כמה ימים לפני הבחירות לכנסת, בנובמבר 2022, הכרזתי כאן שאני "יתום פוליטי". הסברתי מדוע אני לא רואה את עצמי מצביע לאף אחת מהמפלגות, וזה מה שכתבתי אז על מפלגת הציונות הדתית: "אני מאוד מעריך את העומד בראש. בצלאל סמוטריץ' הוא איש מוכשר מאוד, ישר כסרגל, ביצועיסט לעילא, ואפשר להמשיך עם הפרגונים עד קדומים ובחזרה. אבל מה לעשות, אני לא בוחר בסמוטריץ' אלא בחברי עוצמה יהודית, וברגע האחרון מתברר שגם בנציג מפלגת נעם, ששובץ במקום ה־11".
בשבוע הבא יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. בפתח־תקווה, נודע לי משלט בחירות שנתקלתי בו בשכונת מגוריי, מפלגת נעם רצה עם אגודת ישראל. אני מודה שהיה מוזר מאוד לראות על השלט את האות ג' ולצידה שני בחורים חייכניים עם זקן קצר וכיפות סרוגות. הנה, הושלם הציר המחבר בין הציונות הדתית, החרד"ל והחרדים: סמוטריץ־נעם־אגודה. אם זה היה נגמר בריצה משותפת למועצת העיר פתח־תקווה, מילא.
אבל דברים שאמר השר סמוטריץ' לכתב החרדי ישי כהן לפני כמה ימים הוכיחו שהברית הלא קדושה בין מי שעומד לתפיסתו בראש ההנהגה הפוליטית של הציונות הדתית ובין החרדים באה לידי ביטוי גם בעמדתו בוויכוח המתלהט על גיוס חרדים לצה"ל. "עזוב רגע בחורי ישיבות", אמר סמוטריץ' לכהן, "הרי אין ויכוח בינך וביני שמי שלומד תורה צריך להמשיך ללמוד תורה… אף אחד לא מדבר על גיוס תלמידי ישיבות. מי שלומד תורה לומד תורה, הדיון הוא על השותפות של הציבור החרדי גם בשירות הצבאי וגם בשוק התעסוקה".
שמעתי את הדברים ולא האמנתי. הרי מה בעצם סמוטריץ' אומר כאן במילים אחרות? בדיוק את מה שהחרדים אומרים על ישיבות ההסדר. שלא באמת לומדים שם, שאי אפשר לעשות את השילוב בין צבא לתורה. אני לא מאמין שסמוטריץ' באמת חושב כך. הוא אומנם למד בישיבה גבוהה אבל כל סביבתו, משפחתו וחבריו לומדים בישיבות הסדר. העניין הוא הברית הפוליטית. הקשר הגורדי שבו הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות מתבצרות ב־64 המנדטים שלהם, מיישרות קו ומצופפות שורות, עד שהן הופכות לגוש אחד שכבר אי אפשר להפריד אותו ולזהות את ההבדלים.
רוצים הוכחות? השר מהליכוד שלמה קרעי אמר השבוע: "מי שתורתו אומנותו שומר עלינו יותר מאשר אנחנו עליו". יש לכם השקפה חרדית יותר מזו? מה בדיוק מבדיל בין קרעי לחבר כנסת חרדי שמגן בלהט דומה על חוק אי־גיוס תלמידי הישיבות? ואם נסגור לרגע מעגל עם הבחירות לרשויות המקומיות, אז דעו שבתל־אביב הליכוד רץ ברשימה אחת עם עוצמה יהודית.
אני, כאמור, לא הצבעתי לציונות הדתית, אבל רבים מחבריי וחברותיי הצביעו לה. דתיים בורגנים ומתונים, שהרפתקת בנט בממשלת השינוי גרמה לכך שלא הייתה להם מפלגה דתית מתונה להצביע לה, ובחרו לתת את קולם לבצלאל סמוטריץ' ולמפלגתו. הם ידעו שהמועמדים האלה נמצאים כמה קליקים ימינה מהם, בתפיסות המדיניות והדתיות. אני לא חושב שמישהו מהם האמין שסמוטריץ' יישר קו עם הטענות החרדיות על כך שאי אפשר לשלב לימוד תורה ושירות בצה"ל. איך אני יודע? הביטו בכל הסקרים האחרונים, שצופים לציונות הדתית צניחה ואולי אפילו היעלמות. יש שם שלושה־ארבעה מנדטים לפחות של ימין דתי מתון שלא אוהב את ההיצמדות הפוליטית הזו של הציונות הדתית לחרדים.
במהלך כתיבת הטור הזה, ביום רביעי בערב, סמוטריץ' הבהיר בסרטון וידאו שהוא חוזר בו, או לפחות הסביר את דבריו בקשר לגיוס חרדים לצה"ל. הנה הדברים שאמר, אחרי שהחמיא לחרדים על "מסירות נפש עצומה לתורה ומשפחות ברוכות ילדים": "זה חייב להשתנות. המציאות הזו שבה הם לא משרתים בצבא, זה לא יכול להימשך… התביעה של החברה הישראלית כלפיהם היא צודקת מאוד בעניין הזה, זה ממש מקומם". בין לבין נאמרו דיבורי אהבה וכיבושין למגזר החרדי. זה בסדר גמור, אבל הדברים האלה חשובים, בטח בתור התחלה של שינוי גישה לנושא.
אם סמוטריץ' רוצה באמת לייצג את מגזר הציונות הדתית, שמשרת ומשלם מחירים אדירים בגופו ממש במלחמה הקשה שמתנהלת בעזה, ולא רק של חלקים קטנים בתוכו שמוכנים להתבטל שוב ושוב אל מול ההתנשאות החרדית כלפי עולם התורה הציוני־דתי, והכול בשם הברית הפוליטית פן חלילה תקום פה ממשלה שאינה ימין מלא־מלא – הוא חייב להמשיך את הקו הזה ולהעמיק אותו. עליו לתבוע מהחרדים להתקדם במתווים שהוצעו גם בטור זה ובמקומות רבים נוספים, שמאפשרים שילוב חרדים בצה"ל באופן מבוקר והדרגתי, ובאופן שבו יראת השמיים של המלש"בים החדשים לא תיפגע במילימטר. שר האוצר של מדינת ישראל מחזיק בידו כוח עצום ויכול לפעול באופן פוליטי וכלכלי כדי לסיים את המצב החריג הזה, שבו מתוך יותר מ־60 אלף צעירים חרדים הנמצאים בגיל גיוס יש פחות מ־600 מגויסים בפועל.
נתניהו נוהג לומר שאמריקה היא ידידתה הטובה ביותר של ישראל, ושבתוך החברות העמוקה הזאת מותר גם להתווכח. סמוטריץ' – וגם נתניהו, אבל זה כבר באמת מקרה אבוד למרבה הצער – צריך לאזור מעט מן האומץ שיש לנתניהו להתווכח עם האמריקנים על "היום שאחרי" בעזה, ולהחיל אותו על הגישה החרדית לגיוס לצבא. אין בעיה בקיומה של ברית פוליטית. אבל גם למגזר הציונות הדתית יש עקרונות קדושים – כמו גיוס לצבא לצד לימוד תורה – ואי אפשר להמשיך להיבטל ולהתבטל מהם. לסמוטריץ' יש כעת הזדמנות להיות אחד ממובילי השינוי הזה אל מול שותפיו לקואליציה. אם ייעשה זאת, גם עקומת המנדטים שלו תעלה שוב.
