"את בסדר גמור-בסדר גמור. הבעיה, שיש לך בראש איזה מחשבה מפגרת, שמגיע לך גבר מצוין-טוב מאוד" – כך מסכמת סבתא אלגריה מהסדרה "זגורי אימפריה" את הבעיה של מירי, האחות הבכורה והנואשת להתחתן. "את תלכי עכשיו, תמצאי גבר שהוא בסדר גמור-בסדר גמור ותעבדי קשה מאוד עד שבעיניים שלך הוא יהיה מצוין-טוב מאוד".
הספר "כמעט טוב מאוד" שיצא בהוצאת שתים החדשה־יחסית והמבטיחה, מהדהד את העצה הנוקבת הזו בכותרתו, וגם דרך הסיפור על תחילתו של קשר בין שני הגיבורים. האישה: מירב, עובדת בחברת הייטק, מצליחה ומוצלחת. רק דבר אחד חסר לה, בן זוג. בעברה יש קשר רומנטי עם בחור חילוני שצילק אותה וגרם לה להפסיק להאמין שמישהו אחר יבוא במקומו. הגבר: איתמר, מנסה למצוא את מקומו בעולם העבודה ולא בטוח מה עמדתו בנוגע לקשר רומנטי אחרי שגדל להורים גרושים, הוא תוהה אם אפשר להתאהב או אם בכלל צריך. איתמר ומירב נעים על הספקטרום הדתי, אבל בטוויסט מפתיע ליצירות בז'אנר שהתרגלנו לקבל, הם מנווטים את חייהם לא ברחובותיה של קטמון או נחלאות אלא בתל־אביב.
הבחירה בתל־אביב כלוקיישן שבו גרים הגיבורים מזמנת קונפליקט בין החיים שהצעירים חונכו לחיות כיוצאי חינוך דתי לאומי לבין החיים שהעיר הגדולה מזמנת להם. קיים מתח בין הבחירה בחיי משפחה בגיל צעיר לבין הגשמה עצמית, קריירה ומתירנות מחשבתית, שמאפשרים לאנשים לחיות את חייהם בצורות רבות, גם כהורים יחידניים או אל־הוריים. הגיבורים אינם מתכחשים לכך שהם רוצים אהבה, אבל לא בטוחים שהם מעוניינים לשלם את המחיר. המפגש הראשוני שלהם בהודו מסתיים בלא כלום והמפגש בארץ סתמי וחסר נכונות לפיתוח. הם פוחדים להיות לבד ופוחדים מההשלכות של היחד.
מירב היא חולת שליטה שאוהבת שדברים קורים בקצב שלה, תקתקנית והישגית. איתמר הוא דתל"ש שעל אף שיצא מהקהילה הדתית, חבריו מהישיבה התיכונית עדיין מלווים אותו בדינמיקת סחבקים. האבטיפוס בדמויות האלו נועד כדי להדגיש שהן ייצוג לתופעת הרווקות המאוחרת על הספקטרום הדתי שגרים במרכז, בעיקר בתל־אביב. ההגשמה העצמית והמרדף אחרי קריירה נוכחים לצד הזרות והתלישות של אנשים שעקרו עצמם משייכות מרצון, אבל מתקשים למצוא קרקע חדשה או שותפים לדרכם החדשה.
אחת התוצאות הנעלות שיכולות לבוא מיצירה ספרותית היא נתינת צוהר לחיים של אחרים, שמותיר את הקוראים בסוף עם יכולת להביע אמפתיה לעמדה נגדית שמעולם לא הצליחו להבין. הגיבורים ב"כמעט טוב מאוד" לא נכנסים ללב בקלות. הרבה פעמים נדמה שהם מתעסקים בשטויות במקום בדברים האמיתיים, אבל הבדידות שלהם אמיתית. יותר מזה, הספר יכול לפתוח צוהר להורים רבים שלא מצליחים להבין את החיים של הילדים שלהם. מה הם עושים בעיר הגדולה ומה מניע אותם, מה החסמים שלהם וממה הם פוחדים. במובנים מסוימים, מדובר בקול של דור שמצד אחד מסגל דפוסי התנהגות חילוניים ומצד שני חי עם החלום הדתי הקלאסי של משפחה מאוחדת ומאוגדת סביב שולחן השבת, ומתקשה לגשר על הפער בין הקטבים. בספר עצמו מבינים הגיבורים שאין דבר כזה מושלם ושכל אחד בא עם הפגמים שלו, ובקריאה עצמה יכולים הקוראים להתנתק מהשיפוטיות ולהבין שבדרכם, גם הם מנסים להשיג את האושר. כי כמעט טוב מאוד זה לא רע בכלל.
