עסקת חטופים היא אומנם נושא מדיני-ביטחוני, אך נוכח ההתנגדות של חלק מהשרים בממשלה היא הפכה גם לסוגיה פוליטית, שמעלה מחדש תרחיש אפשרי לבחירות. הקו האסטרטגי המוביל בקואליציה הוא שבחירות לא יתקיימו במהלך 2024, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף "מכוון" לבחירות בסוף אוקטובר 2026, כפי שהחליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. "יש תאריך בחירות מוסכם בעוד שנתיים וחצי, החוק קבע אותו, החברה הישראלית קבעה אותו. ניפגש שם", אמר למקור ראשון. הדברים תואמים את הלך הרוח של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא.
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד דן בתרחישי בחירות שבוע אחר שבוע בישיבות הסיעה. לפיד מעלה שם הצעות כמו החלפת הממשלה עוד בכנסת הזאת ללא יציאה לבחירות, קביעת מועד מוסכם לקיום הבחירות, החלפת נתניהו באישיות אחרת מהליכוד ועוד. שר הביטחון יואב גלנט, שגישש השבוע בניסיון למצוא תאריך מוסכם לבחירות – בעוד שנתיים, או חצי שנה לאחר שתסתיים המלחמה, המוקדם מביניהם – מציע למעשה את מה שנתניהו מכוון אליו: שהבחירות לא יתקיימו בשנה הקרובה.
הדיון בנושא כבר בשלב הזה מובן לנוכח האיומים חוזרים ונשנים שמשמיע השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר בנוגע לפרישה מהממשלה, אף שדווקא הוא נזהר בכל הודעותיו וראיונותיו מציון מפורש של המילה "בחירות". בסיעתו, עוצמה יהודית, מבליגים על צעדים שהממשלה נוקטת שאינם עולים בקנה אחד עם מדיניותם, כמו למשל הכנסת הסיוע לרצועת עזה, ומניחים לקווים האדומים של המפלגה להיות גמישים יותר. אבל בלשכתו של בן-גביר מבהירים כי בכל הקשור לעסקת חטופים, איום הפרישה מהממשלה שריר וקיים.
בלשכת ראש הממשלה, כך נדמה, לא מתרגשים מכך. שם נשענים על גודל הקואליציה הנוכחי: אם עוצמה יהודית תחליט על פרישה, הממשלה עדיין תישען על יותר מ-61 חברי כנסת. יתרה מכך: פרישת המפלגה תרצה שחקנים אחרים, כמו גדי איזנקוט, שמתנגדים לנוכחותו של בן-גביר בממשלה. מנגד, פרישה מוקדמת של המחנה הממלכתי תטלטל את הממשלה ועלולה לייצר סחף בתוך הליכוד ולאפשר את חידוש הפגנות השמאל נגד הממשלה. נתניהו היה שמח אילו היה מצליח להבטיח את הישארותם של גדעון סער וחברי תקווה חדשה בקואליציה, במקרה של פרישה של המחנה הממלכתי.
ובינתיים, לשרים בני גנץ ואיזנקוט נוח להיות חלק ממקבלי ההחלטות בקבינט המלחמה, אך לא שותפים בעניינים הקואליציוניים בממשלה. כשתגיע העת, סביר להניח כי למרות הסקרים המחמיאים, שמעניקים למפלגה המאוחדת 40 מנדטים כמעט, יעדיפו בכירי המחנה הממלכתי את האפשרות שמציעים ביש עתיד – החלפת ממשלה בכנסת הזאת, בלי להידרש לקמפיין בחירות שעלול לפגוע באחדות הנחוצה בשעת מלחמה.
כוחה של מפלגת הציונות הדתית יורד לאחרונה בסקרים. בסיעה התכנסו לפני חג סוכות ביקב פסגות בשער בנימין, לדיון סיעתי שנמשך יותר משלוש שעות ועסק בביטחון. השרה אורית סטרוק הכינה לחברי הסיעה בכנסת מסמכים בדבר המצב הביטחוני, ובהמשך דנו חברי הסיעה בדרכים לשינוי המדיניות הביטחונית. זאת בעקבות תהיות שהעלתה סטרוק בדיוני הממשלה בדבר המצב הביטחוני בטרם מתקפת 7 באוקטובר ובדבר מדיניות ההכלה של צה"ל כלפי הפלסטינים ביו"ש ובעזה. בישיבה הראשונה שקיימה הציונות הדתית לאחר מתקפת המחבלים על עוטף עזה, החליטו חבריה לא לתקוף את פעולות הקבינט בזמן המלחמה. בכיר בממשלה אומר שבמפלגה מבינים כי לשתיקה הממלכתית הזאת יש מחיר.
השאלה הקריטית מבחינת נתניהו היא האם יסתפקו שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ואף חלק משרי הליכוד, בהצבעה נגד עסקה אפשרית, או שהם ינקטו צעדים מרחיקי לכת כמו פרישה מהממשלה או מהקואליציה? כדי לוודא שלא יאבד את השליטה על ממשלתו, נתניהו ניסה השבוע כמה פעמים להרגיע את שותפיו. "יש לי קווים אדומים", הוא אמר בכמה הזדמנויות, כולל במכינה הקדם-צבאית בעליף בביקורו שם ביום שלישי: "לא נסיים את המלחמה, לא נוציא את צה"ל מהרצועה, ולא נשחרר אלפי מחבלים".
