לפני שנים אחדות, בעוד שיח רשתות רטרואקטיבי על עסקת שליט, צייצה עיתונאית מוכרת בתסכול אמיתי, בהתייחסה למתנגדי העסקה: "אבל למה זה תמיד אותו מחנה? למה אותם אנשים חייבים להיות רעים כל כך?". זו הייתה פרשנות מאלפת שמלמדת על נקודת מבט מדהימה ומופרכת: מי שמתנגד לעסקאות עם טרוריסטים מסומן כאטום לב, מול ההומניזם הנשפך מאלה שמקדמים שחרור רוצחים ואנסים במסגרת עסקה כזאת. רק צד אחד מבין את הצער, הסכנה והכאב של השבוי הישראלי ושל משפחתו. המחנה האחר? הוא לא סתם סובל מנכות רגשית, הוא גם מרושע. הוא ולא האויב. הוא ולא החוטפים והאנסים והרוצחים. ההתראות על המחיר הנורא שעסקה כזו תייצר בעתיד הרחוק או הקרוב ממש, מושתקות במחי יד. התפיסה הזו מאפשרת להתעלם מהעובדה שהמנהל הבכיר ביותר של טבח שבעה באוקטובר הוא משוחרר עסקת שליט. היא מאפשרת לדאוג לזכויות האויב על חשבון ביטחון המדינה, ולכנות "כיבוש" את גבולות הקיום הישראלי.
החלוקה בין ההומניים לריאליים סביב תפיסת הביטחון הישראלית ניכרת היטב גם כשמסתכלים על אלה הגודשים את כיכר החטופים ואלה המפגינים על הגדר נגד המשך "הסיוע ההומניטרי". לשתי הקבוצות מטרה זהה – שחרור הישראלים המוחזקים בידי חמאס – ובכל זאת כמעט אין להן ממשק משותף. זה לא ממש ימין ושמאל, לא מטה החטופים מול משפחות הלוחמים, ואפילו לא מחנה רונן צור מול מחנה נתניהו. מחלוקת "השבת החטופים בכל מחיר" מול "המשך הלחימה עד לפירוק מוחלט של חמאס", יושבת על אותו פיצול מחנאי בין אלה המקדשים זכויות אדם בלבד לאלה האוחזים בתפיסה הלאומית. מעין תת־נושא במחלוקת "האדם במרכז", שנשזרת תדיר בסוגיות הנפיצות ביותר בשיח הישראלי, עד שהיא מטשטשת לחלוטין את תפיסת הארגונים למען זכויות אדם.
העולם המתקדם העתיק את יחסו החומל אל כל חסרי האונים – גם אם הם מתפנקים בצבא מחומש, וגם אם הם רוצחים ואונסים ומתעללים. אין מחבל רע, יש מחבל שרע לו
העיוות המדובר לא נולד עם הפרוגרס, הוא רק קיבל ממנו דחיפה משמעותית, בעולם שמתעקש לבלבל בין רע לטוב. העולם המתקדם, זה שביקש בצדק להפסיק לפגוע בחלש, העתיק את יחסו החומל אל כל חסרי האונים – גם אם הם מתפנקים בצבא מחומש, וגם אם הם רוצחים ואונסים ומתעללים. אין מחבל רע, יש מחבל שרע לו. ואם הוא לא יודע למצוא סיבה טובה להרגלו לרצוח בנו, אנחנו נפרשן אותו ונסביר במלוּמדות מלאת חשיבות שכל מה שהוא רוצה זה להתפרנס בשקט, לזכות בהגדרה עצמית ולקבל עצמאות מדינית. אז מה אם הטרוריסטים טוענים אחרת, מה הם יודעים על המניעים של עצמם?
ערבית צחה באנגלית רהוטה
בתוך התעמולה האנטי־ישראלית הבלתי נתפסת, עומד נחוש העיתונאי הבריטי הבכיר פירס מורגן ומתעקש להקשיב למה שהעולם הערבי אומר עלינו, אבל באמת. בלי פרשנות מקילה, בלי להעלים עין מהסירוב העיקש שלהם לגנות את האירועים או אפילו להודות בקיומם – למרות הסרטונים הגלויים של צהלת חמאס נוכח מעשי הרצח המזוויעים. באחת התוכניות שלו אירח מורגן רופא בריטי מוסלמי שכפר באירועי הטבח, וסירב בנוקשות לגנות אותם "גם אם אירעו". מורגן התעכב בזעזוע רב על העובדה שהמרואיין שלו, איש רפואה זה 25 שנים, מתעקש לכנות את הרצח והאונס, ההתעלות והביזה, בשם "התנגדות" ולא טרור. כשניסה להציג את העובדות, הדוקטור המלומד שאל בתגובה: "אם האירועים אכן קרו, מי האחראי להם?". האם אתה טוען שהיהודים אשמים בטבח שחוו, תהה מורגן. תשובתו של המרואיין הייתה: "יותר מזה. המעצמות שמאמינות שישראל צריכה להיות מושבה עצמאית במזרח התיכון, הן האחראיות".
האוזן הישראלית – זו שהתרגלה לנרמל התבטאויות כאלו, ולטעון שהטרוריסטים הם רק מיעוט ברברי מקרב השכנים שלנו – נאלצה לשמוע את כל האמת מפיו של מוסלמי משכיל, דובר אנגלית רהוטה: לא התנחלויות ולא צפיפות בעזה; לא שאיפה להגדרה עצמית ולא זכויות אדם. אפילו לא "לשחרר את פלסטין מהנהר ועד הים". כל זה לא עניין את הרופא המדופלם, החי במרחק שנות אור מעזה. החוצפה היהודית להתקיים עצמאית במזרח התיכון היא שמצדיקה בעיניו רצח ואונס והתעללות, עשרות שנים של ירי טילים לעבר אוכלוסייה אזרחית, פיצוץ אוטובוסים, פיגועי ירי ודקירות סכין. החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה? זה לא מעניין את האיש הנאור. שום חוק וסדר, שום הסכמים וחתימות. נותרה רק ברבריות עם תעודת MD, שמציגה גלויות את התפיסה המוסלמית.
כל מי שעיניו בראשו מבין שעסקת שבויים עם בעלי השקפת עולם זו היא התחייבות במעמד צד אחד: ישראל תקשור לעצמה את הידיים, המחבלים יוכלו להמשיך ולחבל. אריק איינשטיין שורר את מילותיו של אלתרמן על בעיית הרכבת המשקפיים הקודרות או השמחות, והמליץ לנו להסתכל בעיניים פקוחות. אולי כדאי להרחיב את ההצעה ולהמליץ ללוחצי העסקה לעלות על עקבים ולהתבונן על ההשלכות של מעשינו מגובה קצת יותר מכובד; להיות מסוגלים להציב מול ה"כאן ועכשיו" אלטרנטיבה ארוכת מבט ואחראית. "אטומי הלב" לא כואבים פחות מה"הומניים" את השבי והשכול והכאב. הם לא חרדים פחות לגורל הישראלים בידי חמאס. להפך: הם מבקשים למנוע את מאות חטופי העתיד.
לתגובות: orlygogo@gmail.com
