סיפורו האישי של יוסי לוי, רב־סרן במילואים ומנכ"ל עמותת נצח יהודה, הוא שהניע אותו להקדיש חלק גדול מחייו לסוגיית השירות הצבאי של הנוער החרדי. אחרי ילדות בביתר־עילית ושנות לימודים בישיבות הדגל של העולם הספרדי־ליטאי, הוא חש בשלב מסוים ששעות הלימוד הרבות בישיבה מכבידות עליו. בהיעדר אלטרנטיבה ראויה הוא נפלט אל הרחוב, אלא שגם הרחוב לא היה פתרון. כך הגיע לצבא, "בטעות", כלשונו.
אחרי שעבד באבטחת אישים, לפני חמש שנים החל לנהל את עמותת "נצח יהודה", העמותה היחידה שהקימה יחידה צבאית. "זה נולד מתוך אמונה מלאה בכך שבני נוער חרדים צריכים להיות חלק מהמדינה, אפילו לא ממקום ציוני אלא בראש ובראשונה כדי להיות בני אדם עם תחושה של ערבות הדדית. אנחנו לא יכולים לשבת רגל על רגל, להגיד 'תורה מגנא ומצלא' ובזה לסגור את האירוע.
"מצד שני, הגישה שלנו אומרת שמלחמות ועימותים לא יביאו לשוויון בין אוכלוסיות. אין שוויון עם הערבים, אין שוויון לנשים, ואין סיבה שדווקא כאן נצליח לקיים שוויון. מה כן? אנחנו פועלים לקידום חרדים בצה"ל בדרכים רבות, אבל האתגר הוא שאנחנו פועלים לבד. צה"ל מנסה אבל הוא מוגבל ביכולותיו לעבוד עם אוכלוסייה חרדית, גם משרד הביטחון מנסה, אבל ממשלת ישראל מעולם לא בנתה ולו תוכנית אחת לשילוב חרדים בצה"ל".
לוי משוטט בין קהילות יהודיות בעולם ומגייס כספים לעמותת נצח יהודה, העוסקת בשילוב חרדים בצה"ל. העמותה מלווה את חיילי הגדוד גם כאשר יש צורך ביצירת אמון בין המתגייס הצעיר להוריו, ושולחת אליהם צוות שמסביר את משמעות התהליך. "כל חייל חרדי שמצליח הוא שגריר טוב לנושא", אומר לוי. "יש לנו ארגון בוגרים שמלווה 20 אלף בוגרים. יש תחום חדש שכולל ישיבות הסדר חרדיות ושלוש מכינות. יש לנו גם מחלקה פסיכו־סוציאלית ומטה לחיילים בודדים, אלה שהוריהם לא רוצים לראות אותם בבית כדי 'שלא יקלקלו את האחים הקטנים'".
יש עוד כאלה?
"הרוב כבר לא, פחות מעשרים אחוז. אנחנו מתכוונים להשקיע במכינות ובישיבות ההסדר החרדיות. אנחנו לא מוכנים יותר לשבת על הגדר, ורוצים לראות איך מספרם של בני הנוער האלה בצה"ל מכפיל את עצמו".
"אנחנו לא סוג ב'"
המודל לגיוס חרדים שהוא מציע, הועלה על הכתב ואף נמסר בשעתו לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לדבריו, ניתן להכפיל את מספר המתגייסים בתוך ארבע שנים. "בלב התוכנית יש שלושה צירי עבודה. האחד, מאה מוסדות 'אפורים' (בניגוד לישיבות ה'שחורות'; מ"ט). הכוונה לתיכונים חרדיים, ישיבות למי שנפלטו מהמסגרות הרגילות, ישיבות 'נחם' של הרווחה. שיעור אלה שמגיעים מהמוסדות האלה לצבא אינו עולה על עשירית. אנחנו טוענים שבמאמץ קטן מאוד ניתן להגדיל משמעותית את מספר המתגייסים מתוך המוסדות הללו. הם מוכנים לקבל אותנו, אבל איש לא פנה אליהם מעולם או ניסה לעבוד איתם בצורה רצינית, ומבחינת צה"ל זה לא עומד בראש סדר העדיפויות. מהמסגרות האלה מתגייסים היום כ־250 תלמידים. תוך חמש שנים אנחנו צריכים להגיע לאלף".
