בשתי ההודעות שפרסמה ביומיים האחרונים סוכנות אונר"א, המנציחה את הפליטות הפלסטינית, הופיעה המילה "שוקינג". מזעזע. מכה בהלם.
בהודעה הראשונה התייחס המונח אל ההאשמות כלפי כמה מעובדי אונר"א, שנטלו חלק פעיל בביצוע הטבח והזוועות בשבעה באוקטובר. בהודעה השנייה, שפורסמה אתמול, מה שהיכה בשוק והלם את הסוכנות הוא העובדה כי עשר מדינות עד כה החליטו להשעות זמנית את המימון שלהן.
סביר מאוד להניח שרק בהודעה השנייה השימוש במונח היה אותנטי.
אונר"א לא באמת הופתעה קשות מכך שעובדים שלה היו שותפים לטבח. אבל אונר"א חד-משמעית הוכתה בהלם מגל השעיית המימון, הכולל תורמות משמעותיות כמו ארה"ב וגרמניה. ארצות הברית, גרמניה והאיחוד האירופי הן התורמות הגדולות ביותר של אונר"א. בחמש השנים האחרונות העבירו לארגון יחדיו כמעט 2 מיליארד דולר. אגב, נכון ליום שישי, האיחוד האירופי הסתפק בהודעת זעזוע, לפיה הם "מצפים מאונר"א כי תספק שקיפות מלאה לגבי ההאשמות, ותנקוט בצעדים מיידיים נגד הצוות המעורב".
למרות הרצון לדבוק באופטימיות, סביר להניח שהחגיגות על כך שהשעיית המימון מלמדת על קיצה הקרוב או אפילו על שינוי משמעותי ביחס הבינלאומי לאונר"א קצת מוגזמות. ניסיון העבר מוכיח שהסוכנות שמגלמת בתוכה את השקר הפלסטיני כולו, מצליחה שוב ושוב לחמוק מההאשמות נגדה.
ב-2018 הפסיק נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ את המימון האמריקני לאונר"א, בשל הבנה שהיא רק מנציחה ומרחיבה את הפליטות הפלסטינית ולא מטפלת בה. ממשל ביידן החזיר את המימון, עד להשעיה הזמנית הנוכחית. ב-2019 שורת מדינות הפסיקו את המימון בשל עדויות על שחיתות בקרב בכירי אונר"א שחגגו על חשבון כספי משלם המסים הבינלאומי. אולם היו"ר הוחלף, באונר"א הבטיחו שיתנהגו יפה, והמימון חזר.
המנדט של אונר"א מתחדש מדי חמש שנים בהצבעה באו"ם, וקיים כרגע עד סוף יוני 2026. למרות כל הוכחות הנזק והמעילה בתפקיד של הסוכנות הזו, לא יהיה פשוט להשיג אז רוב לאי-חידושו.
אם יש בכל זאת עניין להתנחם בו, היא לפחות ההבנה בישראל פנימה, עד כמה מדובר בגוף שרק מסיג לאחור כל מאמץ ליציבות או קידום אזורי.
עד להשעיה הנוכחית של המימון, ממשל ביידן לא רק תמך כלכלית באונר"א, אלא גם ראה בה שותפה מרכזית בניהול "היום שאחרי"
אונר"א, כידוע, היא גוף ייעודי שהוקם בידי האו"ם ב־1949, ופועל לסיוע אך ורק לפליטים פלסטינים. היא משמרת את מעמד הפליטות גם לצאצאיהם של הפליטים, שלכאורה נאלצו להיעקר מבתיהם בישראל ב־1948. אם בעת הקמת הארגון היה מדובר בכ־750 אלף איש, כיום מדובר בכמעט שישה מיליון. כלומר, הגוף הזה, ששייך לאו"ם – שומר באופן חי ואקטיבי על הרעיון שישראל היא ביתם האמיתי של מי שמגדלים כבר דור שלישי ורביעי במדינות אחרות דוגמת לבנון וירדן, ומטפחת אצלם את המורשת כי יום אחד ישובו אליה – בכוח הזרוע וההרג. ולא רק זאת, אלא בעודה משמרת אותם כפליטים שאינם אזרחים מלאים – היא גורמת לכך שמצבם באותם מדינות יהיה ירוד יותר משל כל קבוצת אוכלוסייה אחרת.
