"מתחילת המלחמה הזו יש לי חמישה אחים לוחמים וגיס שכמעט לא ראו בית", סיפרה אשתו של ינון לוי, שחשבונו הוקפא בעקבות סנקציות שהטילה עליו ממשלת ארה"ב. "שניים מהאחים שלי נפצעו וחזרו ללחימה. אני מחזיקה בכל הכוח", הוסיפה ספיר לוי לתאר, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת.
השבוע הגיע תורה של משפחת חלל צה"ל, הראל שרביט, שנפל בלחימה בעזה. אחיו של הראל, משה, קיבל הודעה מחברת פייבוקס (הנמצאת בבעלות בנק דיסקונט), כי החשבון שלו, שבעזרתו הוא מתנהל באופן יומיומי בחווה שהקים יחד עם אחיו הראל ז"ל, נחסם באופן מיידי. הסיבה: סנקציות שהטילה ממשלת בריטניה. מספר המתיישבים שמדינות זרות מטילות עליהם עיצומים הולך וגדל, ואל ארה"ב, שהחלה בתהליך, הצטרפו בינתיים גם בריטניה וצרפת.
המשותף לכל אותם אנשים שהוכנסו ל"רשימה השחורה" הוא שהם באים לא טוב לארגוני שמאל קיצוני, וחלקם בעלי חוות השומרות על אדמות מדינה ומפריעות להשתלטות ההדרגתית של פלסטינים על אותן קרקעות. אותם ארגוני שמאל רדיקליים, ועוזריהם מעבר לים, מפעילים לחץ עצום על ממשל ביידן, שמתקשה לעמוד מול הכוחות הפרוגרסיביים הלוחצים עליו בתוך המפלגה הדמוקרטית, ודאי בשנת בחירות לנשיאות.
גם על הממשלות באירופה מופעל לחץ כבד לאור תמיכתן בישראל בתחילת המלחמה. מבחינת מנהיגי אותן מדינות, זוהי דרך קלה להראות "איזון" ביחסן למלחמה במזרח התיכון, ולתת מענה מסוים ללחצים משמאל. באותה הזדמנות, ה"איזון" הזה מפיח חיים בעלילת הדם השקרית על אלימות היהודים ביהודה ושומרון. אגב, בצו הנשיאותי שפרסם נשיא ארה"ב אין ולו הוכחה אחת או ביסוס כלשהו לטענות השקריות שמובאות שם.
מעשית, אי אפשר להתנהל ללא חשבון בנק. על בנק ישראל לקבוע מדיניות ולהנחות את הבנקים כיצד אותם אנשים יוכלו להתנהל ברמה בסיסית
זעם רב הופנה כלפי הבנקים בישראל, ששיתפו פעולה עם דרישות הסנקציה. אבל עם כל הביקורת על הבנקים וחוסר הרגישות שחלקם הפגינו, אף גוף פיננסי שיש לו פעילות מעבר לים וממשקים מול גופים פיננסיים בחו"ל, איננו מעוניין להיכנס לעימות מול הרשויות שם, ובטח לא לרשימות השחורות של הממשל האמריקני ושל הרשויות האירופיות. "עקיפה של משטרי סנקציות יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין", כתבו בבנק ישראל, ומיהרו להגן על מהלכי הבנקים. עם זאת, לא הושקעה שם מחשבה במתן פתרון לאותם לקוחות, שגם על הגנתם אמון בנק ישראל.
אכן, התעלמות מדרישות הממשל האמריקני עלולה להביא לניתוק ממערכת התשלומים העולמית "סוויפט", ולקנסות עצומים. נזכיר שאך לפני שנים ספורות שילמו לאומי, הפועלים ומזרחי, קנסות לרשויות בארה"ב בגין חשדות לסיוע בהעלמות מס שבוצעו שם, בסכום מצטבר של מיליארדי שקלים.
