באופן בלתי נתפס, 136 ישראלים נמצאים גם היום – 112 ימים אחרי השבת השחורה – בשבי חמאס. לא פחות בלתי נתפס לצפות שעבור עסקת שחרורם נסכן את כל אזרחי מדינת ישראל, נפסיק את הלחימה ונאפשר את המשך שלטון חמאס בעזה. הדרישה החמאסית היא לא פחות משערורייתית, ממש כמו שתיקת המתווכים סביבה, שמצופה היה שיתרעמו נגדה ויעצרו אותה כבר כשעלתה על הפרק.
העסקה מציבה בפני ישראל שאלה מוסרית קשה, נוכח האתוס הישראלי הקובע שלא מוותרים על אף אחד ולא משאירים איש מאחור. נכונות לחדול מהמערכה בעזה בלא הכרעת חמאס פירושה מעילה בתפקידה הבסיסי ביותר של מדינה – הגנה על תושביה. האמת היא שהחזרת החטופים אינה ניצחון, אלא ניסיון להחזיר את המצב לקדמותו תוך עמידה בחוב המוסרי של ישראל לאזרחיה. ניצחון הוא היכולת של אזרחי ישראל לחיות בביטחון.
הפסקת המלחמה כעת תסכן את אזרחי המדינה במישרין ובעקיפין. ראשית, חמאס עדיין מחזיק ביכולות ובאמצעי לחימה המסכנים את חיי האזרחים. בניגוד לדרישה מנותקת המציאות להגיע לאחרון המחבלים ברצועה, הרי שהדרישה לשלול מהארגון הרצחני את היכולת לממש את משנתו האנטישמית היא בת מימוש. שנית, סיום המלחמה כשמטרותיה לא הושגו הוא מסר מסוכן לארגוני ומדינות טרור ברחבי המזרח התיכון. אם נסכים לנסיגה ישראלית ונתחייב שלא נחזור ללחימה, נאותת לחיזבאללה שאם רק ישלח את כוח רדואן לחטוף אזרחים, הוא יוכל להוריד אותנו על הברכיים. נמחיש לאיראן כיצד להפעיל את שליחיה באזור בלי לשלם מחיר שאינה יכולה לעמוד בו.
העולם כולו צריך להיות מוטרד מהאפשרות של סיום הלחימה ברצועה בטרם השגת היעדים. במקרה כזה, חמאס ייתפס בעיני ארגוני טרור בעולם כמנצח, ויהווה השראה ומודל לכך שבאמצעות אונס, חטיפה, רצח והתעללות ניתן להביס מדינות דמוקרטיות שחיי אדם חשובים להן. לא יחלוף זמן רב עד שיקומו חקיינים במדינות שונות. בשבועות האחרונים מתחדשת גם הדרישה לאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית. עם כל הכבוד לידידינו הגדולים בארה״ב ובאירופה, אסור לנו להסכים לדרישה כזו – לטובתנו ולטובתם. במישור האישי, לא נוכל לחיות לצד ישות טרוריסטית השואפת לחסל כל יהודי בישראל, אם לא בעולם כולו. במישור הגלובלי, פרס נדיב בדמות מדינה בתגובה לאירועי שבעה באוקטובר יחזק את הטרור העולמי, ויוכיח לארגוני טרור שאם רק יסרבו מספיק זמן להסכמים הוגנים וישלימו את המהלך במתקפה רצחנית, הם יקבלו מה שהם רוצים.
אין הדבר אומר שעל ישראל לסרב לכל עסקה. ההפך, היא צריכה ליזום אותה. בשמיני עצרת נגררנו למלחמה שלא רצינו בה, אבל אסור שנמשיך להיגרר בעקבות תוכניות האויב. בחדרי המו"מ כמו בשדה הקרב עלינו להתחיל להוביל. הצעה יזומה היא אינטרס ישראלי ראשון במעלה. מעבר להתקדמות במו"מ לשחרור החטופים, היא תראה לעולם מי הסרבנים האמיתיים. על ישראל לגייס הכרה בינלאומית בהצעתה, לא רק תמיכה אמריקנית אלא תמיכה גורפת ממדינות רבות ככל האפשר. מדינות שלהן חטופים בעזה צריכות להיות הראשונות להתייצב לצד ישראל ולהשתתף איתה בלחץ על חמאס, בהתאם למחויבותן כלפי אזרחיהן השבויים. את המאמץ שמשקיעה ישראל בהדיפת לחצים לטובת עסקת חמאס, היא צריכה להשקיע במסעות שכנוע ברחבי העולם לטובת עסקה משלה.
צודקים הטוענים שישראל צריכה לפעול ללא הפסק לשחרור החטופים, אבל לא בדרך שהעולם דורש ממנה. סינוואר הוכיח שחיי בני עמו אינם מעניינים אותו, בניגוד לעניין שמוצאות בהם מדינות אירופה. הוא וסביבתו יסכימו לעסקה רק כשזו תהווה איום ממשי על כיסאו ומעמדו. עסקה ישראלית בחזית הדיפלומטית ואיום קיומי בחזית הצבאית יהיוו תנועת מלקחיים מוצלחת לשחרור החטופים.
חמאס מחזיק 136 קלפים חזקים מאין כמוהם נגדנו וניאלץ לשלם מחיר כדי למלא את חובתנו ולשחררם, אולם ללא תקדים מסוכן שבמסגרתו נוותר על מיטוט ארגון הטרור.
