יום ראשון, מרץ 9, 2025 | ט׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית

"מבחינתי אין מושג כזה 'עוטף עזה'"

"אמרתי למח"ט הגזרה בעבר שאין לנו איך לשמור על 800 התושבים ביישוב", אמר ביני כפיר, מפקד כיתת הכוננות של מושב תקומה הסמוך לנתיבות. "הוא הסתכל עליי בחיוך מזלזל ושאל: 'יש לך מידע מודיעיני שלי אין? אין עליכם איום, אנחנו מכילים אותם בין הגדרות'"

הכניסה לתקומה בשבוע שעבר הזכירה כניסה לבסיס צבאי. חיילות בש"ג עוצרות כל נכנס לתשאול, ולצד השער מתגודדים עשרות חיילים. גיא טייר, סגן מפקד כיתת הכוננות במושב, לוקח אותי לראות את מגרש המכוניות השרופות שנאספו מאירועי שבעה באוקטובר, וממוקם מאחורי המושב.

אחר כך אנחנו יושבים אצלו בבית יחד עם ביני כפיר, מפקד כיתת הכוננות של תקומה. כבר תשעים יום שניהם מגויסים בצו 8 לשירות מילואים במושב, כשהמשפחות שלהם בצפון. טייר הוא בעל עסק לתכנון ועיצוב סביבתי, כפיר הוא קצין בטיחות של חברות הסעה. חתנו, ידידיה אליהו, נפל לפני חודשיים בקרב ברצועת עזה.

ידידיה אליהו הי"ד, עם אשתו ובנותיו. צילום באדיבות המשפחה

ב־4 באוקטובר, שלושה ימים לפני שמחת תורה, העביר כפיר דיווח לוועד המושב על צוותי החירום של תקומה. "במושב יש כיתת כוננות צבאית שמאז שהצבא לקח לה את הנשקים היא בעצם לא קיימת", הוא כתב באותו דיווח. "אסור לחשב אותה בתרחישים כאילו היא קיימת. זה יהיה שקר לעצמנו ולגורמים מבחוץ לבנות על כיתת הכוננות לתרחישי הגנה". מאז שהצבא אסף את כלי הנשק מכיתות הכוננות לפני כשלוש שנים, כפיר חזר והתריע על כך. "אמרתי למח"ט הגזרה בעבר שאין לנו איך לשמור על 800 התושבים ביישוב. הוא הסתכל עליי בחיוך מזלזל ושאל: 'יש לך מידע מודיעיני שלי אין? אין עליכם איום, אנחנו מכילים אותם בין הגדרות'".

בבוקר שמחת־תורה היו רק שני נשקים ארוכים בתקומה, של רבש"ץ היישוב ושל כפיר. חברים אחרים בכיתת הכוננות קפצו מביתם עם אקדחים אישיים, ואחרים ללא נשק. טייר קפץ מהבית עם סכין. כפיר הקפיץ את חברי הכיתה לשער היישוב ולגדרות, ורכב עם מחבלים שחלף על פני השער החליט להמשיך הלאה לנתיבות.

ביני כפיר. צילום: באדיבות המצולם
ביני כפיר. צילום: באדיבות המצולם

כ־180 משפחות מתגוררות בתקומה. השבוע, שלושה חודשים מאז פרוץ המלחמה, שהו במושב כארבעים משפחות בלבד, פחות מרבע מהתושבים. גם משפחות עם ילדים ששוקלות לחזור ליישוב מתקשות לעשות זאת, מכיוון שמערכות החינוך של היישוב עדיין לא חזרו לפעול. הגנים ביישוב סגורים, וכך גם בתי הספר בסעד ובכפר־מימון, שבהם לומדים ילדי תקומה.

כאשר אני מעלה לפני טייר וכפיר את סוגיית החזרה ליישוב, בהנחה שמערכות החינוך ייפתחו בקרוב, הם מציגים עמדות שונות. טייר מתנגד לחזרה כל עוד אין הכרעה ביטחונית והפסקה מוחלטת של ירי הרקטות. "אסור לנו לחזור למצב של טפטופים", הוא אומר. "מבחינתי אין מושג כזה עוטף עזה. אם לא הכרענו את חמאס לא עמדנו במשימה. לא יכול להיות שישחדו עכשיו את התושבים בכסף כדי שימשיכו לגור במציאות כזאת".

גיא טייר. צילום: באדיבות המצולם
גיא טייר. צילום: באדיבות המצולם

כפיר, לעומת זאת, חושב שיש מקום לחזרה של התושבים. "יש משבר אמון מוצדק של התושבים מול הצבא בעקבות מה שקרה, אבל צה"ל שינה תפיסה והוא מבצע עכשיו מהלך התקפי בסגנון חומת מגן, שלא נעשה אף פעם".

לטייר, שעמדתו כאמור שונה, חשוב להבהיר: "אנחנו נחזור לתקומה. סבא שלי בנה את המושב הזה עוד לפני הקמת המדינה, כשעלו 11 הנקודות לנגב. אני דור שלישי פה, והדרישות שלי הם לא שייתנו לי עוד כסף, אלא שיהיה לי פה ביטחון. עדיין לא הגענו למציאות כזו".

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.