ההצעה שקיבל רוני מאשקלון להשקעה במוצר חדש שרק עתה הגיע לארץ, תפסה אותו בשלב שהוא היה הכי זקוק להכנסה נוספת. זה היה בשיא תקופת הקורונה, וכאשר סיפרו לו על המוצר החדש שהולך להיכנס לארץ, הוא קפץ על העגלה.
על מנת לקחת חלק במוצר, אבקת אנרגיה טבעית, השקיע רוני 5,000 שקלים, כאשר בחברה הבטיחו לו שהוא יחזיר את ההשקעה צ'יק צ'אק. אבל כמו במקרים רבים, המוצר נכשל והוא עצמו נכנס לחובות. כאשר ניסה להשיג את החברה, ולקבל את כספו בחזרה, כבר לא היה עם מי לדבר.
הסיפור של רוני, שמתאר מקרה אמיתי שהגיע לאחרונה למוקד ארגון פעמונים, אינו מקרה בודד. על פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2022 ובחן את הנושא, מעל 76% מהציבור חוו עוולה צרכנית בשנים 2020-2021. לעיתים מדובר בהפסד כספי שולי, כמו הטעיה בדבר קניית מוצר כזה או אחר, אך לעיתים מדובר בהפסד כספי משמעותי, כמו במקרה של רוני שנכנס לחובות כתוצאה מאותה השקעה בעייתית.
על פי הנתונים, צעירים בני 20-29 הם הנפגעים הגדולים מתרגילי ההונאה, כאשר 41% מהדיווחים מגיעים מקבוצת אוכלוסייה זו. מבוגרים לעומת זאת, אומנם נופלים פחות, אך עם זאת כשהם נופלים – ההפסד הכספי גדול בהרבה.
צריך להבין כי נפילה של אדם להונאה לא משפיעה רק על מצבו הכלכלי, אלא יש לכך גם השלכות פסיכולוגיות שעלולות להשפיע בעתיד על קבלת החלטות בנושאים כלכליים ופיננסים. בנוסף, אומנם הפגיעה בדרך כלל נפוצה בקרב צעירים או באוכלוסייה המבוגרת, כי אותם יותר קל להפיל ולהתקיל, אך עם זאת, עוולה צרכנית יכולה לפגוע בכל אדם וכל הצרכנים נמצאים בסיכון להונאה. על מנת להיזהר ולהישמר מאירועים כאלה, ישנם מספר כללים מאוד בסיסיים שחשוב לחדד, במיוחד בימים אלו של מלחמה שיש מי שמנצל את המצב הביטחוני הקשה או את טוב ליבו של הציבור בשביל להונות אותו.
אחד מסוגי ההונאה הנפוצים יותר הוא עוקץ פיננסי. מדובר בניסיון להשגת פרטים אישיים של אנשים, כאשר המטרה היא לקחת את כספם במרמה. גם במקרה זה, האוכלוסייה המבוגרת היא זו שנמצאת בסיכון גבוה ליפול להונאה פיננסית. 14% מהפניות בשנת 2020 אל הרשות להגנת הצרכן היו של אזרחים בגילאי 65 ומעלה. תחומי הפניה העיקריים היו תיירות, תקשורת ומוצרי חשמל וההפרות היו של הטעיה וביטול עסקה.
זו יכולה להיות שיחת טלפון לכאורה תמימה, הצעות להלוואות, עזרה בקבלת זכויות רפואיות ודוגמאות נוספות. לכן חשוב מאוד לפני קבלת החלטה על רכישה או מסירת פרטים אישיים, להתייעץ עם אנשים הקרובים לכם או אנשי מקצוע שאתם סומכים עליהם ויכולים לתת זווית ראייה נוספת ולהזהיר במידת הצורך מפני הונאה.
לצד זה, אנחנו יכולים גם לתת "שכבת הגנה" נוספת בדרך פשוטה ומאוד יעילה. רשות התקשורת בישראל, לדוגמה, מחזיקה ברשימה הלאומית של "לא להתקשר". באמצעות הליך הרשמה פשוט ומהיר ניתן להיכנס לרשימה ובכך לאסור על החברות השונות להתקשר, לשלוח או לבצע שיחות שיווקיות. מדובר בשירות ללא עלות שמונע את קבלת שיחות והודעות ספאם, ומסייע להימנע מסוגים שונים של עוולות צרכניות או עוקצים פיננסים. לצד זה קיים גם חוק הספאם שאוסר לשולח אלינו חומרי פרסום באמצעים השונים ללא הסכמה מפורשת, וניתן אף לתבוע על כך.
בנוסף, חשוב לא למסור פרטים אישיים לאנשים זרים או לנציגים שמתקשרים. קודם כל יש לעשות בדיקה יסודית ולבדוק מי הוא הגוף שפונה אליכם. זה נכון גם בנוגע למילוי פרטים אישיים באתרים שאינם מאובטחים, כאשר ככלל, כדאי לבדוק את דירוג האתר והביקורת של הגולשים עליו. גם לאחר שווידאנו שהאתר בטוח ואנחנו סומכים עליו, יש להקפיד לשלם דרך חברת סליקה מאובטחת, בהם יש מנגנון הצפנה ומערכת סינון שיכולה למנוע הונאות.
ואם למרות כל אמצעי הזהירות הצליחו בכל זאת להפיל אותנו, תמיד חשוב להגיש תלונה. זה יכול להיות בחברה בה בוצעה הרכישה, ברשות להגנת הצרכן, במשטרה, או אצל כל פיקוח לתלונות הציבור. זה האמצעי שלנו כציבור לעצור או להקטין את התופעה הזו, ואולי בכך נוכל לעצור את מבצע ההונאה מלעקוץ אנשים נוספים.
מעבר לכל הפעולות שהעלינו, כדאי להיות קצת חשדניים ולבדוק לעומק לפני קבלת ההחלטות, להתייעץ ולספר לקרובים לנו על הצעה שקיבלנו. אם ההצעה טובה מדי, כדאי לבדוק את ההצעה יותר לעומק וככל שנהיה מודעים יותר – נדע יותר. כידוע, ידע הוא כוח, ובמקרה הזה הוא הכוח שלנו כציבור להתמודד מול אותן ניסיונות הונאה ולבסוף לשמור על הכסף שלנו.
