חיסולו של סאלח אל-עארורי בביירות, הכניס את בכירי חמאס ללחץ וערבב מחדש את הקלפים בין גורמי "ציר ההתנגדות". אל-עארורי, שהיה איש הקשר בין חמאס לחיזבאללה ואיראן, ישב בבירות וניהל משם מערכת דמים מול ישראל, כמי שאף היה ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. אם כן, מהן ההשלכות לחיסולו של "המוח הצבאי" של חמאס בחו"ל?
הוואקום בחמאס
באופן מיידי, חיסולו של אל-עארורי יוצר בקרב בכירי חמאס את התחושה כי הם כולם על הכוונת הישראלית. ייתכן ותחושה זו תוביל לנכונותו של הארגון הקיצוני לשאת ולתת על שחרור החטופים, תוך התניית חסינות של כל הבכירים מחיסול.
חיסול זה אף מנחית מכה קשה על יכולתו של חמאס בזירת יהודה ושומרון, שאל-עארורי היה אמון עליה והסית ללא הרף להוצאת פיגועים ממרחב זה לשטח ישראל כדי לרצוח כמה שיותר ישראלים. באין מתאם ויוזם ברמה של אל-עארורי, הדבר מקשה על פעילי הארגון להוציא לפועל פיגועים ביהודה ושומרון. הוא אמנם מגביר את תחושות הנקם והמוטיבציה הגבוהה להוציא פיגועים – אולם, בטווח הארוך יותר, באין בנמצא מחליף ראוי – יכולתו של חמאס לבצע פעילויות טרור בגזרה זו עתידה להצטמצם.
אחת מהבעיות הקשות היא שאל-עארורי לא טיפח לעצמו מחליף. אחד מן המחליפים האפשריים הוא זאהר ג'בארין, עוזרו של אל-עארורי בניהול הטרור ביו"ש, אך בשלב זה לא נראה כי ביכולתו להשתוות למעמדו של אל-עארורי בהנהגת חמאס.
באשר ליחיא סינוואר, אל-עארורי היה יריבו המר עוד מימי שהותם בכלא הישראלי, והוא אף התחרה עמו על הנהגת הארגון. אולם החיסול יגביר את תחושת הלחץ על סינוואר, שכנראה יסיים את חייו כמו יריבו, וכמוהו גם יתר הנהגת חמאס. עם זאת, הארגון ינסה לנקום את מותו באמצעות ירי רקטות לעבר אזור המרכז, וידרבן את פעיליו ביהודה ושומרון ואף בחו"ל לבצע פיגועים.
בטווח הארוך יותר, חיסול זה יביא לחישוב מסלול מחדש, שכן הפגיעה מורלית והמבצעית היא קשה. הדבר אמור להביא לשיתוק המערכות, כאשר באין יד מכוונת – יהיה יותר קשה להוציא לפועל פעילות טרור. זאת ועוד, הלחץ המתמשך של ישראל על חמאס ברצועת עזה והכיתור סביב מעוזי הארגון – סינוואר ופעיליו יבינו כי ייאלצו להשתמש בקלף החטופים על מנת לשרוד.
יתרה מכך, חמאס איבד מנהיג פוטנציאלי במקומו של סינוואר. ניהול מערך הטרור ביהודה ושומרון והקירבה לאיראן ולחיזבאללה הקנתה לו נקודות רבות בקרב "ציר ההתנגדות".
המלכוד הפלסטיני של חיזבאללה
חיסולו של אל-עארורי משפיע על חמאס צבאית ומורלית, אך יש לו גם השלכות לפרוקסי האיראני המרכזי – חיזבאללה.
החיסול הזה הבהיר לחסן נסראללה כמה הוא חשוף וניתן היה להבין זאת בנאומו הראשון, מיד לאחר חיסולו של בכיר חמאס. נסראללה אמר בנאומו כי "חיזבאללה יערוך אירוע ביום שישי אחר הצהריים, ואני, אם אללה ישאיר אותי בחיים, אשא דברים גם שם". נראה כי החיסול של אל-עארורי הבהיל את נסראללה, וכי הוא מבין כי הוא עלול להיות הבא בתור. באופן זה, גרירתו של חיזבאללה ללחימה לצד חמאס מלכדה אותו ואת העומד בראשו, נסראללה.
