מי שכיהן כניצב במשטרת ישראל וכמפקד מחוז ירושלים איננו ילד, ובכל זאת קשה לומר שהוא וסיעתו מביטים ברצינות על העתיד או מבינים מהן תוצאות העכשויזם הממאיר. ח"כ לוי מסתכל על העכשיו ועליו בלבד. לישראל יש ניסיון מר בעסקאות שחרור מחבלים. ישראל שחררה אלפי מחבלים במסגרת עסקאות שונות, משנת 1985 ואילך; הן עלו בחיי אזרחי ישראל והגבירו את היכולות של ארגוני הטרור. פעם אחר פעם חזרו המחבלים המשוחררים למעגל הטרור, וגרמו לשכול נוסף ולדרדור חמור בביטחונה של מדינת ישראל. על פי הנתונים המוסמכים, כמחצית מהמחבלים המשוחררים חזרו לטרור. כלומר, כשח"כ לוי קורא בלהט לשחרור 6,000 מחבלים, הוא למעשה משחרר 3,000 רוצחים להסתובב ברחובותינו.
ב־1985, במסגרת עסקת ג'בריל, שחררה ישראל 1,150 מחבלים. כעבור שנתיים הם הפכו למובילי האינתיפאדה הראשונה. לימים התפאר ג'יבריל רג'וב ששחרור זה זרע את זרעי ההתקוממות. ב־1992 גירשה ישראל 415 מחבלי חמאס וג'יהאד אסלאמי, אולם בג"ץ ביטל את צו הגירוש והמחבלים שבו ארצה לפעילות טרור נמרצת. כך, לדוגמה, עבד אל־עזיז רנתיסי חזר לרחובותינו והיה מעורב ברצח 223 ישראלים. בין השנים 1993־2003 שחררה ישראל מחבלים כחלק מהסכמי אוסלו. בין המשוחררים היה אחמד ג'בארה, שרצח 15 ישראלים ב"פיגוע המקרר" בכיכר ציון בירושלים. עם שחרורו קרא לחטוף אזרחים וחיילים ישראלים כדי שישמשו כקלפי מיקוח עבור חבריו האסירים.
ב־1996 שחררה ישראל את עבאס בן מחמד אחסיד, האחראי לפיגוע ברחוב הרצל בנתניה שבו נהרגו שלושה אזרחים. בהמשך תכנן את הפיגוע בקניון השרון, שבו נרצחו חמישה אזרחים ונפצעו 86. אחסיד לא אמר די והשתתף בפיגוע ליל הסדר במלון פארק בנתניה, שבו נרצחו 29 איש ונפצעו 155.
ה"עכשיו" הזה עלה לישראל בהרוגים ובפצועים, וכן, גם בחטופים. שחרור תמורת מחבלים הוא צ'ק פתוח לחמאס, שרק בעתיד נדע את הסכום הנקוב עליו. המחיר האמיתי איננו אסירים תמורת חטופים. המחיר האמיתי הוא עוד נרצחים, עוד פצועים ועוד חטופים. המשוואה הזו מגובה באלפי הוכחות מדממות.
ההנהגה הישראלית הפקירה באופן סדרתי את שלום אזרחיה בעסקות שחרור מחבלים. ב־2011, בעסקת שליט, שחררה ישראל את יחיא סינוואר, שהוביל כעת את טבח 7 באוקטובר. התקשורת סיקרה את נתניהו מקבל את שליט בכבש המטוס, וכולנו מחינו דמעה למראה החייל השב הביתה. שלוש שנים לאחר מכן בכינו כשמחמוד קוואסמה, שהשתחרר באותה עסקה, חטף ורצח את שלושת הנערים בגוש עציון. אולם מתברר שיש אישי ציבור שלא למדו את הלקח משחרור סינוואר, ומוכנים לשחרר כעת גם את ברגותי.
השר חילי טרופר הסביר השבוע כי יש לישראל מחויבות ערכית להחזרת החטופים גם במחיר כבד. "לא היינו שם בשבעה באוקטובר", אמר, וטען שלכן עלינו להיות שם כעת עבורם. הנהגה יקרה, לא הייתם שם עבור כל עם ישראל בשבעה באוקטובר, הפקרתם את ביטחוננו בסדרתיות. האם תפקירו את שלומנו שוב? עם ישראל עלה כיתה, ראוי שגם מנהיגינו יעלו כיתה.