לאורך השנים הואשמה סוכנות הפליטים בהעלמת עין ואף בסיוע של ממש של המועסקים בה ברצועת עזה, לפעולות טרור ולאלימות נגד ישראל – כמו מתן אפשרות לשיגור ירי רקטי ממבנים של הארגון, והעובדה כי תחתיהם נחפרו מנהרות טרור. זאת, בנוסף לחינוך מערכתי בתוך בתי הספר של אונר"א בעזה ובמקומות נוספים, להסתה קשה כנגד ישראל והיהודים – שהראתה את פירותיה באופן מחריד בשבעה באוקטובר. מאז הטבח והלחימה בעזה, הפכו העדויות אקוטיות הרבה יותר: החל מהטענות על בסיס למנהרות וירי שהוכחו, המשך באלו שעוררו את גל השעיית המימון הנוכחי, בהן הראתה ישראל כי עובדי אונר"א השתתפו בטבח ממש, המשך בעדות של חטוף שפורסמה בערוץ 13 על כך שהוחזק בבית של שובה שהוא עובד אונר"א, ועד לחשיפת קבוצת הטלגרם של מורי אונר"א שצהלו וחגגו את הזוועות שחוללו עמיתיהם ושאר מחבלי חמאס בישראל.
בעזה, הזהות בן חמאס לאונר"א, לא הייתה "שוקינג" לאף אחד. בדצמבר הביאה כתבה בחדשות 12 שיחה בין תושב עזה לגורם צה"לי, בה אומר העזתי את הדברים כפשוטם: פקידי אונר"א הם פעילי חמאס.
עד להשעיה הנוכחית של המימון, ממשל ביידן לא רק תמך כלכלית באונר"א, אלא גם ראה בה שותפה מרכזית בניהול "היום שאחרי". גם בהודעה האמריקנית על השעיית המימון מסוף השבוע, נכתב כי "אונר"א ממלאת תפקיד קריטי במתן סיוע מציל חיים לפלסטינים". בתדרוך כתבים שערך דובר מחלקת המדינה בחודש שעבר, ב-11 בדצמבר, הוא נשאל האם הדיווח כי חטוף ישראלי הוחזק בעזה בביתו של מורה באונר"א, תשפיע על המימון האמריקני לארגון. הדובר הסתייג בתשובתו מהדיווח, ואמר כי "אונר"א מספקת שירות מציל חיים לפלסטינים בנסיבות קשות מאוד. אנחנו בהחלט תומכים בעבודה שהם עושים".
האם כעת, לאחר ההוכחות הישראליות והשעיית המימון תחלחל ההבנה עד כמה הזוי יהיה לשלב את אונר"א בניהול עזה לאחר המלחמה? לא בטוח. הבוקר כבר הפציר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש במדינות התורמות להמשיך את התמיכה. הבטיח כי האו"ם "יעניש כל מעורב בטרור". האם ממשל ביידן יבין לעומת מזכ"ל האו"ם כי לא מדובר בהחלקה מקומית, אלא ברעיון שבבסיסו הוא הרסני? שזה לא באג אלא פיצ'ר?
ד"ר עינת וילף, ח"כית לשעבר ממפלגת העבודה ומחברת הספר "מלחמת זכות השיבה" יחד עם עדי שוורץ, שבה ואמרה: "אונר"א לא יכול להיות אף פעם חלק מהפתרון כי אונר"א הוא ארגון שבאופן מבני אומר לפלסטינים כל יום, כל שעה, 'עזה היא לא ביתכם, אתם פליטים מפלסטין'. והם הולכים כל יום לבית ספר של אונר"א, רואים את האותיות UN של האו"ם שכתובות עליו ואומרים לעצמם שהעולם איתם. שהם ירצחו יהודים – והעולם יהיה איתם". שוקינג.
