התמונה האזורית הדמיונית ששרטט אמש (ג') מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן במסיבת העיתונאים שקיים בתל-אביב, לא רק מפעילה לחץ כבד ובלתי הוגן על ישראל – היא גם גולשת אל תובנות שכבר נדמה היה כי עברו מהעולם. מזכיר המדינה שב והזהיר שללא מענה "לשאיפותיהם הפוליטיות" של הפלסטינים, לא ייכון שלום באזור. פרדיגמה שקרית, שכבר נופצה כאן אך לפני שנים ספורות עם הסכמי אברהם.
הלחץ גם לא הוגן משום שבלינקן ציין כעובדות פרטים שהם בלתי מדויקים בעליל, אם לא שקרים מוחלטים. למשל בכל הנוגע ליעילות הפצת האספקה המוכנסת לרצועה, בלינקן אמר שהעיר בפגישותיו עם בכירים ישראלים במהלך כל יום האתמול, כי על ישראל לדאוג שהחלוקה של מזון, מים ושאר הסיוע תהיה יעילה יותר. הוא אמר שגורמי האו"ם בתוך עזה עושים עבודה מצוינת ומפגינים אומץ, וכי אין להם תחליף. אולם המציאות היא שנציגי אונר"א וסוכנויות האו"ם בתוך הרצועה עושים עבודה עלובה למדי. הם לא מתמודדים כלל עם הבריונות והביזה של חמאס. ואפילו יותר מזה – מתקני אונר"א מהווים לא פעם בעצמם מחסה לטרור.
בפתח דבריו במסיבת העיתונאים, בלינקן כמו הציב אמש אלו מול אלו את משפחות החטופים הסובלות, ואת המשפחות הרעבות בעזה. הוא ציין כי אומנם להתמודד מול אויב שמתחבא בקרב אזרחים זה עניין מורכב, אבל מספר ההרוגים בעזה הוא גדול מאוד.
כשישראל מתמודדת במלחמה כל כך איומה מול ארגון טרור שכל חוק או נוהג בינלאומי הוא ללעג בעיניו, לכל הפחות – על העולם הנאור להכיר בעומק המאמצים שלה לשמור על החוק ולעמוד לצידה באופן מלא.
בלינקן תיאר שדיבר עם הבכירים עימם נפגש, ובהם ראש הממשלה וחברי קבינט המלחמה, על השינוי במהלך הצבאי של ישראל בעזה. על כך שישראל עוברת שלב בלחימה ומדללת את כוחותיה. הוא תיאר שסוכם על משלחת של האו"ם שתבחן את האפשרות לחזרה של תושבי צפון הרצועה לבתיהם. "אמרתי בפגישות שהפלסטינים צריכים להיות מורשים לחזור לבתיהם ואסור ללחוץ עליהם לעזוב את עזה. ראש הממשלה אישר לי שהגירה מרצון אינה המדיניות של ישראל", אמר בלינקן.
"דיברנו גם על המתח בחזית הצפונית. יש למצוא פתרון דיפלומטי שימנע הסלמה ויאפשר למשפחות בישראל וגם בדרום לבנון לשוב לבתיהם", ציין. הוא הוסיף כי כל בני שיחו במסע הדילוגים הנוכחי שכלל בין היתר את קטאר, איחוד האמירויות וסעודיה, מוכנים לקראת פתרון של שלום, "אבל כולם אמרו שזה יגיע רק דרך נתיב שיאפשר מדינה פלסטינית. אפשר להשיג את המטרות האלה אבל רק באמצעות זה. המשבר הזה הבהיר שאי אפשר להשיג אחד בלי השני".
הוא ציין כי ישראל צריכה לחבור אל מנהיגים פלסטיניים ששואפים "להוביל את עמם לחיות בשלום עם ישראל", אם כי משום מה לא נקב בשמות של כאלו.
הוא גם חזר אל התבנית המעוותת, המייצרת שוויון לכאורה בין שני הצדדים, בכך שאמר שישראל צריכה להפסיק צעדים שמונעים מהפלסטינים להחיל ריבונות – כגון אלימות מתנחלים, התרחבות התנחלויות והריסות בתים בלתי חוקיים, שמקשים לדבריו כולם על השגת שלום. חלקן תופעות קצה פליליות, אחרות פעולות הנעשות במשורה ועל פי חוק. וודאי שאינן מקבילות לכל מעשה הסתה או טרור.
"לרש"פ יש אחריות לשנות את עצמה, לקיים רפורמה", ציין בלינקן במשפט בודד. כאילו לא מהדהדת שתיקתם הרועמת של מנהיגי הרש"פ מאז הטבח הברברי, אותו לא טרחו אפילו לגנות. "אם ישראל רוצה שמנהיגי ערב יקבלו החלטות קשות, ישראל צריכה לקבל החלטות קשות בעצמה", הוסיף. "הרבה מדינות באזור מוכנות להשקיע בבנייתה מחדש של עזה ובביטחונה, לתמוך בשליטה פלסטינית. אבל זה חיוני עבורם שתהיה דרך ברורה להבנה של הזכויות הפוליטיות הפלסטיניות ולמדינה פלסטינית. זה קריטי לעצירת מעגל האלימות".
ורק בסוף, בתום כל המסכת המנותקת הזו, שאלה שהגיעה מכתב אל-ג'זירה שתהה למה ארה"ב לא מפעילה את כוחה כמעצמה עולמית כדי להכריח את ישראל להפסיק את האש, גרמה סוף-סוף לבלינקן להזכיר כי "חמאס היה יכול לסיים את זה בשמונה באוקטובר". אם רק היה משחרר את החטופים ונכנע. "כל הסבל הזה לא היה קורה אם חמאס לא היה עושה מה שעשה בשבעה באוקטובר. וזה יכול להסתיים מחר, אם חמאס יקבל את ההחלטות האלו". פיסה קטנה של אמת.
