תוכנית הריאליטי המשובחת ביותר על המלחמה משודרת לקומץ מנויים במדים. על גבי מסך גדול במפקדת פיקוד דרום בבאר־שבע אפשר לצפות בשדה המערכה בזמן אמת: מיקום כוחותינו, מיקום כוחותיהם, צירי ההתקדמות, מצב הכיתור ואפילו המצב הדמוגרפי – כמה פלסטינים מצטופפים בכל פלח שטח בין בית־חנון לציר פילדלפי. ובכן, בצפון יש 200 אלף, במחנות המרכז 600 אלף, בנפת רפיח 1.4 מיליון. לפני המלחמה זה היה כמעט הפוך. יותר ממיליון פלסטינים נדדו מאז דרומה. החטא ועונשו.
במסך המרתק בבאר־שבע אפשר לראות כיצד נראתה שג'אעייה עם תחילת התמרון וכיצד היא נראית כעת, או ליתר דיוק כבר לא נראית. מעלליה הרצחניים וקרבתה לגבול המיטו עליה את גורל סדום ועמורה, שיטוח גמור. ביום שאחרי היא תהיה פרימטר ברוחב קילומטר, שטח השמדה של כל מי שייכנס אליו. להבדיל, אפשר לראות במסך הנ"ל את בניין המועצה בנווה־דקלים, שנותר על כנו כמעט שני עשורים אחרי גירוש אחרון הכתומים, ואת שרידי נצרים ז"ל. תזוזת עכבר קלה שופכת אור על החולות הטריים שדחפורי צה"ל ערמו עכשיו על גבי ציר כיסופים לשעבר, בואכה טחנת הקמח שבצומת גוש קטיף, ציר הטבח של 7 באוקטובר. החול יזכור, הבטיח פעם נתן יונתן בהקשר אחר.
אלוף ירון פינקלמן, מפקד פיקוד דרום, לא היה בבית מאז 7 באוקטובר. אפשר לבוא אליו בטענות נוקבות על מה שקרה ולא קרה באותו יום מסויט, אך ודאי מותר להתפעל עמוקות מיכולתו הנפשית להניח לפי שעה לאירוע הטראומטי הזה, שאולי אף יביא בהמשך לפרישתו בטרם עת, ולהתרכז בניהול המערכה. כמו הרמטכ"ל הרצי הלוי הוא הכריז מזמן על קבלת אחריות, אך זו כוללת גם חתירה לניצחון. לדעתו, ניצחון כזה הוא בר השגה. ביום שלישי פקד לפוצץ את המתחם שבו נפלו ביממה הקודמת עשרים ואחד לוחמי חטיבה 261, כדי להבהיר ללוחמים ולאויבים כאחד שהאסון הכבד אינו פוגע בדבקות במשימה. באופן דומה הוא התנהל אחרי תאונת פיצוץ המשאית בשג'אעייה בתחילת החודש שעבר. מתחם הטרור שם נהרס באיחור של שמונה־עשרה שעות בלבד.
ביום שני אחר הצהריים, שעה קלה לפני קבלת הבשורות הקשות מחאן־יונס ומציר כיסופים, ראינו גם היכן שהו הכוחות אמש והיכן הם עכשיו. חץ וירטואלי צבעוני סימן לנו כמה מהר וכמה עמוק הם התקדמו בלילה הקודם ממזרח חאן־יונס למערבה, בעוד פרשנים בכירים טופלים עליהם טענת דשדוש וממליצים לעצור את המלחמה. בהתחשב בתנאי הפתיחה האיומים של המלחמה ובמפעל הביצורים האדיר שחמאס בנה פה בחמש־עשרה שנות שלטונו, קצב ההתקדמות הזה סביר בהחלט וגם צפוי מראש. רצועת עזה הולכת ונופלת בהדרגה בידי לוחמינו. רוב התקוות המבצעיות שחמאס תלה במערך התת־קרקעי – נגוזו.
מפעל חייו של יחיא סינוואר אינו מצליח לעצור את חיילי צה"ל, לכל היותר להאט אותם. לוחמינו מתקדמים לאט, כדי להקטין ככל האפשר את מספר הנפגעים. מלאכתם רבה וסבוכה. פיצוץ של תשתיות טרור תת־קרקעיות או עיליות מצריך לפעמים כמעט שבוע שלם. רק בסרטונים הוא לוקח עשר שניות של ספירה חגיגית לאחור. רק עורכי עיתונים חולמים על תמונת ניצחון משכנעת מתחת לכותרת הראשית. צה"ל יסתפק באירוע פוטוגני פחות: הפיכתו של חמאס מצבא קטלני לרעיון גרידא. אגב, בפיקוד דרום מזכירים לנו שבחומת מגן לא הייתה תמונת ניצחון, אפילו לא יום חגיגי מסוים של הכרזת ניצחון. רק בדיעבד התברר לכולם שניצחנו, אבל אחרי עשרים ושניים חורפים צה"ל עדיין עסוק שם במרדף אחרי מחבלים.
בזכות מבצע חומת מגן ג'נין אינה עזה, היא רק ג'נין. המאמץ עכשיו הוא להפוך את עזה לג'נין מינוס. ככל הידוע, לפינקלמן ולמטכ"ל יש תוכניות טיפול גם בציר פילדלפי וברפיח. שחרור חלק גדול מחטיבות המילואים בשבועיים האחרונים לא שיבש אותן. הוא נועד להעניק הפוגה חיונית למילואימניקים עצמם, לבני משפחותיהם ולמשק הלאומי. אפילו לוחמים אמיצים זקוקים לפסק זמן מסוים מהחזית, העורף זקוק לסבלנות. אסור לו ללכת שבי אחרי מי שמעמידים את כל תכלית המלחמה על סוגיית החטופים, כואבת ככל שהיא.
בדרך לבאר־שבע וממנה היה אפשר לשמוע ברדיו כתבות אוהדות על התפרצות בני משפחות החטופים לישיבת ועדת הכספים של הכנסת. במהדורות הערב הוקדשו להתפרצות דקות ארוכות, כאילו מוטלת על התקשורת האלקטרונית חובה מוסרית קדושה לסקר בהרחבה אירוע מחאה כה בעייתי. הוא העניק פורקן מסוים למשפחות המתייסרות כל כך, אבל מילא עונג את סינוואר והקשיח את לבו.
הפסקת אש ממושכת לצורך עסקת שחרור עלולה לשבש ולסכל את מטרות המלחמה, כפי שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל ערב התמרון הקרקעי: "מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות", "הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל", ולבסוף "מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה". אין ספק, צה"ל אכן משקיע מאמץ מרבי כדי לפתור את הסוגיה. הטענה הממוחזרת שהחטופים "הופקרו פעמיים" היא חצי עלילה. ב־7 באוקטובר צה"ל התרשל קשות במניעת חטיפתם, אבל מאז 8 באוקטובר הוא מסור למשימת גאולתם. כמעט מדי יום נופלים חיילים כדי ליצור תנאים מיטביים לשובם בשלום למדינה שהצליחה להביס את מבקשי נפשה והפיקה את הלקחים ההכרחיים מעסקאות שליט למיניהן. כידוע, שליט עצמו אומנם חזר הביתה מעזה בריא ושלם, אבל צה"ל כולו נאלץ עכשיו לחזור לעזה. אפילו פסימיסטים גמורים לא דמיינו את נסיבות החזרה.
