דרום אפריקה אולי שונאת את ישראל מסורתית, אבל המדינות העולות ביבשת עלולות ללכת בעקבותיה ולאמץ את עמדותיה. כדאי להציג את הסיפור שלנו ברחבי אפריקה, ולגדוע את המגמה באיבה
תביעת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג הייתה צעד מחושב של פרטוריה. דרום אפריקה מנסה לאתגר את הדומיננטיות המערבית במוסדות בינלאומיים, ומבקשת ״לחשוף״ את צביעות המערב. אם בית הדין היה מאשים את ישראל ברצח עם וקורא להפסקת הלחימה, ארצות הברית ובעלות בריתה היו בדילמה – האם להיענות לדרישת בית הדין ולכבד את המוסד, או להתעלם, ולהוכיח שעמדתן היא שרק מדינות הדרום העולמי החלשות כפופות למוסדות הבינלאומיים.זה אינו דבר של מה בכך. ביסוד הרטוריקה האמריקנית נגד סין ניצבת הטענה שסין פועלת נגד הסדר הבינלאומי המבוסס על חוקים. האמריקנים רואים בעצמם ובבעלי בריתם את מי שמחויבים לחוק הבינלאומי ולפעולה דרך מוסדות הקהילה הבינלאומית. החלטה של בית הדין נגד המלחמה הייתה שמה את ארה״ב במקום לא נוח: איך ארצות הברית מתעלמת מהחוק כשזה נוח לה?אבל למה דרום אפריקה משתלבת בסיפור? מה לה ולעימות בין סין לארצות הברית?בשנים האחרונות התקרבה דרום אפריקה מאוד לסין, גם כלכלית וגם דיפלומטית. היא חברה ב־BRICS, מועדון המדינות מתפתחות שמבקש לאתגר את מועדון ה־G7 המערבי. סין היא יעד הייצוא הגדול ביותר של דרום אפריקה, והיא שולחת לאסיה בעיקר יהלומים ומתכות – זהב, ברזל, מגנזיום, כרום, פלטינה ועוד. מפלגת השלטון בדרום אפריקה, הקונגרס הלאומי האפריקני, זכתה לתמיכתן של המפלגה הקומוניסטית בסין ושל ברית המועצות בימים עברו.היסטורית, מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני עוינת את ישראל, בין השאר מתוך הזדהות עם התנועה הלאומית הפלסטינית, במיוחד אש״ף. השחורים בדרום אפריקה סבלו תחת שלטון האפרטהייד, והקונגרס רואה בישראל שלטון לבן ואימפריאליסטי שמדכא את העם הילידי בארץ ישראל – הפלסטינים. ישראל גם שיתפה פעולה במשך שנים רבות עם שלטון האפרטהייד, וסיפקה לו נשק וטכנולוגיה. זאת הייתה מעין ברית מצורעים, בתקופה שישראל סבלה מבידוד בינלאומי.דרום אפריקה אינה מדינה מרשימה, גם אם היא אחת הכלכלות הגדולות ביבשת אפריקה. תשתית החשמל כושלת, ויש הפסקות חשמל מרובות, שפוגעות גם בתעשייה. המדינה סובלת משחיתות רבה, שהגיעה עד לפסגת השלטון. גם היום, שלושים שנה אחרי סיום האפרטהייד, עדיין יש פערים חמורים בין שחורים ללבנים. תעשיית המכרות רחבה ויש בדרום אפריקה מרבצים חשובים של פלטינה, אך כלכלתה מדשדשת מאז 2010. ישראל יכולה לפטור אותה כעוד מדינה נחשלת ששונאת אותנו. אבל זאת תהיה טעות.
ישראל נשפטת על זהותה המערבית. הדיון בהאג. צילום: אי.פי.איי
דרום אפריקה אולי ייחודית באיבתה ההיסטורית אלינו, אבל מדינות רבות בדרום העולמי מזהות צביעות בתמיכה המערבית הבלתי מסויגת (להשקפתן) לישראל. כשרוסיה תקפה את אוקראינה המערב גינה את מוסקבה, אז מדוע כשישראל תוקפת את עזה המערב ממהר לעמוד לצידה? מדינות רבות בדרום העולמי נתונות להשפעות מרקסיסטיות, הרואות במערכת הבינלאומית "מדכאים" ו"מדוכאים". בראייה כזאת המדוכא רשאי לעשות כל שנדרש כדי להשתחרר – כולל טבח איום באזרחים. ישראל נשפטת לא לפי מעשיה או לפי המעשים שעושים נגדה, אלא על בסיס זהותה כמדינה מערבית חזקה.
ההשקפה הזאת פוגעת ביחסי ישראל עם הדרום העולמי, קבוצה של מדינות מתפתחות שחשיבותה בפוליטיקה ובכלכלה העולמית צפויה להתגבר. עיקר הצמיחה הדמוגרפית העתידית בעולם תהיה בדרום העולמי, וגם הצמיחה הכלכלית שם צפויה להתחזק. מדינות כמו ניגריה, אתיופיה, ברזיל ואינדונזיה יהפכו לשווקים גדולים וחשובים בכלכלה העולמית, והן ירצו גם השפעה מדינית רבה יותר. ישראל לא יכולה להפסיד במאבק על דעת הקהל במדינות הללו, שמא תגלה בעוד עשור או שניים שהיא מבודדת שוב.
הפנייה של דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי היא קריאה להתעוררות. בתחילת ימיה ישראל פעלה רבות במדינות אפריקה כדי לעזור להן ובתוך כך לקדם את מעמדה הבינלאומי. החרם הערבי עלינו פגע בקשרים הללו. עתה, כשהחרם במידה רבה הוסר, ישראל צריכה להעמיק שוב את הקשרים עם מדינות הדרום העולמי. תוכניות להכשרת חקלאים, מרכזי מצוינות טכנולוגית, חילופי סטודנטים, מתקני התפלה וטיהור מים, אנרגיה מתחדשת – כולם נושאים חשובים למדינות הדרום העולמי. ישראל צריכה להשתמש בתוכניות הללו כדי לחזק את הקשרים הדיפלומטיים איתן ולהעביר את המסר שלה, את הסיפור שלה.
אנחנו לא אוהבים לדבר על ״נרטיבים״, כי "נרטיב" נשמע לנו כמו שקר. למה שנספר את ה"נרטיב" שלנו? יש אמת! אבל לא כך עובד העולם. בעיני תושב ניגריה או קניה, הסיפור של ישראל הוא מה שמספרים לו. הוא לא מכיר את העלייה הראשונה, את מלחמת העצמאות ואת הקשר ההיסטורי הרצוף שלנו לארץ. מי שמתייחס לישראל בתור מיזם קולוניאליסטי לא מכיר את הסיפור שלנו. אנחנו צריכים לספר אותו.
