הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג הוא אות קין מוסרי שירדוף את העולם החופשי עוד שנים רבות. כמי שחקר שנים רבות את השואה (שהיא על פי ההגדרה רצח עם בצורתו הקיצונית ביותר), אין לי מילים לתאר את התדהמה שלי על כך שמתנהל משפט נגד ישראל ולא נגד סינוואר וחמאס – רוצחי העם האמיתיים.
כשעורך הדין היהודי רפאל למקין קבע את ההגדרה שאימץ האו"ם לרצח עם, כוונתו הייתה ליצור מצב בו העולם ידע לזהות רצח עם ולהתערב מיידית מול השלטון שמבצע אותו. רצח עם, על פי למקין, הוא ניסיון של שלטון להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, תרבותית או דתית.
לא צריך להיות פרופסור למשפטים כדי לגדוע את התביעה הטיפשית נגד ישראל. מספיק לשאול שאלה אחת פשוטה: האם אי פעם מאז המאה ה-20, היה מקרה בו שלטון ביצע רצח עם והצד השני יכול היה לעשות מעשה כדי לעצור אותו?
התשובה היא חד-משמעית לא. הארמנים היו ללא יכולת לעצור את הטבח שביצעו בהם הטורקים. אם היהודים באירופה היו "נכנעים" לנאצים, זה לא היה עוצר את השואה. לא משנה מה הטוטסי היו עושים, ההוטו היו טובחים בהם ברואנדה. ישנן כמובן דוגמאות נוספות, אך הנקודה מובנת.
עכשיו בואו נעמיד את השאלה הזו למבחן במקרה הישראלי-עזתי דנן. לא זו בלבד שישראל מגנה על עצמה מפני הניסיון לרצח עמה שלה, שבוצע ב-7 באוקטובר (מיד נגיע לזה), אלא שחמאס יכול באופן מיידי לעצור את המלחמה ואת הסבל העזתי. הוא יכול להסגיר את כל ראשיו ולשחרר את כל החטופים – והנה הסתיימה המלחמה.
אבל האמת היא שחמאס החליט לבצע רצח עם כפול. גם של הישראלים – וגם של העזתים. ב-7 באוקטובר היה ניסיון לרצח עם. בניגוד לישראל שנלחמת מלחמת הגנה שבה היא, לצערנו הרב, פוגעת גם בבלתי מעורבים בלית ברירה – חמאס התכוון לבצע רצח עם. להשמיד את כל הישראלים. רק כוח הזרוע של כוחות הביטחון הישראליים מנע זאת ממנו.
ובמקום שכל העולם ידרוש מראשי חמאס להסגיר את עצמם לבית משפט בינלאומי ולשחרר את כל החטופים, הוא העניק להנהגת חמאס לגיטימציה להרוג את עמו שלו. כשנשאל מוסא אבו מרזוק, מראשי החמאס, למה הם לא מאפשרים לעזתים לרדת למנהרות, הוא אמר ש"המנהרות זה עבורנו הלוחמים, הם פליטים ולא באחריותנו".
אז אחיי ואחיותיי הישראלים והישראליות, הרימו את הראש. אלו ימים קשים ומאתגרים מכל הבחינות, אבל מלחמתנו בעזה היא מהצודקות שהיו מאז מלחמת העולם השנייה. אסור לשקוט עד שלא נשחרר את כל החטופים ונדאג שרוצחי העם מחמאס לא יהיו בשלטון בעזה, לעד.
ולאזרחי העולם החופשי ואזרחי המזרח התיכון המתונים, בין שתומכים בנו ובין שלא, אנו אומרים: אנו מנהלים גם את מלחמתכם, כי רוצחי עמים כמו חמאס אינם עוצרים בגבולות ישראל.
