למעלה מ-100 שנים חלפו מאז הוחלט על הרכבה הראשון של האספה שבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל, והנה העניין הגיע שוב לפתחו של בג"ץ, אשר קבע השבוע לראשונה כי לפי החוק הקיים – אין מניעה למנות נשים בעלות ידע תורני והלכתי, גם ללא הסמכה לרבנות, לאספה הבוחרת תחת ההגדרה "רבנים".
בימים אלה וודאי רבים יתקשו לראות בפסיקה צעד או הישג גדול, שכן אנו שומעים מדיי יום על תרומתן המשמעותית של נשים ללחימה, לצד סיפורי גבורה של לוחמות אשר באומץ וגבורה רבה הצילו את חייהם של רבים, ולעתים אף שילמו על כך בחייהן. אולם עבורנו, הנשים שכבר לפני שנים רבות נכנסנו בשערי בית המדרש ומזה למעלה מעשור יש בינינו מי שבקיאות בהלכה ואף הוכרו כמורות הלכה – מדובר בפסיקה חשובה ומשמעותית. בבסיסה של הפסיקה עומדת הכרה חשובה בהשכלה, בידע ובהשתלבות של נשים במרחב התורני וההלכתי.
חשוב להבין, הגם שבתקנות הראשונות לבחירת הרבנות הראשית ישראל נקבע כי כל חברי האספה הבוחרת יהיו גברים, בג"ץ קבע כבר בשנת 1988 כי לא ניתן להדיר נשים מהאספה הבוחרת לתפקידים רבניים (בעתירה שעסקה באספה לבחירת רב עיר). בפועל מכהנות נשים באספה שבוחרת את הרבנים הראשיים מזה שנים, גם אם מספרן יחסית נמוך מאד ואינו מספק. בשנים האחרונות, אף ישנו ניסיון לגשר על הפער הקיים בין ייצוג נשים לגברים באספה, על ידי הנוהג למנות 10 אנשי הציבור שהן נשים (נציגים הממונים על ידי השר לשירותי דת).
אולם כעת, כאמור, ליבו של העניין אינו מתמקד דווקא בעצם הייצוג הנשי, אלא בשאלה גדולה יותר – מי יכול להיכנס תחת הגדרת "רבנים" בכל הקשור למינוי לאספה הבוחרת, על בסיס השכלתו ובקיאותו בהלכה. אם נחזור לימים שלפני קום המדינה, היה זה הרב קוק שדחף לכך שהרב הראשי יבחר בידי אסיפה בוחרת של רבנים בלבד. בסופו של יום התקבלה פשרה, אשר חילקה את הרכב האספה הבוחרת בין רוב רבני לבין נציגי ציבור. במרוצת השנים שונה היחס בין שני חלקי האספה הבוחרת, אך הרוב הרבני נשמר.
100 שנים חלפו, וכיום גם נשים הפכו חלק מעולם הוראת ההלכה. אמנם נשים אינן יכולות להיבחן במבחני ההסמכה לרבנות, אולם מזה שנים רבות פועלים מוסדות לימוד בהם יש כוללי הלכה לנשים, שמקיימים לימודי הלכה ברמה הגבוהה ביותר ומבחנים בהתאם. וכך גם לפני למעלה משנה אף קיים לראשונה המשרד לשירותי דת מבחנים לבחינת הידע ההלכתי של נשים, והעניק תעודות ל-15 מהן שעברו אותם.
למרות זאת, מרבית הכיסאות באספה הבוחרת המיועדים לרבנים אינם רלוונטיים לנשים, בהיותם שמורים לרבני ערים, רבני יישובים, מועצות ושכונות ועוד – תפקידים אשר בהם מכהנים, נכון להיום, גברים בלבד. אולם הפסיקה שניתנה השבוע מתייחסת לאותם 10 רבנים אשר ממונים על ידי הרבנים הראשיים, לגביהם נקבע שאין מניעה שגם נשים יכנסו תחת ההגדרה. זוהי אמירה חשובה וברורה של בית המשפט, כי השכלה תורנית הלכתית שאינה דרך הרבנות יכולה להיות מוכרת, והכרה דה פקטו במסגרות הלימוד בהן לומדות נשים מזה שנים.
הכרה זו היא חלק מתהליך ארוך שצמח מהשטח. תחילתו בנשים חלוצות שהתיישבו על ספסלי בית המדרש והחלו ללמוד גמרא והלכה, לפני שהיה מי שהכיר ביכולתן לעשות כן. הן עשו זאת לפני שהיה ברור להן או לאחרים לאן יוביל הדבר. הן עשו זאת גם כאשר סירבו להכיר בערך הלימוד שלהן וביכולתן ללמוד הלכה. הן עשו זאת מתוך בעירה פנימית, מתוך רצון להכיר את ההלכה, היכרות אותה רכשו בעמל ובמחויבות. ואז, מן השטח צמחה ונבנתה ההכרה, תחילה במוסדות לימוד ובהמשך הצטרף הציבור, כאשר אנשים החלו לפנות אליהן בשאלות הלכתיות, לצד קהילות ובתי כנסת אשר החלו לשלבן בתפקידי מנהיגות רוחנית והלכתית. כעת אנו עדים לצעד הבא הנדרש על מנת להפוך נשים לחלק בלתי נפרד מהמרקם הציבורי והדתי – ההכרה הממסדית.
לאחר למעלה מעשור בו ישנן נשים בקיאות בהלכה, אנו רואים את תחילתו של המפגש בין השטח לממסד – מינויי נשים לראשות מועצות דתיות, מימון מנהיגות רוחניות בקהילות, מבחני ההלכה לנשים של המשרד לשירותי דת, וכעת גם הפסיקה של בג"ץ – צעדים שאנו תקווה שבעתיד יפתחו עבור נשים דלתות לשרת את המדינה בתפקידים תורניים מגוונים מתוגמלים כראוי.
ברור לנו שהפסיקה לא תביא למינוי נרחב של נשות הלכה לאספה הבוחרת, שכן אין מדובר בחיוב למנות מספר מינימלי של נשים, בדומה למקומות המשוריינים לנשים בוועדות למינוי דיינים, באספה הבוחרת רב עיר ובייצוג במועצות הדתיות. אולם, בית המשפט הניח בפסיקתו תשתית חשובה להתקדמות, תשתית לשינוי אפשרי בעתיד שכנראה לא יתקיים בקואליציה הנוכחית – אך יוכל להתקיים בהתאם לחקיקה של כנסת אחרת בעתיד, שתחייב שילוב נשים.
בתקופה זו, בה אנו מאחדים מאמצים ותפילות למען החיילים, החטופים והפצועים, ומבכים על הנופלים, בית המשפט העניק לנו כיוון נוסף לדבר על שותפות ומעורבות של כולנו, נשים וגברים כאחד.
