כבר בתחילת הריאיון אביטל ממקמת את עצמה על הרצף הדתי כדי שאוכל להבין מאין היא באה והיכן היא היום. "אני בוגרת המגזר החרדי, גדלתי בירושלים ולמדתי בבית־יעקב שכונתי ואחר כך בתיכון וסמינר חרדי־ספרדי.
"בגיל 20 יצאתי לשוק העבודה ולחיים העצמאיים וגיליתי שמה שבחוץ לא תמיד תואם את מה שסיפרו לי. כבר 16 שנה שאני מחוץ למסגרת החרדית ופיתחתי את השקפת החיים שלי. היום אני מתקשה להכניס את עצמי למשבצת אז אני אומרת שאני דתייה לאומית פלוס, או דתייה פלוס. יש כאלה שיגידו שאני חרדית אבל בעיני חרדים אני לא ממש כזו. אני בוחרת את הדרך שלי. יש דברים שאני מעריכה במגזר החרדי. ובכלל, אני בוחרת לקחת את הטוב מכל מגזר. אני ילידת צרפת ומגיעה ממשפחה של הורים ציוניים מאוד ובמשפחה שלי יש הכול מהכול".
אביטל גרה בדירת שותפות בקריית משה ועובדת כחשבת שכר במגזר הציבורי. כשאנחנו מתחילות לדבר על הרווקות היא משתפת שמשהו בה השתנה לאחרונה. "לא מזמן עברתי תהליך של שימור פוריות. עברתי הרבה תהליכים עם הרווקות אבל משהו בתהליך של השימור שבר בתוכי משהו. הפסיכולוגית שלי אומרת שזה דווקא סוג של התפתחות. אני מרגישה שהיום אני יותר מחוברת לרווקות שלי ולכן זה יותר קשה לי.
"הבחור האחרון שפגשתי היה מילואימניק וזה היה לא פשוט. נפגשנו פעמיים בתקופה של שלושה שבועות"
"בכל השנים שעברו הייתי מבואסת רק לפעמים, היו חגים וזמנים של בכי וקושי אבל זה לא היה חונק אותי וזה לא היה היומיום שלי. תמיד הייתי משווה את עצמי לרווקות אחרות והייתי מרגישה שאני רווקה שמחה ביחס אליהן. והיום אני מרגישה כמותן ויכולה להזדהות עם הכאב שלהן מתוך תחושה שווה. מבחינתי, תהליך השימור פוריות היה מעין שיקוף של מציאות קשה ולא טבעית.
"הנה, הגעת למקום הזה שאין מנוס ואין ברירה ואת חייבת לעשות משהו גם אם הוא מנוגד לנטיית הלב שלך ואין לך את כוחות הנפש הנדרשים כדי לעבור אותו. כל זה, אחרי מספר שנים שחשבתי על שימור פוריות ובכל פעם נתתי לעצמי עוד שנה ועוד שנה, עד שהגעתי לגיל 36 והבנתי שאני צריכה להתקדם לפני שיהיה מאוחר. תמיד הייתי ריאלית והבנתי את המצב שלי, אך שם, בתהליך, נראה שזה הפיל איזה אסימון כבד".
אביטל משתפת שבמלחמה היא מרגישה שהכול התעצם. "לפעמים אני אומרת לעצמי שאני צריכה רק חיבוק. אני יודעת שהחיים הזוגיים הם לא רק חיבוק, אבל זו דרך לתאר איזו תחושה מופשטת, להביע רצון פשוט במישהו להישען עליו, דמות גברית".
המלחמה גם העלתה קשיים בדייטים. "הבחור האחרון שפגשתי היה מילואימניק וזה היה לא פשוט. נפגשנו פעמיים בתקופה של שלושה שבועות, וזה היה מבחינתי בלתי נסבל. רציתי להתקדם, לתקתק, בטווח זמן סביר. אז אומנם בסוף לא על זה נפל דבר אבל זה היה לא נעים – היעדר התקשורת והקושי לתאם דייט. הרגשתי כל הזמן בהמתנה מתי יודיעו לו שהוא יוצא, כל פעם חיכינו עוד ותחזקנו איכשהו את הקשר באוויר".
אביטל מסתכלת קדימה ורוצה להגשים שתי מטרות: "אני רוצה לעבור דירה ולקנות רכב. אם מציעים לי מישהו, אבדוק את ההצעה רק אם היא מהיכרות אישית של המציע ורק אם יודעים לספר לי עליו ולומר שהוא רוצה־משתוקק לזוגיות ומשפחה. אז יאללה, דירה, רכב ועלם חמודות".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
