אני רוצה לבקש מכולכם סליחה.
אני לא יודע איך קוראים לכם, או בני כמה אתם, אם אתם גברים או נשים, יהודים או אזרחים ישראלים שנקלעו לסיטואציה. אני יודע שאתם סבים וסבתות, אימהות ואבות, בנים של, חברים של, ילדים של ותינוקות של. סליחה שנפגעתם מטבח ה-4.8.25 או 7.6.26 או 6.12.2027 אני לא יודע את התאריך המדויק אני יודע שהוא יקרה.
אנחנו שוב נספור את הגופות שלכם, שנצליח לזהות בקושי.שוב נתחלחל מסרטוני הזוועות, שוב נתווכח עם העולם אם נאנסתן או נערפתם. אני יודע שזה יקרה כמו שידעתי שה-7.10 יקרה, כי אני רואה מה קורה פה.
אנחנו היום 3 חודשים לאחר הטבח ועדיין לא מספיק אנשים התפכחו בנוגע לציר הרשע המקיף אותנו. יצאנו למלחמה לטהר את עזה, טיהרנו בקושי חצי וכבר משנים את אופי הלחימה.
החונטה הצבאית עסוקה בהיעלבות מהדרג המדיני במקום להתנהג כמו אמסטף שנשכו לו את האוזן, ראש אמ"ן לא פרש בבושה, הוא מתדרך כתבים ומדליף מקבינט המלחמה דרך פקודיו. הרמטכ"ל לא מבקש לחסל את האויב אלא להילחם עם "ערכים". ערכים, שמעתם?
האויב אינו מורתע, הוא נלחם, הוא אורב, הוא מנהל תעמולה דרך ערוצי תקשורת אנטישמיים שלא נסגרו ונבעטו. רוב התקשורת הישראלית עסוקה בהחלשת ופילוג העם, ומדבררת את ארה"ב משל היינו המדינה ה-51.

לא הולאמו מפעלים להפיכתם לייצרני נשק ומחסני הנשק שלנו לא מאפשרים חיסול מוחלט והרמטי של האויב, השיח על עידוד הגירה וגירוש שוב נתקל בטענות סרק על גזענות או זכויות אדם כאילו באותו יום שחור לא חצו את הגבול ילדים, נשים, זקנים ונכים כדי לטבול את ידיהם בדם יהודי. כאילו אין דיווחים של החיילים המטהרים על כל בית, בית ספר, גן ילדים, מסגד, בית חולים עמוס בנשק ובחומרי תעמולה נאצים.
עשרות אלפי עזתים חוזרים לשטחם בצפון רצועת עזה, הם יפגשו שם הרס רב אבל לא משהו שהרדיקליזציה האסלאמית המבוטאת באמנת חמאס לא מסוגלת להתמודד אתו. אף אחד לא אומר בפה מלא "שטח משוחרר לא יוחזר" ודם חיילנו שנשפך ברצועה יכוסה בפחד הגנרלים במטה הכללי מכיבוש מוחלט וגירוש האויב למצרים, ירדן או איראן.
הצבא מנסה להרתיע בג'נין, אך האויב איבד את הפחד, מקסימום הוא ימות. מחיר אמיתי, לא נגבה ממנו ואנחנו ממשיכים לנוע בכבישים שלנו בחשש.
גנרלים בדימוס, שהרשת מלאה ברהבתנותם, שצולמה ותועדה מכל כיוון בעשור האחרון כשהם אומרים שהחמאס מורתע, שאין לו אומץ, שהפתרון הצבאי היחיד הוא בעצם פתרון מדיני ובעזרת הפחדות על מאות חיילים הרוגים, כפו דה פקטו על הדרג המדיני לא לצאת לפעולה צבאית ולפעול מדינית באמצעות פתיחת מעברים לסחורות, לטיפולים רפואיים ולמרגלים שאספו מודיעין. ואלו עדיין יושבים באולפני החדשות ומתווכים את המציאות השקרית בה הם חיים.
האויב אינו מורתע. הוא התחיל לתכנן את המתקפה הבאה שלו ובישראל ראשי הצבא האמונים על ההגנה לא גייסו תחתם את האנשים שהתריעו עשרות בשנים כדי שטבח כמו ה-7.10 לא יקרה.
סליחה, יהודים יקרים, אחים, לוחמים ולוחמות אמיצים שלנו, שלא הצלחנו להשפיע מספיק על המערכת כדי שבעל הבית "ישתגע" וציר הרשע ימוגר כליל. סליחה שלא עמדנו בציווי התנכי "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים. לא תשכח".
סליחה שכל כך מהר שכחנו, ואנחנו מורידים רגל מהגז, זה יבוא על חשבונכם. אולי על חשבוני.
ן