יום רביעי, אפריל 9, 2025 | י״א בניסן ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אורלי גולדקלנג

סגנית עורך מקור ראשון

כשנשיא ארה"ב מדבר על הפלסטינים בעזה הוא חושב על המוסלמים בארה"ב

לפני שמתרגשים מההתבטאויות הקשות של ביידן על נתניהו, צריך לזכור דבר אחד: יותר משנשיא ארה"ב דואג לפלסטינים בעזה, הוא מודאג מהמוסלמים בארצו

לרגע אחד לא היה ברור מי בדיוק לוחשים על אוזנו של ג'ו ביידן, ואף טורחים להדליף לתקשורת את מילות הגנאי שלו נגד ראש ממשלת ישראל – האם סולדי נתניהו עושים זאת, או שמא דווקא תומכיו. אחרי שבמשך שנים רבות קנה לעצמו יו"ר הליכוד שם של מנהיג לחיץ, כזה שמשנה עמדותיו אם רק טיפ־טיפה מהדקים סביב זרועו את היד – בא נשיא ארה"ב ומספר שהאיש עושה לו שרירים. מנהיג הדמוקרטיה הגדולה בעולם מתלונן כשהסניף הדמוקרטי היחיד במזרח התיכון מבקש לעמוד על נפשו.

בשלושה מקרים לפחות, כך על פי גורמים בסביבתו, הוא כינה ראש ממשלה נבחר "אידיוט", וטען ש"האיש הזה" מעביר אותו גיהינום. ובעברית: מתברר שנתניהו עומד כחומה בצורה מול הלחצים הבינלאומיים ושומר על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. אותם אינטרסים שיש לגביהם קונצנזוס לא רק בממשלת הימין־על־מלא, אלא גם בקבינט המלחמה המצומצם, בממשלת החירום על מפלגות האופוזיציה דאשתקד שבה, ובקרב רוב מוחלט של אזרחי ישראל.

דווקא בשעתו הקשה ביותר של נתניהו, אחרי שהתברר שכרטיס "מר ביטחון" שלו פג תוקף, סביבת ביידן טורחת לחדש לו את האשראי, מפספסת לחלוטין את הפרס שהיא מעניקה לו בעצם ההדלפות נגדו. כפי שאמר עמית סגל בחדשות 12, כשנשיא ארה"ב מבזה את ראש ממשלת ישראל דווקא סביב הסוגיה הביטחונית, הוא למעשה מבזה כל אזרח ואזרח – מצביעי קואליציה ואופוזיציה כאחד – שמתנגד לעסקה חסרת האחריות שמוצעת, ותומך בהמשך הלחימה בעזה עד להכרעת האויב. הסירוב להצעות הלא מציאותיות שעלו וירדו מעל הפרק לא נועד לשמור על כבוד עצמי ישראלי, אלא לחסוך מאיתנו את המתקפה הבאה. זו לא חוצפה ישראלית שמטרתה "להעביר את הנשיא גיהינום", זו מלחמת מנע לסבב גיהינום נוח'באי נוסף.

ראוי להשמיע לנשיא האמריקני את נאומו שלו מראשית המלחמה, אז עוד ידע להבחין היטב בין רעים לטובים, בין אנשי החושך לבני האור

נראה שבתוך משחק הזיכרון שעומד בלב הרצת ביידן לקדנציה שנייה, ראוי להשמיע לנשיא האמריקני את נאומו שלו מראשית המלחמה, אז עוד ידע להבחין היטב בין רעים לטובים, בין אנשי החושך לבני האור. אז עוד הביע הבנה מלאה לנחישותה של ישראל לצאת לקרב חייה ולהכריע את ארגון הטרור שעזה שמה לה לראש. אותו "ארגון חברתי" שהפך את אזרחי הרצועה למגן האנושי שלו, ואלה נענו לו בהתגייסות רבתי לשורותיו במקום במחאות. בדומה לתרמית אונר"א, גם שקר ה"בלתי מעורבים" צף ועולה מהממצאים בשטח – מחומרי לימוד מסיתים לרצח העם היהודי וצלבי קרס בכל בית ברצועה כמעט; מפירים בשכונותיה ובעריה, מאחזקת אינספור כלי נשק ואף משותפות בחטיפת ישראלים בשבעה באוקטובר.