הציר השני על פי לוי הם גופי הרווחה והעמותות המקומיות העובדים עם בני נוער חרדי, כשלרשותם תקנים ותקציבים של מיליונים. "אני מכיר אותם היטב מהרחוב, עוד כשהייתי ילד", הוא אומר. "יש להם מיפוי מדויק של בני הנוער, שמתעדכן אחת לכמה חודשים. יחד איתם אגרנו את כל מאגר הנתונים, והם בעצמם פונים אל בני הנוער. לרובם צה"ל אינו ערך אלא אינטרס, ואנחנו מנסים לבנות את האינטרס כערך". הציר השלישי הוא אותן ישיבות הסדר חרדיות, ה"זקוקות להרבה יותר משקיעים מהשלושה הקיימים היום".
יוסי לוי קובל על כך שלמרות ההבטחות, עד כה שום גורם ממשלתי לא הרים את הכפפה. מבחינתו מדובר בהחמצה, שכן אחרי 7 באוקטובר יש שינוי בחברה החרדית. "אפילו אחי, שהוא סמן קיצוני בהתנגדות לצה"ל, התקשר אליי עשרות פעמים לשאול לשלומי. הוא מבין פתאום שיש לצבא משמעות, והיא מדברת אפילו אליו. אני רואה את התנועה הזו גם בקרב מנהיגים ורבנים שמעולם לא הסכימו לדבר איתנו ולפתע משגרים מסרים של חיזוק.
"מצד שני רואים גם ניסיונות להאט את הרכבת, כמו הרב לנדו, גדול הדור הליטאי, שכתב מכתב חריף נגד הניסיון לגייס בצורה נרחבת, והזכיר לכולם שמה ששומר על עם ישראל זו התורה ולא שום דבר אחר. לדעתי מדובר בעת רצון ושעת כושר שזו תהיה טיפשות לא לנצל. צריך להקים תוכנית ממשלתית מהירת טווח, עוד לפני העברת התקציב ובשלב ראשון אפילו בלי תקציב. להגדיר מי מתעסק עם כל אחד משלושת הצירים שהזכרתי".
מה לגבי אוכלוסיית הלומדים בישיבות?
"גם הם לא טאבו", קובע לוי. "כל חרדי בגיל 25 עד 40 צריך להתגייס לשלב ב' שאחריו מילואים. שים לב שמאז שהחלה המלחמה מתבצע גיוס מטורף וכבר הגענו ל־700 איש, שזה המון במונחי הבירוקרטיה של צה"ל. עוד שני מחזורים נפתחים עכשיו. זה נוגע במיינסטרים החרדי – חסידים, ליטאים וספרדים. זה משפיע מאוד כאשר הם עולים על מדים לשנים של מילואים, וזה שינוי דרמטי ביותר".
אבל הכדור מוטל גם לפתחו של הצבא. "אם הוא רוצה חרדים, הוא לא יכול למצוא תירוצים לא מבצעיים לכך ששולחים את נצח יהודה למשימות אבטחה בבסיסים עם בנות, או כשמציגים אותו כסוג ב'. הם התחננו בדמעות שישלחו אותם להילחם. כל מח"ט אמר שהם יהיו הראשונים להילקח לעזה, ומשום מה זה לא קרה. כל דרג הפיקוד, כולל האלופים, אומרים שהם צריכים להיות בחלק האופרטיבי, ואין שום סיבה שלא. איך מביאים חרדים לצה"ל ומתייגים אותם כסוג ב'? לא מספיק שהחברה החרדית עושה זאת, גם צה"ל צריך לעשות את זה" 
