לאחרונה חשף ארגון הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה שהיקפי התרומות של הקהילות היהודיות לישראל במלחמה הגיעו לסכום שיא של יותר מ- 750 מיליון דולר, שחולקו בין כ-450 ארגוני סיוע ישראליים. זוהי עדות נוספת לכך שברגע האמת ולמרות המחלוקות, יהדות העולם מתייצבת לצד החברה הישראלית ומספקת לה כיפת ברזל כלכלית.
לצד התרומות והתמיכה הפומבית בישראל, המלחמה הנוכחית מייצרת הזדמנות ייחודית עבור הקהילות היהודיות לקחת חלק פעיל ומשמעותי יותר מתמיד: לסייע לישראל בעיצוב מדיניות "היום שאחרי" המלחמה.
עבור הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, המלחמה הנוכחית נבדלת מסבבי לחימה קודמים של ישראל. ראשית, כי עומק ההלם והזעזוע מה-7 באוקטובר ניכר היטב גם בקרב יהדות ארצות הברית וקנדה, כמו גם בקרב שאר יהדות העולם, בשל החיבור הרגשי, הדתי והלאומי למדינת ישראל. בנוסף, חלק מהנרצחים והפצועים מהטבח נמנים על בניה וצאצאיה, מה שמחזק את תחושת שותפות הגורל. רכיב נוסף שקושר את יהדות צפון אמריקה יותר למלחמה הוא הזינוק באנטישמיות שהקהילות חוות על בשרן בארצות הברית וקנדה מאז פרוץ "חרבות ברזל". כל אלה, הופכים את יהדות צפון אמריקה למושפעת מתמיד מהנעשה ולבעלת אינטרס לקחת חלק פעיל יותר בנעשה באזור.
המעורבות הצמודה של ארצות הברית במלחמה מהווה הזדמנות עבור קהילות צפון אמריקה להרחיב את מעגל ההשפעה שלהן. ארצות הברית נכנסת לשנת בחירות ובקרוב מאוד המועמדים השונים יחלו לחזר אחר הקול היהודי. על הקהילות היהודיות לנצל זאת כדי להציב דרישות למועמדים, כמו גם לממשל הנוכחי, הנוגעות למדיניות ארצות הברית באשר ל"יום שאחרי" המלחמה בעזה.
דוגמא לדרישה שכזו יכולה להיות קריאה לממשל האמריקני להפסיק לתמוך מדי שנה באונר"א, סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם, בשל תמיכתו בטרור ובהסתה נגד ישראל. המלחמה האחרונה חיזקה את מה שידוע כבר שנים רבות: הארגון שותף פעיל במעגל ההסתה והשנאה כלפי ישראל. דוחות, שפורסמו לאחרונה, חשפו כיצד עשרות ממוריו שיבחו בפומבי את טבח ה-7 באוקטובר. בנוסף, צה"ל חשף מעורבות ישירה של עובדי אונר"א בלחימה ברצועת עזה, דוגמת חטוף שהוחזק בבית של עובד הארגון ומצבורי נשק ואמצעי לחימה שאותרה בבתי ספר שמפעיל הארגון.
כמי שמתמודדות כיום בעצמן עם גילויי אנטישמיות וכמי שחרדות לגורל מדינת ישראל, לקהילות יהודיות בצפון אמריקה, המממנות את אונר"א באמצעות ממשלותיהן, יש הזדמנות ייחודית להשפיע לשינוי המצב. בכוחן לדרוש מהממשל האמריקני להפסיק לממן את אונר"א ולדרוש חלופה חינוכית אחרת, מתונה ושוחרת שלום, ברצועת עזה ב"יום שאחרי" המלחמה.
העיסוק באונר"א אינו חדש לקהילת היהודיות באמריקה. כך, למשל, בשנת 2021, נשות הדסה קראו לאו"ם לפעול להגדלת השקיפות והאחריותיות של אונר"א. באותה שנה, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בארצות הברית (COP) פרסם גינוי לתכני לימוד אנטי-ישראליים המעודדים אלימות שהתגלו בספרי הלימוד בבתי ספר שמפעיל אונר"א. המשמעות היא שליהדות צפון אמריקה ניסיון ורקורד מוכח בפעילות בנושא.
הקהילות היהודיות יכולות לשאוב עידוד ורוח גבית למהלך גם מתהליכים נוספים המתרחשים כיום בארצות הברית בנושא. הקריאה של רפובליקנים בבית הנבחרים לזמן לעדות את ראש אונר"א כדי לתת דין וחשבון על השימוש שעושה הארגון בכספים שמקבל מארה"ב או הצעת החוק המקודמת כיום המחייבת אחריות ושקיפות דו-מפלגתית ביחס לאונר"א, הן דוגמאות לתהליכים פנימיים נגד הארגון, שכבר עתה מובילות קבוצות השפעה במדינה. משמעות הדבר היא שהקהילות היהודיות לא ימצאו עצמן בודדות במערכה. הפעילות בנושא בזירה המקומית בארה"ב מספקת אף היא לגיטימציה נוספת לקהילות היהודיות לפעול באופן פרו-אקטיבי יותר.
יהדות צפון אמריקה מתמודדת כיום עם אתגרים לא פשוטים מבית. למרות זאת, היא הוכיחה עמידה איתנה לצד ישראל מיד לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר. הסיוע הכספי הנדיב והתמיכה הפומבית בישראל תורמים רבות לחוסן הלאומי של החברה הישראלית בימים קשים אלו.
כעת, המלחמה הנוכחית והנסיבות הפוליטיות בארה"ב מייצרות עבורה הזדמנות ייחודית להרחיב את 'כיפת הברזל' שהיא מספקת לישראל. סילוק אונר"א מרצועת עזה ויהודה ושומרון כחלק ממציאות "היום שאחרי", יכול להיות דוגמא אחת מיני רבות למהלך שיהדות התפוצות יכולות להוביל באופן פרו-אקטיבי ומשפיע מול ממשלותיהן, וזאת במטרה לייצר אקלים מתון ושוחר שלום באזורנו. הבחירה באסטרטגיית פעולה זו היא צו השעה ותהא עדות ניצחת לברית הדמים בין ישראל ליהדות צפון אמריקה.
