אחרי המתנה ממושכת בעקבות המלחמה, נפתחה בשבוע שעבר שנת הלימודים האקדמית, כאשר רבבות סטודנטים וסטודנטיות עדיין נמצאים במילואים. ראשי האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים הבטיחו כי יעשו "ככל יכולתם" לסייע לסטודנטים הלוחמים להשתלב באופן חלק כשיחזרו. חובת ההוכחה בעניין הזה מוטלת עליהם, ואסור לתת לה. לאחרונה התבטאו נושאי משרה באקדמיה כנגד חיילי המילואים, ודרשו מהם "להצניע סממנים" פטריוטיים או מילטריסטיים. רוחות רעות אלו עלולות לפגוע בחזרתם של המשרתים לאקדמיה. לכן חובה על הגופים המפקחים, כגון המועצה להשכלה גבוהה, לוודא את שובם לעניינים בצורה חלקה.
אבל מעבר לאתגר הלימודי, התקופה הזו מציבה שלל אתגרים כלכליים. לא זול להיות סטודנט. שכר הלימוד, מחירי הדיור והמחיה, וגם הצורך לבלות מדי פעם – מכים חזק בכיס. רבבות הסטודנטים שכבר החלו ללמוד, ואלו שיחזרו מן המלחמה בהמשך, יידרשו להוציא עשרות אלפי שקלים במהלך לימודיהם. על פי סקר התאחדות הסטודנטים שפורסם לפני כשנתיים, כ־20% מהנשאלים ציינו כי נטלו הלוואה לצורך מימון ההוצאות בתקופת הלימודים. סך ההלוואה הממוצע נמצא בסימן עלייה במרוצת השנים, והוא עמד אז על 34 אלף שקל. זה בהחלט מטריד. למרבה הצער אין בישראל הכנה ראויה בתחום החינוך הפיננסי, וצעירים רבים שנטלו הלוואות ונכנסו לחובות גדולים לוקחים איתם את ה"גיבנת" הזו הלאה, להמשך החיים.
עד כמה מציאות כזו יכולה להיות בעייתית, אפשר ללמוד ממה שקורה מעבר לים ובעיקר בארה"ב. כ־50 מיליון אמריקנים קבורים כיום תחת הר חובות של הלוואות שנטלו בתקופת הלימודים האקדמיים. סך החוב הזה מגיע לסכום עצום של יותר מ־1.7 טריליון דולר. מדובר בנתח ההלוואות הגדול ביותר אחרי המשכנתאות, והוא עוקף את כל סוגי החובות האחרים, כגון כרטיסי אשראי, הלוואות בגין רכישת רכב ואחרות.
על פי נתוני הבנק הפדרלי בארה"ב, 60 אחוז מהלווים הם בוגרי תואר שחייבים בממוצע כ־35 אלף דולר כל אחד, ונושאים את החוב הזה על גבם שנים רבות לאחר סיום הלימודים. כמה זה שנים רבות? הנתונים מראים כי 8.7 מיליון אמריקנים מעל גיל 50 חייבים סך מצרפי של כ־300 מיליארד דולר בעקבות "הלוואות סטודנטים". בהנחה שרובם סיימו את התואר הראשון שלהם בתחילת שנות העשרים של חייהם, מדובר בכמעט שלושים שנה. וכאמור, זה לא הסוף.
חובות הסטודנטים בארה"ב מרחפים תמיד ברקע כנושא מעיק שמלווה את החברה האמריקנית, ואולם בשנתיים האחרונות הסוגיה הזו תופסת לא מעט כותרות. מאז פרוץ הקורונה הוקפאו, ביוזמת הממשל, החזרים של מיליוני הלוואות, וההקפאה הזו הוארכה כמה פעמים. ממשל ביידן, שמנסה להתחבב על אזרחי ארה"ב על רקע הירידה בסקרים, הציג תוכנית להפוך את ההקפאה הזו לקבועה. במילים אחרות, למחוק לגמרי מיליוני הלוואות.
התנהלות נבונה ועצמאות כלכלית הן עניין שכדאי לכולנו לאמץ, ותקופת הלימודים האקדמיים היא הזדמנות מצוינת לעשות זאת
על פי התוכנית שהציג הנשיא ביידן לפני כשנה וחצי, כ־20 מיליון סטודנטים, שהם 45% מהלווים, היו אמורים לזכות למחיקה מלאה של הלוואותיהם. עלות התוכנית הוערכה אז במאות מיליארדי דולרים ובהשלכות רבות על הכלכלה, מה שהקפיץ את הרפובליקנים לעשות הכול לעצור אותה. המאבק הזה הגיע עד לבית המשפט העליון, והוא פסק כי המחיקה ההמונית אינה חוקית. בהתאם להחלטת בית המשפט, ההקפאה הממושכת של ההלוואות מופשרת ממש בתקופה זו, ומיליוני לווים מתמודדים מחדש עם חובותיהם. ממשל ביידן לא אמר נואש, והוא מנסה להעביר כעת שוב, בצורות חקיקה שונות, הקלה בחובות, וליתר דיוק מחיקה המונית שלהם, אם כי בהיקפים נמוכים יותר ביחס לניסיון הקודם.
אם חשבתם שרק בארה"ב הסוגיה הזו מוטלת כאבן ריחיים על כתפי הסטודנטים בהווה ובעבר, המצב בבריטניה לא הרבה יותר טוב. דו"ח של הפרלמנט הבריטי שפורסם לפני שנים ספורות, קבע כי עד שנת 2044, כאשר רבים מהסטודנטים של היום עדיין ישלמו את ההלוואות שלהם, סך החוב הזה יגיע לטריליון ליש"ט, ועד 2049 הוא כבר יגיע ל־1.2 טריליון ליש"ט. על פי הערכות המכון למחקרים פיסקאליים בבריטניה, הסטודנטים מהמשפחות העניות ביותר עוזבים את האוניברסיטה עם החובות הגדולים ביותר – ממוצע של כ־57 אלף ליש"ט לסטודנט.
אצלנו בישראל המצב טוב בהרבה. שכר הלימוד כאן הרבה יותר נמוך בהשוואה לארה"ב או לבריטניה, והוא מסובסד ברובו על ידי המדינה (לשם השוואה, שכר הלימוד בארה"ב נע סביב 20־25 אלף דולר לשנה). ובכל זאת, חשוב להתייחס בכובד ראש למהות.
כניסה להתחייבויות כבר בתחילת הדרך מחייבת משנה זהירות. אל תצפו ל"מחיקת חובות" המונית שתגיע מהמדינה, ואפילו לא למימון מצד ההורים. מעבר לעניין החינוכי, יש הורים רבים שאין להם יכולת כלכלית לשאת גם בהוצאה הזו, ואין סיבה שהיא תיפול עליהם. התנהלות נבונה ועצמאות כלכלית היא עניין שכדאי לכולנו לאמץ, ותקופת הלימודים האקדמיים היא הזדמנות מצוינת לעשות זאת. אגב, מי שיחפש יוכל למצוא ברשת שפע של חומרי הדרכה והסברים בהירים ובגובה העיניים כיצד להתנהל נכון מבחינה כלכלית, כולל מטעם גופים רשמיים ובהם בנק ישראל, רשות שוק ההון, משרד האוצר, מוסדות אקדמיים ועוד. כדאי לנצל את המידע הזה, ובעיקר ליישם אותו.
