בשבוע שעבר נפל דבר. אם תרצו, נפל צייר. חברי הטוב אור רייכרט צייר קריקטורה לעיתון 'שביעי' בה רואים את נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, אסתר חיות, נועצת דגל עם סמל בג"ץ בגופו של חייל השוכב על הרצפה. מודה, לא הקריקטורה עם הכי הרבה סאבטקסט בעולם, ומהיכרותי עם אור ועבודתו, היו לו כבר דברים מתוחכמים יותר. אבל נדמה לי שמעולם בחייו לא הצליח רייכרט לייצר קריקטורה טובה יותר מהתגובות המתפלצות לקריקטורה שצייר. הנהלת בתי המשפט אשכרה פנתה למערכת "שביעי" ודי איימה עליהם שאם לא יסירו את הקריקטורה, הם ישלמו על זה. העיתון נאלץ עקב האיומים להדפיס מחדש את העיתון, ללא היצירה.
אנחנו חיים במדינה עם סדרות כמו "היהודים באים", בה חובטים סאטירית בכל דבר קדוש ליהדות. ב"ארץ נהדרת" כבר שנים שאין גבולות, והבוטות כלפי צד אחד של הישראליות לא מרחמת על כלום. בטוויטר משתוללים עיתונאים ומובילי דעה ומביעים את דעתם ללא שום גבולות. עופר כסיף יכול לתבוע את המדינה שמשלמת לו משכורת בהאג, ועדיין להישאר בכנסת. אבל קריקטורה חריפה נגד בג"ץ?
איך אמר לי השבוע מישהו, יש שתי דמויות שאסור לעשות לשחק איתם בקריקטורות כי זה ייגמר לא טוב. האחת היא אסתר חיות, השנייה היא הנביא מוחמד. תחליטו אתם מה יותר מסוכן.