דווקא משום כך, מקוממת ההתייחסות המנומנמת של ממשלת ישראל, וחוסר המעש של הבנק המרכזי כאן. מדובר במציאות הולכת ומתרחבת, שהיא ניסיון נוסף שמוביל השמאל הקיצוני לחולל נזק אסטרטגי נגד מדינת ישראל ואזרחיה. חובה על משרדי הממשלה ובנק ישראל לגבש מדיניות ברורה ומענה אפקטיבי לתופעה הבזויה הזו, שעלולה להגיע לכל תושב ביהודה ושומרון, לכל חייל מילואים ששירת ביו"ש, בעזה או בכל מקום אחר שלא בא טוב לשמאל הקיצוני המושך בחוטים. זהו מדרון חלקלק, שעלול לפגוע באלפי אזרחים נאמנים.
אגב במכתב שנשלח בימים האחרונים למפקח על הבנקים על ידי עו"ד מטעם המתיישבים שהוטלו עליהן הגבלות, נכתב כי במקרה דומה שבו נדרשו הבנקים לנקוט צעדים כלפי לקוחות בעקבות המלחמה באוקראינה, הוציא הפיקוח הנחיה לבנקים לאזן בין הדרישה לחסימת חשבונותיהם לבין שמירה על זכויותיהם של הלקוחות. הפעם זה לא נעשה.
לא לגעת בבסיס
אז מה אפשר לעשות? הפתרון צריך לבוא בשני מישורים במקביל: מצד אחד המישור המדיני, מצד שני המישור הפיננסי־פרקטי. במישור המדיני, משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ חייבים לגבש תגובה ברורה וחד־משמעית לתופעה הזו. החל במחאה חמורה מול השלטונות האמריקניים או האירופיים, והבהרה שמהלכים כאלו יפגעו ביחסי המדינות ולא נוכל להתעלם מהם. נכון, יש כאן עבודה מורכבת ועדינה בהתנהלות יחסי החוץ ובצורך לשמר את אותן מדינות לצידנו, אבל בה בעת יש להבהיר בדרכים דיפלומטיות ואולי אחרות שלא נוכל לחיות עם תופעה כזו, שמבוססת על שקרים ואנטישמיות. למרבה הצער, בינתיים לא נעשה דבר.
במישור הפרקטי, צריך לתת מענה לאותם יחידים ומשפחות שנפלו קורבן להתעללות הפיננסית הזו. מעשית, אי אפשר להתנהל היום ללא חשבון בנק – החל ממשכורות ועד הלוואות, פיקדונות והעברות כספים. הבנקים לא יעשו אפילו צעד אחד בלי גיבוי של בנק ישראל או מהלכי חקיקה של חברי הכנסת. לכן, באחריות בנק ישראל לקבוע מדיניות ברורה ולהנחות את הבנקים כיצד אותם אנשים יוכלו להתנהל ברמה בסיסית. זה יכול להיעשות באמצעות הקמה או שימוש בפלטפורמות קיימות של שקלים בלבד, ללא קשר למטבע חוץ וללא ממשקים מחוץ לישראל. אגב, גם במערכי הבנקים הנוכחיים יש מגוון רחב של פעולות שעם קצת רצון טוב אפשר לבצע. כאמור, יש לראות זאת כניסיון פגיעה באזרחי ישראל, ועל כל הגופים להירתם לעניין.
סעיף 160 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי גם כאשר לאדם יש שלל נושים שהוא חייב להם כסף והוא מוגדר כפושט רגל, לא ניתן לגבות כספים מדמי המחיה הבסיסיים שלו. החוק אפילו מגדיר מהו הסכום הדרוש ליחיד או למשפחה, להוצאות הבסיסיות לשם מחיה בכבוד.
ישנו רף כספי בסיסי שנדרש לקיום יחיד או משפחה, ואי אפשר לגעת בו. בדיוק כפי שהכנסת חוקקה לאחרונה בחוק מיוחד הגנה מעיקולים על כספי המענקים שניתנו במסגרת המלחמה, כך חייבת להיות הגנה על אותו סכום בסיסי, ומתן אפשרות לאותם אנשים להתנהל פיננסית ברמה סבירה. על חברי הכנסת מוטלת האחריות שכך יקרה. זו תהיה גם אמירה חד־משמעית מצד המדינה, שהיא עומדת לצד אזרחיה וחייליה ונלחמת בכל הכוח בניסיונות ההתנכלות אליהם.
