אחרי שב־2018 ביים את עצמו ככוכב מוזיקת קאנטרי ב"כוכב נולד" המלודרמטי, חוזר השחקן ברדלי קופר לכס הבימוי עם "המאסטרו" שעלה לאחרונה בנטפליקס ומספר על המנצח והמלחין היהודי הנודע לאונרד ברנשטיין. גם הפעם מגלם קופר את התפקיד הראשי, ובשלב זה כבר לא יהיה מופרך לשער שהוא מתחזק תשוקה עזה להיות מוזיקאי. כך או כך, לאחר שכבר התוודענו במהלך השנים לכישרונו כשחקן, כעת אפשר גם להכריז כי מדובר בבמאי יצירתי.
העלילה מלווה את חייהם של ברנשטיין ופלישיה מונטאלגרה (קארי מאליגן המעולה). על אף שהיה הומוסקסואל מוצהר, התחתנו השניים ואף הולידו שלושה ילדים. ברנשטיין היה כוח טבע, מבריק, תאב חיים ושופע כריזמה שלא עשה לפלישיה חיים קלים והיא תהתה לא פעם אם טעתה כשבחרה בו למרות כל מה שידעה עליו. אומנם היום קל לנו לשפוט את הבחירה שעשתה, אבל הסרט מנסה לתאר את מורכבות הקשר הזה ומכריז על כך כבר מההתחלה. כרבע שעה מתחילת העלילה מופיעה סצנה קטנה אך מהותית: בסיומו של הערב הראשון לפגישתם לוקחת פלישיה את לאונרד לאולם תיאטרון קטן שבו היא מופיעה, ומגישה לו תסריט כדי שיעשה עמה חזרה. ברנשטיין מגלם מלך שמחזר אחר נערה פשוטה בגילומה של פלישיה, והיא אומרת לו עד כמה היא מוקסמת מיופיו ומעוצמתו וכי יוכל לשבור אותה כמו כפור הנשרף בשמש. בסצנה הזו מצליח קופר לתאר באופן חכם ומתומצת את הדינמיקה האמיתית שתלווה את הזוג, כשהבחירה להגיש את הדיאלוג הזה כחלק מתסריט בימתי בתוך עולם הסרט, מבהירה שבבסיס מערכת היחסים נוכח אלמנט של העמדת פנים. מכאן, השאלה היא האם מדובר בהעמדת פנים של הזוג כלפי העולם בלבד או שמא גם בהעמדת פנים הדדית ואפילו עצמית.
זו אינה הברקת הבימוי היחידה, ואם בכוכב נולד ראינו עשייה שמרנית יותר (בהתאם לז'אנר), כאן מנצל קופר את ההזדמנות להפגין שפע וירטואוזיות וחוש המצאה. בסיום הסרט, כששמותיהם של סטיבן ספילברג ומרטין סקורסזה עולים בכתוביות כשניים מהמפיקים, גם מובן לגמרי ממי הוא לקח השראה לא מועטה.
אלא שמול פרץ הבימוי, כאחד מתסריטאי הסרט קופר עשה כמה בחירות פחות מלהיבות. ככל שהעלילה מתקדמת, ניכר כי הסיפור למעשה חוזר וממחזר את אותו קומץ תווים: ברנשטיין הכריזמטי מביא לקרבתו עלם צעיר תורן, נוצר מתח בין בני הזוג ולבסוף פלישיה שוב נכנעת למציאות. מה חבל שהתסריט גם מוותר כמעט לגמרי על הטיפול בחייו המקצועיים של ברנשטיין שהיו מרתקים ומרשימים מאוד, כמו שיתוף הפעולה עם סטיבן סונדהיים הצעיר ביצירת המיוזיקל האלמותי "סיפור הפרברים".
מי שעוזרת לשאת את הסרט על כתפיה הצנומות היא מאליגן העדינה, שפלישיה שלה היא המנוע הרגשי המשמעותי בחוויה הזו. רק דרך נקודת מבטה נחשפת מורכבותו של ברנשטיין על יופיו וכיעורו כאדם. קופר, לעומתה, קבור תחת איפור כבד ומשחק מוחצן וממש כמו סרטו הוא אנרגטי, וירטואוזי וצעקני. אלא שלאחר הרושם הראשוני המהמם, גם הוא וגם "המאסטרו" מתגלים כרוב מהומה עם מעט מדי מהניואנסים והעומק הרגשי הנדרשים ליצירת סימפוניה עשירה ומתגמלת.
מאסטרו ארה"ב 2023, בימוי: ברדלי קופר 129 ד'
