מזה דורות רבים, שונאי היהודים משתמשים בנשק בלתי קונבציונלי שאפשר לכנותו "אנטי אמת". חִשבו למשל על עלילות הדם: מימי הביניים ואילך האשימו יהודים בהריגת תינוקות נוצרים לשם הכנת מצות מִִדמָם. זו לא רק עלילה מזוויעה אלא גם אבסורד מוחלט, שהרי ההלכה היהודית מחמירה במיוחד ביחסה לאכילת דם, ואוסרת גם אכילת דם של חיות המותרות באכילה; וכמובן, היא אוסרת בחומרה כל רצח (שלא לדבר על הפרט הפשוט והנראה לעין, שהמצות לבנות ואילו הדם אדום).
אנטי־אמת אינה שקר פשוט, כזה שאנו כבר מורגלים לשמוע בעולמנו הרווי פוסט־אמת וחדשות־כזב. דוגמה לשקר רגיל היא האמירה "כל היהודים עשירים". אכן ישנם כמה יהודים עשירים, אך השקר הזה מסתמך על אותו גרעין של אמת ומתמקד בו כאילו הוא חזות הכול, וכך משכנע אנשים חסרי השכלה שעליהם לקנא ביהודים או לסלוד מהם כי הם לוקחים נתח מוגזם מהכסף "שלכם".
האנטי־אמת שונה. האשמות כגון "ישראל היא מדינת אפרטהייד" או "ישראל מבצעת רצח־עם נגד הפלסטינים" הן דוגמאות טובות למשפטי אנטי־אמת. העובדה שאין שום בית כנסת פעיל ברמאללה או בעזה, אבל יש מסגדים רבים בירושלים ובתל־אביב, מוכיחה שהאמת הפוכה. לאמיתו של דבר, רצועת עזה היא מדינת אפרטהייד שקיום היהדות אסור בה. העובדה שהאוכלוסיות הפלסטיניות ברצועת עזה וביהודה ושומרון הוכפלו פי כמה וכמה לאורך שנות קיומה של ישראל, מלמדת כי ישראל אינה מחוללת רצח עם. לעומתה, הרצח של 1,200 גברים, נשים וילדים ישראלים חפים מפשע בידי חמאס ב־7 באוקטובר הוא מעשה מובהק של רצח עם שביצעו פלסטינים. על כן, האשמה כזאת נגד ישראל דווקא היא אנטי־אמת.
חשבתי תחילה שאין מונח עברי לאנטי־אמת. אבל אז נתקלתי, בפרשת משפטים, במונח "עֵד חָמָס": "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא, אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א). במכילתא, מדרש ההלכה הקדום של חז"ל על ספר שמות, מבואר ההבדל בין עֵד שֶקר לעד חמס: עד השקר ראה את מעשה העבירה אך העיד עדות כוזבת, ואילו עד חמס כלל לא היה במקום, ועדותו היא פברוק גמור. מכאן שהמונח העברי המקראי הקרוב ביותר ל"אנטי־אמת" כפי שתיארתי אותה, הוא "חמס". פלא!
אבל מדוע משתמשים אויבינו בטכניקה המשונה הזאת נגד עם ישראל? אולי בגלל הדרך שבה הגיבו יהודים תמיד להאשמות אנטישמיות. הגלות הארוכה, עתירת הרדיפות, יצרה אצלנו הרגל להתייחס לטענות אנטישמיות ברצינות רבה ולהתאמץ להדוף אותן. כך נמצאה לאויבינו טכניקת הסחה יעילה נגדנו: לבצע מעשי זוועה נגדנו, ולהתיש אותנו תוך כך בהפרחת כזבים מופרכים. דוגמה מוחשית לכך נותנת לנו בימים אלה דרום־אפריקה, התובעת אותנו בבית הדין הבינלאומי לצדק בעוון רצח־עם – בשמם של ידידיה רוצחי העם, אנשי חמאס.
קו ההגנה של המערב
כשאויבינו מצליחים לדחוק אותנו לעמדת הגנה ולעיסוק בהסברה מדוע לא ייתכן שעשינו את הזוועות שהם מייחסים לנו, הם מסיחים אותנו מן הדרישה שהם עצמם יהיו אחראים להתנהגותם. חמאס משתמש בפסיכולוגיה הפוכה, ואנחנו נופלים למלכודת הזאת שוב ושוב. הטכניקה הזו מצליחה עד כדי כך שממשלת ישראל הקימה משרד שלם לעיסוק בהאשמות השקר נגד המדינה: משרד ההסברה. תפקידו להמתין שאויבינו ישמיעו האשמות שקריות, ולבזבז שבועות וחודשים על המאמץ להוכיח שהן חסרות יסוד.
אסטרטגיה כזו של יחסי ציבור או תעמולה דינה להיכשל תמיד. כשהם מאשימים אותנו בדבר שלא עשינו, ה"ציון" שלנו יורד מיד לרמת מינוס־אחת. אנחנו משקיעים שבועות בהוכחה שההאשמה בדויה. במקרה הטוב ביותר, התוצאה היא שחזרנו לאפס; בפועל, גם זה לא קורה. הודעת תיקון באותיות טל ומטר בעמוד האחרון של הניו־יורק טיימס, אינה מחזירה אותנו לאפס, ודאי שאינה מקבעת בתודעת העולם את מוסר הלחימה הגבוה שלנו. כמה קשב הופנה להסברים של ישראל על כך שהיא מזהירה אזרחים עזתים לפני שהיא מפציצה מטרות חמאס?
אני מבקש להציע אסטרטגיה אחרת, ההולמת יותר את המציאות שלאחר שבעה באוקטובר. להקדיש פחות זמן לתשובות לטענות השקריות של אויבינו, ויותר זמן להבלטת הרוע שלהם. ברור שישראל עומדת היום בקו ההגנה הקדמי של המערב מפני הג'יהאד, בהיותה המדינה המערבית היחידה המוקפת במשטרים ג'יהאדיסטיים המנסים למחותה מן המפה. ברור שהמערכה שהחלה בישראל תתפשט במהירות לאירופה ולשאר מדינות המערב.
מדוע, אם כן, שלא נכניס אנו את האויב למגננה הסברתית, ונציג טענות אמת על כוונות הרוע שלו? למה שלא נציג לעולם את הסכנות שבתמיכה במשטרים אלה? מדוע שלא נדגיש את העוולות שמשטרים אלה (עזה, סוריה, לבנון, תימן, איראן, קטאר וכן הלאה) נוקטים כלפי אזרחיהם המוסלמים והנוצרים? למה שלא ניתן פומבי להיעדר זכויות האדם בכל חמישים המדינות המוסלמיות, שרבות מהן מונהגות בידי תומכי ג'יהאד?
הגיע הזמן למהלך חובק עולם שיחשוף את הרוע המשגשג זה עשרות שנים במזרח התיכון. אני מציע לערוך קמפיין בסיסמה כגון "שחררו את העולם מהג'יהאד", שיוציא לרחובות נוצרים ומוסלמים טובים. אנחנו חייבים למחות על ניסיונו של מיעוט אלים לכונן ח'ליפות גלובלית ולהשמיד את היהדות, הנצרות והאסלאם המתון. הגיע הזמן שהעולם יתעורר לראות את סכנות הג'יהאד. מי בא לצעוד איתי?
