ההסכם הימי בין אתיופיה לסומלילנד, שנחתם לאחרונה, מסמן שינוי משמעותי בגיאופוליטיקה של קרן אפריקה, מפרץ עדן וים סוף. כדי להבין את השלכות ההסכם, נציג תחילה את סומלילנד. ב־1991 התמוטט המשטר בסומליה, המדינה המכסה את כל קרן אפריקה וניצבת כמחסום בין אתיופיה ובין האוקיינוס והסחר הימי העולמי. בסומליה פרצה מלחמת אזרחים שנמשכת למעשה עד היום. בהרגייסה, באזור הצפוני של סומליה, הכריזו בני שבט העיסא על עצמאות מסומליה הגדולה, והקימו מדינה משלהם: סומלילנד. רוב מדינות העולם, למעט טאיוואן ואתיופיה, אינן מכירות הכרה רשמית במדינה הפורשת, אף שהיא הקימה מערכת דמוקרטית מתפקדת, הכוללת בחירות חופשיות והוגנות, ויציבותה הפוליטית ומוסדותיה הדמוקרטיים עומדים בניגוד מוחלט לטלטלה שעדיין חווה מדינת האם שלה, סומליה. לעומת האנרכיה בבירה מוגדישו, ברור שהרגייסה בירת סומלילנד, היא כוח מייצב בקרן אפריקה.
על אף היעדר ההכרה הרשמית בסומלילנד, יש מדינות בעולם שמקיימות איתה יחסים בלתי רשמיים מפותחים. למשל, איחוד האמירויות השקיעה בה כמה השקעות אסטרטגיות, בעיקר באמצעות חברת הנמלים הבינלאומית של האמירויות DP World. ההשקעות הללו הפכו את סומלילנד למרכז משפיע של סחר ימי ולוגיסטיקה בקרן אפריקה, שחלק ניכר מהסחר בין אירופה למזרח הרחוק עובר סמוך לה. ההשקעה מחזקת לא רק את כלכלת סומלילנד, אלא גם את השפעתה של איחוד האמירויות במפרץ עדן ובאפריקה.
עם אתיופיה חתמה סומלילנד הסכם המאפשר לאתיופים מוצא לים. מאז שאריתריאה זכתה לעצמאות בשנות התשעים נותקה אתיופיה מהחוף היחיד שהיה לה, בים האדום, ולכן גם מהסחר הבינלאומי הנגיש. כעת, כשאתיופיה שוקדת על פיתוח התעשייה שלה וקידום תושביה אל המאה ה־21, היא זקוקה לגישה קלה לנתיבי סחר בינלאומיים כדי לייצא את התוצרת שלה. ההסכם עם סומלילנד מאפשר לאתיופיה לא רק יתרונות כלכליים אלא גם דריסת רגל אסטרטגית בנתיב הספנות העולמי החיוני. לפי ההסכם, סומלילנד תחכיר לאתיופיה למשך 05 שנה רצועת חוף באורך 02 ק״מ, לשם הקמת בסיס ימי שיחובר לאתיופיה בתשתיות תובלה.
ההשלכות הגיאופוליטיות של ההסכם יכולות לחרוג גם מעבר לאתיופיה ולסומלילנד. ראשית, כלכלת אתיופיה תהיה תלויה עוד יותר ביציבות השיט בים האדום למטרות יצוא, וכנראה תרצה להציב באזור צי שיגן מפני פיראטים סומלים. הרצון האתיופי בשיט בטוח יכול להניח בסיס לשיתוף פעולה ביטחוני בינה ובין ישראל, שהשיט החופשי בים האדום וביטחון הספנות מפני התקפות החות׳ים מתימן חשובים לה לא פחות מלאתיופיה.
איחוד האמירויות יכולה להיות השושבין לקשר, ואפילו צלע שלישית בו. באמירויות תומכים בכמה שחקנים גיאופוליטיים בתימן המתנגדים לחות׳ים, ובהם "מועצת המעבר הדרומית" – קבוצה בדלנית המעוניינת בעצמאות לדרום תימן. הקרבה הגיאוגרפית בין תימן לאתיופיה, דרך מפרץ עדן ודרך סומלילנד, יכולה לאפשר ייצור נשק באתיופיה והעברתו לידי מועצת המעבר הדרומית. לחלופין, אתיופיה יכולה לסייע בהפעלת לחץ דיפלומטי על החות׳ים ואיראן.
שובם של האתיופים לים האדום הוא הזדמנות עבור ישראל גם במונחים אחרים. אתיופיה היא אחת המדינות המאוכלסות ביותר באפריקה, כלכלתה צומחת, אוכלוסייתה נוצרית בחלקה הגדול, והיא מקיימת יחסים בריאים עם ישראל. הממשלה באדיס־אבבה שוקדת על פיתוח כלכלתה בעודה מתמודדת עם איומי טרור וניסיונות התקוממות מצד קבוצות אתניות, בעיקר בצפון המדינה. יש לה הרבה מה ללמוד מישראל, ולנו יש מה להשיג מאתיופיה, במישורים כלכליים וביטחוניים גם יחד. הנוכחות החדשה שלה בים האדום, דרך סומלילנד, תאפשר לנו למנף את הקשר לשינוי לטובה במאזן האסטרטגי באזור.
