עם כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה, שהחלה כשלושה שבועות אחרי שפרצה המלחמה, הצבא הגדיר את המהלך "תמרון קרקעי". באותם ימים פעלו ברצועת עזה שלוש אוגדות. התקשורת, ואני בתוכה, הגדרנו את ה"תמרון" הזה כאינטנסיבי מאוד. קצב המטרות שתקפו הכוחות החל מ-250 ביממה והגיעו בשיאו לקרוב ל-700 מטרות. לצה"ל היה אז "בנק מטרות" של יותר מ-11 אלף מטרות טרור, ותוך כדי הפעולה הקרקעית זיהה המודיעין עוד עוד כמה אלפים כאלה.
הגדרת המלחמה הייתה ברורה, וגם השיח בתקשורת היה ברור – המלחמה צודקת, צריכה להגיע לשלבי ההכרעה, חמאס צריך להיות מחוסל ואסור לעצור את צה"ל. ייאמר לזכותו של הצבא שהוא הגדיר את המטרות מהרגע הראשון, וגם הבהיר שלצורך השגתן דרושה שנה שלמה, את תוכנית הפעולה של צה"ל כולל לוח הזמנים פרסמנו כאן כבר בתחילת דצמבר.
חלפו שלושה וחצי חודשים, וצה"ל כעת עובר מהשלב השני של הפעולה לשלב השלישי שלה, על פי לוח הזמנים המקורי – משלב ה"תמרון", כלומר לחימה מסיבית בשטח, לשלב הפשיטות היומיות והתקיפות מרחוק. גם היממה האחרונה, שעל פי הדיווחים מהרצועה הלחימה שם אינטנסיבית מאוד, כוללת בעיקר פשיטות ותקיפות מרחוק. בחאן יונס עצמה, שם פועלים שבעה צוותי קרב של צה"ל – סדר כוחות עצום באופן יחסי לשטח – מתנהל תמרון, הכולל תקיפות מרחוק בדמות מה שמכונה "חגורות אש" כפי שהיו הלילה, וכן פשיטות.
בצפון הרצועה צה"ל כבר עבר באופן מלא לשלב השלישי של הלחימה – פשיטות והשגת יעדים ספציפיים. מה תוקפים שם ולמה? הנה התשובות: תוקפים שם תשתיות טרור שהמודיעין מזהה בתא שטח ספציפי. קחו למשל את שכונת ג'באלייה, ממעוזי הטרור הגדולים ברצועה; צה"ל נלחם שם, חיסל את עיקר הגדוד האזורי של חמאס ששלט באזור, לקח שבויים והשמיד מנהרות, אבל המשיך את ההתקדמות ליעדים הבאים, בקצב הנדרש בלחימה, ולמעשה השאיר מאחור מטרות רבות שהוגדרו "לא מסכנות". כעת זה הזמן לטפל במטרות הללו. צה"ל נכנס לתא שטח מסוים שהוגדר מראש, "מנקים אותו", מחסלים את המחבלים, הופכים את הבתים לארגזי חול ויוצאים. זו השיטה.
כאמור, נכון להיום פועלות ברצועת עזה שלוש אוגדות, בדיוק אותו כוח שפתח את הלחימה, שתוארה אז כ"בכל הכוח". אז מדוע בציבור וכמובן בתקשורת יש תחושה שהמלחמה מדשדשת ועוצמתה פחתה מאוד? התשובה נעוצה בעובדה שקצב תקיפת המטרות ירד באופן ניכר, כיוון שרובן הושמדו, וקצב הקרבות ירד באופן משמעותי כי רוב המחבלים חוסלו. ישנו פער עצום בין יום קרב בצפון הרצועה, שם תקף צה"ל לעיתים 500 מטרות, לבין פעילות בתא שטח שבו נדרשים הכוחות לחסל את אותן תשתיות בצורה כירורגית.
המלחמה לא הסתיימה. היא ארוכה ותימשך לפחות עד חגי תשרי – ספטמבר או אוקטובר 2024. יש עוד הרבה עבודה לבצע, ומה שנדרש כרגע – גם מאיתנו בעורף – הוא אורך רוח, סבלנות ונחישות. גיבוי מהבית לא יזיק ורק יעזור ללוחמים בשטח.
