אחרי שנים ארוכות שבהן היא נשלפה אינספור פעמים כדי לייצר רגע של בלבול פסאודו־אינטלקטואלי בקרב מבוגרים וצעירים כאחד, ייתכן שהשאלה האם עץ שנופל ביער משמיע רעש אם איש אינו שומע אותו נענתה לאחרונה במדיום שאף אחד לא ציפה לו: עולם הגיימינג. בראשית החודש הושק בקול רעש גדול המשחק החדש "יחידת המתאבדים: לחסל את ליגת הצדק", שמבוסס על עולם הקומיקס של DC ועוקב אחר אוסף של נבלים דרג ב' וג' (שכיכבו לאחרונה בכמה סרטים בינוניים ומטה) במסעם להציל את העולם באמצעות הריגת הגיבורים הגדולים של העולם, שבטריק קומיקסי עייף הפכו כולם לרעים. אף שהמשחק מכר עותקים בקושי רב, והשבוע אף התגלה שיש לו פחות מ־1,000 שחקנים רציפים בכל רגע נתון (מספר מביך למוצר חדש ולכאורה נוצץ) הוא הצליח בהחלט לעשות רעש גדול.
המשחק פותח באולפני רוקסטדי, החברה שאחראית לטרילוגיה של משחקי "ארקהם" של באטמן שהושקו בשנים האחרונות וזכו לשלל שבחים ופרסים. מטרת המשחקים ההם הייתה להחזיר את באטמן שאבד – לא גיבור העל המפוצץ עם הגאדג'טים המשוכללים והעלילות על סוף העולם וחייזרים ואלים וכן הלאה, אלא האביר האפל, הבלש של הדורות המוקדמים: הגיבור האנושי שפותר פאזלים ותעלומות, מכה באויביו מהצללים ונלחם בשם אתוס פשוט של צדק. ליהוקו של קווין קונרוי, השחקן שקולו הפך לאיקוני בשל גילום באטמן בסדרות וסרטים מצוירים במשך יותר מ־20 שנה, רק חיזק את התחושה שמדובר כאן בחזרה למקורות הראויים לא רק של הדמות הזו אלא של סיפורי קומיקס באופן כללי.
ובחזרה להווה: אחרי שנים של הצלחה, וורנר, האולפנים שמחזיקים בזיכיון לדמות, רוצים משחק חדש. לכאורה חדשות טובות, אלא שכאן מתחילות הבעיות. וורנר נמצאים במצב של קיצוצים אגרסיביים ומנסים לסחוט כמה שיותר כסף מכל נכס ולכן הם מחליטים לעשות את מה שכל חברה שזקוקה נואשות למזומנים עושה עם משחקים: ללכת למודל שמכונה Live Service, או במילים אחרות – לא רק למכור לאנשים משחק ולתת להם ליהנות, אלא להמשיך לשדרג ולפתח את המשחק ולהוסיף לו שלל מוצרים חדשים – שכל אחד מהם עולה עוד כסף. למעשה, להפוך את חוויית המשחק "המלאה" לבלתי אפשרית, לפחות בלי לשלם הון על אינספור עדכונים ושיפורים. מאחר שהמודל הקל ביותר עבור מוצר כזה הוא משחק רווי כלי נשק ובשל הפופולריות המסוימת של "יחידת המתאבדים", מתקבלת ההחלטה שהמשחק הבא לא יעסוק בבאטמן אלא באויבים שלו. וכך שילוב של החלטות ניהוליות שמנוגדות לחלוטין לרצון הלקוחות וקיצוצים אגרסיביים שפוגעים גם בכוח האדם היוצר, מובילים ליצירתו של משחק בינוני ומקרטע, עמוס בתקלות ובחוויות שרוב הגיימרים היו מעדיפים להימנע מהן כמו מאש. וכאן, אולי, מתקבלת ההחלטה הבאה: לעשות את המשחק חתרני. כמה חתרני? קראו שוב את השם המלא שלו ותבינו.
כן כן, ליגת הצדק – באטמן, סופרמן, פלאש וחבריהם (אבל לא וונדר וומן, אולי מסיבות מגדריות), שליוו דורות של מעריצי קומיקס עוד משנות השלושים, שכיכבו על אינסוף שערים, במאות סרטים וסדרות ובעשרות משחקים מכל הסוגים, הופכים כאן לנבלים הגדולים. אבל זה לא הפאנץ' האמיתי, הו לא, זה בקושי חתרני. החתרנות האמיתית טמונה בעובדה שבני המזל שירכשו את המשחק יזכו בהזדמנות לא רק להביס את גיבורי העל הגדולים ביותר – אלא לרצוח אותם באלימות מחרידה ואפילו לבזות את הגופות!
רבים בעולמות התרבות הפופולרית והקומיקס הגיבו בתמיהה עד בהלה לתגלית הזו, ובמהרה הסערה שקמה על העובדה שפשוט מדובר במשחק גרוע שמשתמש במודל עסקי טורפני התחלפה בקולות המחאה על מה שמפתחי המשחק מעזים לעולל בעליזות ילדותית לנכסי צאן הברזל שלנו. העובדה שזו הייתה כנראה הפעם האחרונה שקונרוי השאיל את קולו לאביר האפל לפני מותו הפתאומי – ושמסעות הפרסום למשחק התגאו בעובדה הזו – הייתה רק הגושפנקה לתחושה הכללית שהמשחק לא רק בז לשחקנים אלא גם מבזה אותם ואת כל מה שהם אוהבים.
התוצר הסופי מחריד, מכעיס ומעורר גועל אמיתי אבל הוא לא אמור להפתיע יותר מדי. אם אי פעם היה שימוש נכון במונח "טרלול פרוגרסיבי", הרי שזה במקרים כמו זה. מה שוורנר ורוקסטדי עשו כאן הוא בסך הכול להקריב עוד קורבן לפולחן לאלוהי החלשים, לאותה דת חולה שכבשה את המוסדות האקדמיים, את התקשורת וכל כך הרבה מהמוקדים התרבותיים שלנו והשליטה בהם היררכיה מוחלטת שקובעת שהחזק הוא הנבל והחלש הוא הגיבור תוך ביטול כל טיעון מוסרי פשוט כי אין לה שום עניין במוסר, ודאי שלא ברעיונות הערכיים של העבר. זו בדיוק־בדיוק אותה התרבות שמכחישה ומתרצת ולעיתים אפילו חוגגת את מעשי הזוועה של חמאס ב־7 באוקטובר רק משום שישראל היא מדינה ריבונית חזקה של 9 מיליון איש עם צבא איתן, בעוד חמאס הוא ארגון קיקיוני שחולש על רצועה דקה של שטח על גבול מצרים. העובדה שצה"ל הוא צבא מוסרי וחמאס הוא ארגון של פסיכופתים וסדיסטים לא מעניינת את האנשים האלה כהוא זה. והאם יש שם ראוי יותר לחמאס מאשר "יחידת המתאבדים"?
לתגובות, המלצות, משחקים (וחוברות קומיקס ישנות) שלחו לנו ל–X ל: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