המלכוד של חיזבאללה נובע מכך שנסראללה מתלבט כיצד וכמה עליו להגיב לחיסול של "אורחו" הפלסטיני – בעוד הארגון מנסה להציג עצמו כלאומי-לבנוני מבית, אך גם כנאמן לפתרון עבור טהרן מחוץ.
חיזבאללה סופג אבדות, כאשר גם בכיר כוח רדואן, ויסאם טוויל, כבר חוסל על ידי ישראל. הארגון השיעי מרגיש כי עליו להגיב מעבר לתגובות המדודות שביצע עד כה. מנגד, הוא אינו מעוניין להרחיב את הלחימה לתוך תחומי לבנון המרוסקת גם כך. אחת הסברות לתגובה מצדו של חיזבאללה היא באמצעות פיגועי חו"ל, כפי שעשה בעבר.
דריכתו של חיזבאללה בבוץ הפלסטיני והחיסול המרשים בלב רובע הדאחיה, מעוזו של הארגון השיעי, יכולים להביא לרפיון היחסים בין שני הארגונים, שכן יהיה קשה למלא את החלל אותו השאיר אל-עארורי, שהיה אמון על הקשר האסטרטגי-אופרטיבי מול חיזבאללה.
בנוסף, חיסול זה פגע בכוחו התעמולתי של חיזבאללה, שהביא לכך כי לבנון הפכה למרכז מחודש של הטרור הפלסטיני – מה שמביא לביקורת ציבורית עצומה נגד הארגון – ונגד השיעים בכלל – בלבנון השסועה.
לשם תזכורת, אל-עארורי ניסה ליצור מעוז חמאסי גם בלבנון, על בסיס מחנות הפליטים במדינה, כחלק מתכנית לייצור חזית נוספת מול ישראל, בנוסף לעזה ויהודה ושומרון. ממש כפי שערפאת ואנשיו הקימו בלבנון- 'פתחלנד' בגרסת חמאס.
דם סוני אינו דם שיעי
חיזבאללה מחוייב להגיב – אך סביר כי לא ינקוט פעולה דרסטית מדי ולא ישבור את הכלים בשביל נקמה על איש חמאס, אדם שבסופו של דבר אינו משתייך לארגונו. יש לו מחוייבות לציר הרשע האיראני, שחמאס אמנם נמנה עליו, אך דם סוני הוא לא דם שיעי – ולכן ייתכן ויגיב בצורה מתונה יותר.
נסראללה אף מבין כי תגובתו לחיסול תגדיר את גבולות הגזרה לניהול המערכה מול ישראל. הוא מבין כי ישראל מאיימת ואף מבצעת חיסולים וכי תגובה מצדו עלולה להביא לחיסול שלו עצמו.
כמו כן, מעבר לפחד ולזעם, חיסולו של אל-עארורי התרחש בעיתוי סמלי: ערב יום השנה לחיסולו של קאסם סולימאני – מה שמגביר את הדריכות והקשב בקרב נסראללה והאיראנים.
חיזבאללה פרש מטריה אסטרטגית על פעילות חמאס מלבנון – אך כעת הוא מבין כי האשראי שנתן לארגון הפלסטיני עלול לסכן את האינטרסים האסטרטגיים שלו בחזית הצפונית.
לסיכום, "סולימאני הפלסטיני" חוסל. המאסטרמיינד שעמד מאחורי פעילויות ומזימות של חמאס וציר הרשע להתיש את ישראל במלחמה רב-זירתית חוסל, והשאיר חלל ריק שישפיע על פעילות הארגון הרצחני. בנוסף, חיסולו של אל-עארורי מעמיד את חיזבאללה ונסראללה בין הפטיש לסדן; כיצד להגיב והאם יש לעשות זאת בעוצמה על חשבון האינטרסים שלו, ובכך להעמיד את עצמו בסיכון מול העוצמה הישראלית.