ביידן בוודאי מודע לכל אלה, אלא ששנת הבחירות בארה"ב לוחצת את מועמד הדמוקרטים לחזר אחר קולותיהם של המוסלמים השוכנים לבטח באמריקה הגדולה, גם אלה שמוחים נגד זכותה של ישראל להתקיים. האלקטורט הזה לא צפוי לעבור לידי המתחרה המסתמן במפלגה הרפובליקנית, אבל היעדרותם של המצביעים הללו מהקלפיות עשויה להיות לרועץ למפלגה הדמוקרטית.

זמן להתפכח

הנשיא בן ה־81 לא רואה את מפת המזרח התיכון עין בעין עם מפגיני "מהנהר ועד לים", אולם הוא מתקשה להשתחרר מקיבעון המדינה הפלסטינית כפתרון לסכסוך באזור. יחד עם מנהיגי בריטניה וצרפת, ביידן תופס צד מובהק במחלוקת הפנים־ישראלית הגדולה, דווקא בשעה שהיא נדרשת לבחינה מחדש. גם שוחרי שלום משכבר מצהירים על התפכחות מחזון העצמאות הפלסטינית בלב הארץ, או לכל הפחות על נסיגה מסוימת מהרעיון הזה, והצבת דרישות סף הרבה יותר גבוהות כתנאי לקיומו.

אולם המערב בשלו. בשבוע שעבר מסר ביידן לתומכי חמאס ביבשתו את ליטרת הדם של המתיישבים דרך סנקציות כלכליות – שהופנו גם כלפי משפחות שכולות ולוחמי חרבות ברזל. השבוע הוא ניסה לכופף את מערכת הביטחון הישראלית כולה, כדי שתחזור בה מתוכניותיה להכרעת האויב במלחמה הקיומית שנכפתה עלינו. תמים לקוות שתפיסת עולם שלמה תיעלם באבחת שבעה באוקטובר אחד, אולם אפשר בהחלט לצפות שביידן יצטרף לחשדנות הישראלית המעוגנת במציאות, ויפעל בהתאם.

הלחץ הבינלאומי שראוי להפעיל בעת הזו הוא נגד חוטפי ילדים, בחורות צעירות, נשים וגברים מינקות ועד לגיל השלישי; לא נגד מי שנלחמים לשחרר אותם ולשחרר מדינה שלמה מהחשש להישנות האירועים. בסכסוך הערבי־ישראלי, לא ארגון טרור הוא זה שראוי לקבל ערבויות בינלאומיות, אלא המדינה הדמוקרטית שהארגון הזה מבקש למחוק מהמפה. העולם המתקדם אמור להבטיח את שלומה של ישראל, לא לדחוף אותה לפשרות ביטחוניות. קטסטרופת הטבח בדרום לא יכולה בשום תרחיש להפוך מקפצה למדינה פלסטינית שנויה במחלוקת, הבנויה על תשתית אידיאולוגית של מדינת טרור. גם לפי גרסת הקצה של שוחרי השלום שבינינו, דרושה לנו רצועת ביטחון – לא רק בשטח, אלא גם במרחב הזמן. מהלכיה של ישראל, גם אלה המדיניים, לא יכולים להיות תרחיש חוזר של דהירת הסכמי אוסלו. הם אמורים להציב תמרורי אזהרה של האטה, ובהגיעם לצומת מסוכן במיוחד כמו בעת הזו, הם נדרשים אף לעצירה מוחלטת.

לתגובות: orlygogo@gmail.com

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.