש שנים. קו הגבול היה מתוח, עם כמה תקריות בעיקר סביב הר דב, ששיאן בחטיפת שלושה חיילים שגופותיהם הוחזרו ב-2004, יחד עם אלחנן טננבוים. בשנת 2006 יצא חיזבאללה לפיגוע חטיפה נוסף, שהוביל לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. במשך המלחמה מנהיגי הארגון היו במסתור מתחת לאדמה, וצה"ל לא הצליח להגיע אליהם וגם לא לשחרר את החטופים או להפסיק את ירי הרקטות – אף שהשמיד מאגרי נשק ולוחמי חיזבאללה רבים.
המלחמה הסתיימה בהחלטה החלטה 1701 של מועצת הביטחון, הקובעת על פירוז דרום לבנון, מנהר הליטני ועד לישראל. שום נשק לא ייכנס לשם, קבעה ההחלטה (שלא טרחה ללחוץ על חיזבאללה להשיב את החטופים, למשל), מלבד הנשק של צבא לבנון ויוניפי"ל. בתקופה שחלפה מאז, בטח תוכו בתדהמה, חיזבאללה לא כיבד את ההסכם ודווקא הכניס לא מעט נשק לדרום לבנון. צה"ל מצידו חיסל את עימאד מורנייה, שנחשב לאחד הטרוריסטים הבכירים בעולם ולמספר 2 בארגון. בשנת 2018 יצא הצבא למבצע מגן צפוני, שבו נוטרלו כמה מנהרות תקיפה של חיזבאללה.
וכך הגענו למצב הנוכחי, שבו נסראללה נמצא בעיקר במסתור, ומדי פעם משחרר קלטות וסרטונים, וארגון הטרור שתחת אחריותו התעצם עד למצב שבו הוא מאיים על כל שטח מדינת ישראל, ויש לו שליטה מסוימת על חלקים רבים מלבנון. גם מבחינה פוליטית חיזבאללה תופס שלושה עשר מושבים (מתוך 128) בפרלמנט הלבנוני.