הם פרקו מהמכונית בוקסה גדולה, העמידו אותה במרחק מה מכל הקונסטרוקציה וחיברו אותה בבלוטות׳ לאחד הפלאפונים. ההנחיות היו ברורות: ברגע שמתקבל האיתות ממנחם, הם מפעילים את ״שמח תשמח״ של שוואקי, שהוא אומנם שיר ישן משנת 2004, אבל מנחם דוכין, מאז ששמע אותו בתור ילד דמיין את עצמו מציע נישואין לבחירת ליבו והנה, סופסוף הגיעה עת הגשמת החלום. בנוסף, מנחם ביקש שמיד אחרי הפעלת השיר הם יירו עליו ועל שפרה תותח קונפטי וידליקו זיקוקים כאלה עבים שלא נגמרים תוך עשר שניות.
ובאמת, עם רדת הערב, צבי ושלושת החברים שלו התחבאו מאחורי סלע גדול לא הרחק מזירת הצעת הנישואין, ואז כעבור איזה זמן מנחם ושפרה עלו בדשא אל עבר שביל הסאטן. והחבר׳ה מאחורי הסלע הפעילו את שוואקי כמתוכנן, וירו את הקונפטי כמתוכנן, והדליקו את הזיקוקים כמתוכנן ומנחם הסתכל על שפרה בחיוך רחב ונרגש ושפרה הסתכלה עליו והסמיקה עד מאוד ומנחם כרע ברך ושלף מהכיס קופסה קטנה עם טבעת מנצנצת, ובמשך כל האירוע הזה קולו של שוואקי הדהד ברחבי גן הוורדים. ואחד החברים הגיח מאחורי הסלע וצילם את מנחם ושפרה במצלמה דיגיטלית ושפרה כמובן אמרה למנחם ״כן״ וענדה את הטבעת וכל הזמן הסתכלה סביב, והיה נדמה שהיא מחכה שייגמר האירוע. אבל אז בדיוק עברה שם חבורת תיירים יפנים שנעמדו בצד וחייכו חיוכים לבביים ומחאו כפיים וצילמו את מנחם ושפרה כאילו שהם מיצג אמנותי. וצבי, ראה את כל ההגזמה הזו מנקודת מבטו וכמעט שום דבר לא מצא חן בעיניו, חוץ מזה שחברו הטוב מנחם דוכין מצא את שאהבה נפשו כמובן.
עם רדת הערב, צבי ושלושת החברים שלו התחבאו מאחורי סלע גדול לא הרחק מזירת הצעת הנישואין, ואז כעבור איזה זמן מנחם ושפרה עלו בדשא אל עבר שביל הסאטן
צבי הרגיש שרגע כזה צריך להיות פרטי ופחות קיטשי, ויותר אינטימי. אז הוא התקשר למלון ממילא והזמין מקום בקצה מרפסת הגג שלהם, במקום שממנו רואים את חומות העיר העתיקה ובריכת הסולטן ומגדל דוד. ותכנן את המסלול המדויק: הוא ייסע באוטובוס לבית של רחל, ומשם הם ייקחו מונית למלון ממילא, ושם בגג, הוא יזמין צלחת פירות ויין עדין, ואז בשקט אחרי שיחה נעימה הוא ישאל את רחל: רחל, את רוצה להתחתן איתי? ורחל תהנהן בהתרגשות ותגיד לו "כן" ואז תמחה לחלוחית דמעה של התרגשות והוא ישלוף את הטבעת שההורים שלו קנו לה, והיא תענוד אותה בזהירות ותראה לו את היד שלה עם הטבעת והוא יתרגש ואולי, מי יודע, גם הוא ימחה איזו דמעה.
ומשם, הם ימשיכו ברגל לכותל, ולאורך הדרך, חדי עין יבחינו שהם זוג שעכשיו ״סגר״ ויאחלו להם מזל טוב. ואז, ברחבת הכותל העליונה הם יתפצלו, הוא לעזרת הגברים ורחל לעזרת הנשים, לתפילה קצרה, וצבי ישפוך שם את שיחו לפני הקב״ה ויגיד לו תודה על כל החסדים ועל כל הפגישות ועל כל המילים הנכונות שהוא שם לו בפה במהלך הדייטים עם רחל, וזה בכלל לא מובן מאליו הדבר הזה שהוא מצא את בת זוגו שנקבעה לו מששת ימי בראשית, ואז הוא יֵצא מרחבת הכותל בצעדים קטנים אחורנית, ויפגוש את רחל שוב והם יבקשו מעובר אורח לצלם אותם את התמונה המסורתית ואז הם יתחילו בסבב הטלפונים המסורתי לכל החברים והחברות והמשפחה. וככה, כמו שצבי תכנן, אבל בדיוק, קרה ביום למחרת. רחל אמרה לו כן, והם סגרו. מזל טוב!
