ידידתנו הגדולה ביותר הייתה הראשונה להטיל עיצומים על ישראלים. בהתחלה היו שזלזלו בצעד שהקפיא את הנכסים האמריקניים הלא קיימים של ארבעה מתנחלים "בלבד": בארה"ב יחול איסור לסחור איתם, כמו שאף אחד לא עושה ממילא, והם לא יוכלו להיכנס למדינה שכנראה לא תכננו להיכנס אליה לעולם. אבל לעיצומים האמריקניים על ארבעת הישראלים יש השלכות כבדות ביותר.
ראשית, לצעד הזה נלווה משקל הצהרתי רב. זו לא הצעת חוק של חבר קונגרס חדש מהספסלים האחוריים של מדינה אמריקנית קטנה. הצו הנשיאותי בחתימת הנשיא הוא מעין הבעת אי שביעות רצון של המדינאי החשוב בעולם מהדברים שקורים תחת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שעמד בראשית המלחמה לצד ישראל ללא היסוס, מותח לראשונה ביקורת גלויה שאינה מסתכמת במילים ובהדלפות של כינויים לא ראויים לפוליטיקאים ישראלים, אלא מתבטאת במעשים של ממש.
שנית, שום מדינה מערבית לא הייתה יכולה לנקוט צעד כזה לפני ארה"ב – ״השוטר העולמי״ וידידתה של ישראל. משנחצה הקו, מדינות אחרות חשו חופשיות יותר להטיל עיצומים דומים. כך עשו בריטניה לארבעה ישראלים וצרפת ללא פחות מ־28 מאזרחינו. יש להניח שהפוליטיקה הפנים־אמריקנית שיחקה תפקיד חשוב בהחלטה להטיל את העיצומים, כי לדעת יועציו של ביידן – המקווה להיבחר שוב לנשיאות בנובמבר הקרוב – עליו לשקם את תדמיתו, שהפכה פרו־ישראלית "מדי". אולם משהתקבלה ההחלטה, יהיו מניעיה אשר יהיו, מדינות אחרות, שאוהדות פחות את ישראל, מאמצות אותה בחום.
מדינות המערב נוטות להטיל עיצומים על אזרחים המעורבים בפשעים הפוגעים בביטחון הלאומי שלהן או בביטחון העולמי להשקפתן. כך למשל, ארה״ב הטילה לאחרונה עיצומים על שני סוכני מודיעין איראנים שגייסו אנשים בשטחה למבצעי נקמה על חיסול קאסם סולימאני, וכן על חברי הטאליבן בשל התעללותם בנשים, נערות וילדות. בשנה שעברה הוטלו עיצומים על הישראלי גל לופט, שנאשם בייצוא נשק ללוב ולסין. עד כה מדינות רבות נמנעו מלהטיל עיצומים על מתנחלים, על אף ביקורתן החריפה על חלקם – לכאורה מכיוון שהיה להן אמון במערכת המשפט וברשויות האכיפה בישראל שיטפלו כנדרש בתושבי יהודה ושומרון הפורעים בפלסטינים. אך הן כנראה הגיעו כעת למסקנה שלא כך הדבר.
דיווחים על קומץ מתנחלים מפירי חוק שנטפלים לתושבים פלסטינים מופיעים בממדי ענק בתקשורת הבינלאומית, כאילו המוני מתנחלים מעוניינים לגרש את כל הערבים מארץ ישראל ולהרע להם. מלבד הקורבנות הישירים שלהם, פורעים יהודים פוגעים בדימוי של כלל המתנחלים שלא בצדק. רוב תושבי יהודה ושומרון – אזרחים ישראלים שומרי חוק, מלח הארץ – מוצגים כחבורת צמאי דם. אכיפת החוק נגד הפורעים היא אינטרס שלנו, בשבילנו ובשביל המדינה כולה.
במבט צופה פני עתיד, עיצומים נגד מתנחלים עלולים חלילה להיות הצעד הראשון במדרון מסוכן. אם מדינות המערב לא סומכות על ישראל שתעניש מתנחלים שעוברים על החוק ופוגעים בפלסטינים, מדוע שתאמין שישראל תעניש את אנשי כוחות הביטחון כשהם פועלים בצורה דומה? במקרים רבים צה״ל הוכיח שהוא יודע לטפל בעצמו במקרים החריגים שהוא נדרש לכך. אם ייפגע האמון גם בתחום הזה, מדינות בעולם עשויות להטיל הגבלות על חיילים ומפקדים ישראלים, ואף על פוליטיקאים שמעודדים התיישבות ברחבי יהודה ושומרון.
לצעדים כאלה אין מקום בין מדינות השומרות על קשרי ידידות כמו אלה שבין ישראל לצרפת ולבריטניה, ולא כל שכן ארה"ב. גם אם קומץ ישראלים נקטו מעשים שלא ייעשו ופגעו בחפים מפשע, יש להתמודד עם הבעיה דרך שיח ולא דרך עיצומים. ניסיון רב שנים מוכיח שארה"ב ומדינות המערב פעלו עם ישראל בתיאום, בשיח ובשיתוף פעולה. עצם העובדה שהבעת אי שביעות רצון עברה משיח משתף למעשים חד־צדדיים מעידה על מגמה שלילית מאוד שעל ישראל להיזהר ממנה.
