בצל המלחמה הנמשכת בדרום ובצפון אורבת לנו סכנת עימות נוסף בין קואליציית הימין ומערכת המשפט. עילת החיכוך הפעם היא בחירת נשיא בית המשפט העליון הבא, מי שיחליף את הנשיאה שפרשה, אסתר חיות. על פי שיטת הסניוריטי אמור היה להיבחר לתפקיד השופט יצחק עמית, אך בימין מועמדותו של עמית היא כמעט בגדר "סדין אדום". עמית הוא שופט מוערך ומשפטן מוכשר לכל הדעות, ודומה שגם מתנגדיו יודו בכך, אולם בנקודת הזמן הנוכחית מדובר במוביל הקו השמאלי־אקטיביסטי בבית המשפט העליון. שורה של התבטאויות שהשמיע, הן בדיונים בעתירות נגד חוקי הסבירות והנבצרות והן בפסקי הדין, הבהירו היטב שבית המשפט בהנהגתו עשוי ללכת למחוזות אקטיביסטיים אף יותר מאלו שקודמתו לקחה אליהם את המוסד החשוב הזה.
בישיבת הוועדה לבחירת שופטים השבוע, דווקא שניים מנציגי הימין בוועדה, השרה אורית סטרוק והשר יריב לוין, ניסו להושיט יד לשלום. השרה אורית סטרוק הקריאה למשתתפים שיר וקראה לשיח פתוח בשאלת בחירת הנשיא החדש. לוין הבהיר אף הוא שהוא מעוניין מאוד להגיע לבחירה מוסכמת של הנשיא הבא. מי שהשתתפו בישיבה מספרים כי בניגוד למה שהשתמע מכמה ציטוטים סלקטיביים שהודלפו, היד המושטת לשלום לא נדחתה על הסף. לדבריהם, השופטים הביעו נכונות, גם אם בשלב זה ראשונית בלבד, לנסות להגיע להסכמה רחבה, כזו שתכלול הן את זהות הנשיא הבא והן את זהות שני השופטים שייבחרו לבית המשפט העליון במקום שתי השופטות שפרשו ממנו לפני כשלושה חודשים.
קשה לדעת אם הרוח החיובית הזו תחזיק מעמד ותאפשר באמת להגיע להסכמות רחבות סביב המינויים הקרובים לבית המשפט העליון, אך יש לקוות שאכן כך יהיה. המעט שניתן לצפות לו בימי מלחמה אלה מבכירי מערכת המשפט, הוא לעשות ככל יכולתם שלא להחריף מתחים ולעורר עימותים נוספים בחברה הישראלית, מעבר לאלו שכבר התלהטו סביב פסקי הדין האחרונים בענייני חוקי היסוד. אם המערכת תבחר בכל זאת ללכת לעימות חזיתי מול קואליציית הימין היא כנראה תנצח גם בו, כפי שניצחה בעימותים הקודמים, אך מי שיפסיד לא יהיה רק הימין אלא עם ישראל כולו.
