אביחי שלי ואני לא אמורים להיפגש ברכבת לגוש דן. שלי אמור לנסוע לעבודתו בתל־אביב ברכבת שיוצאת מנתיבות, עיר מגוריו, ולהגיע לעבודה תוך כשעה. אני נוסע, לפחות אחת לשבוע, בקו רכבת אחר – מבאר־שבע לתל־אביב. ובכל זאת, בשבוע שעבר נפגשנו ברכבת.
מאז תחילת המלחמה, שלי נאלץ לנסוע ברכבת לתל־אביב דרך באר־שבע, נסיעה שנמשכת קרוב לשלוש שעות. קו הרכבת מנתיבות לאשקלון מושבת מתחילת המלחמה, ועשרות אלפי תושבי הנגב המערבי נאלצים למצוא חלופות לכלִי התחבורה הציבורית היעיל שמביא אותם למרכז הארץ ובחזרה. אביחי שלי הוא עיוור וכבד שמיעה, ותלוי מאוד בתחבורה הציבורית. התארכות הנסיעה מדי בוקר וערב פוגעת קשות בשגרת יומו.
החשש שהביא לסגירת קו הרכבת מיד בתחילת המלחמה הוא ירי של טילי נ"ט על הקרונות בקטע מסילה שאורכו 450 מטרים, לא הרחק מקיבוץ ארז. לפני כשנתיים כתבתי על כך שמדובר בקטע שעלות מיגונו מסתכמת בארבעים מיליון שקלים בלבד, כסף קטן במונחים של משרד הביטחון. ויכוח רב שנים על האחריות למימון הגשר הזה, בין רכבת ישראל למשרד הביטחון, הוא הגורם לכך שכל הסלמה באזור משביתה באופן מיידי את קו אשקלון־נתיבות, ומשבשת את שגרת התושבים.
קו הרכבת מאשקלון לכיוון נתיבות ובאר־שבע תוכנן כבר בשנת 2004, עוד לפני שבוצעה תוכנית ההתנתקות. גם כשתכנון הקו קיבל תוקף, כשנתיים לאחר מכן, חמאס עדיין לא השתלט על עזה, ואף אחד לא העלה על דעתו אז שנוסעי הרכבת יהיו מאוימים בירי טילי נ"ט מכיוון עזה. אחד הבכירים שהיו מעורבים בבניית הקו אמר לי בעבר: "אנשים שתוהים מי המטומטם שקבע דווקא שם את תוואי הרכבת, צריכים לשאול מי המטומטם שהגה את ההתנתקות והביא את חמאס לעזה".
כשעלה החשש מפגיעת טיל ברכבת, מוגן כמחצית מהקטע החשוף של המסילה על ידי רכבת ישראל, באמצעות עצים שמסתירים את המסילה מעיניהם של תושבי הרצועה. עדיין נשאר למגן קטע מסילה שעובר על גשר. יש פתרונות מיגון, אלא שכאמור, הרכבת ומשרד הביטחון עדיין מתווכחים מי אמור לעשות זאת.
השטח שמאיים על הרכבת מכיוון עזה נמצא כבר זמן רב בשליטת צה"ל. אם גם במצב הזה חוששים לירי על המסילה, לא ברור מה עוד צריך להיעשות
בדו"ח מבקר המדינה שפורסם באביב 2015 נכתב: "על משרד הביטחון, צה"ל, משרד התחבורה ורכבת ישראל לממש ללא דיחוי את פתרונות המיגון שהציעה ואישרה מערכת הביטחון, זאת כדי לאפשר תפעול רציף של הרכבת". מאז פרסום הדו"ח עברו תשע שנים. הגשר עדיין חשוף.
מעבר למחדל המתמשך של אי מיגון הגשר, יש סיבה נוספת לתהות על השבתת הרכבת מנתיבות. השטח שמאיים על הקטע החשוף מכיוון עזה נמצא בצפון הרצועה, בעיירה בית־חאנון, וכבר שבועות ארוכים שהוא נמצא בשליטת צה"ל. אם כשהצבא נמצא בעזה מול פסי הרכבת עדיין חוששים לירי טילים על המסילה, לא ברור מה עוד צריך להיעשות כדי שניתן יהיה להפעיל את הקו.
תהייה נוספת היא בנוגע לשדרות. מכיוון שקו הרכבת מנתיבות לאשקלון מושבת, מושבתת גם תחנת הרכבת בשדרות. אם המדינה מצפה שתושבי שדרות ישובו לבתיהם, ראוי שגם תחנת הרכבת של העיר תחזור להיות פעילה.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פתיחת הרכבת הינה בהתאם להערכת המצב המבצעית. כל החלטה שמתקבלת שמה לנגד עיניה את ביטחון האזרחים".
