מגיל צעיר אביבה טפליץ ידעה שברגע שכשהיא תגיע לגיל הנכון, היא תעלה משוויץ השקטה בה היא נולדה וגדלה, ותבנה את הבית שלה במולדת של העם היהודי – מדינת ישראל.
מגיל צעיר דוד סילברמן ידע שכשהוא יגדל, הוא יעזוב את דנמרק השלווה בה נולד וגדל, יעלה לישראל, ישרת בצה"ל, ויבנה את הבית שלו במדינת העם היהודי.
הם נפגשו כאן בארץ, זוג אידיאליסטים חדורי ציונות, והקימו בית מלא חום, אהבה, תורה, ועשייה למען ארץ ישראל ועם ישראל.
אביבה הקימה עמותה שמסייעת ללא תמורה לעשרות אלפי ניצולי שואה למצות את זכויותיהם, ובזכותה אותם ניצולים קיבלו סכומים של עשרות מיליוני שקלים. דוד הוא המנוע השקט לכל העשייה הברוכה הזו, "שותף סמוי" שהיה בקיא בכל פרט בעשייה הברוכה של העמותה.
בבית הזה גדלו שישה ילדים לתפארת, השלישי מתוכם היה אוריאל. חמד של בחור. תמיד מחייך, עוזר ומתנדב. את השירות הצבאי שלו אוריאל רצה לעשות בחיל השריון, יחד עם החברים מישיבת ההסדר באיתמר, אבל בצבא הודיעו לו שעקב משקל עודף, זה לא יתאפשר.
אוריאל, שגדל בבית מלא ערכים, לא ויתר. בעצה של מאמן כושר הוא בנה לעצמו תוכנית מיוחדת להורדה במשקל. טווח התאריכים היה קצר, והמאמן היה סקפטי באשר לסיכוי שהוא יצליח, אבל אוריאל עמד במשימה והתגייס לשריון. בתחילת המלחמה אוריאל היה משוחרר די טרי מהשירות בישיבת ההסדר, ועוד לא הספיקו לשבץ אותו ליחידת מילואים. שוב הוא לא ויתר. רץ לשטחי כינוס, הפעיל קשרים, ואחרי חודש הצליח להצטרף לחטיבה 4 של השריון. במהלך המילואים, כך סיפר לחבר, הטנק שלו חטף טיל נ"ט, באירוע שהסתיים בשלום. אוריאל בחר לא לספר על כך למשפחה כדי שלא ידאגו.
ביום שישי האחרון הטנק של אוריאל הוביל פעילות מבצעית יחד עם סיירת צנחנים. הטנק שלהם, טנק החוד, ספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט. חברי הצוות נפגעו, ואוריאל נהרג במקום.
את הבשורה המרה אביבה קיבלה בבית שבו גדלה בציריך, כשהיא עוזרת להוריה המתגוררים בשוויץ. בדרך לשדה התעופה עמדו חברי הקהילה בציריך עם דגלי ישראל, ללוות את המשפחה בדרכה להלוויית בנם.
אביבה היא בת הדודה הנערצת שלי, שיש לי את הזכות לסייע לה מדי פעם בעשייה הברוכה שלה. דוד בעלה הוא בעיני הסמל לאדם עם לב בגודל בלתי נתפס. אני בטוח שהאידיאל העמוק שזורם במשפחה, של עשייה למען עם ישראל וארץ ישראל עם קשר עמוק לתורה ומצוות, ימשיך להוביל את המשפחה, יחד עם זכרו של אוריאל סילברמן המתוק והחיוך הענק שלו.
(בסרטון – אביבה לצד אחותה ואבא שלה בשירת "התקווה" יחד עם חברי הקהילה בציריך)
