בסדר ב' צבי ישב עם החברותא שלו שייקה שוורץ במקום הקבוע שלהם לפני הבימה ושניהם בהו בפלורסנט המהבהב שמעל ארון הקודש. כבר הרבה זמן שהוא מהבהב ככה ועד לאותו הרגע אף אחד לא ממש שם לב.
סביבם בית המדרש המה, רעש וגעש ועסק בסוגיית "שליח נעשה עד", בחורים נופפו באגודליהם, קימטו מצחיהם, הרימו קולם, ניגשו למיישבים בקושיות טורדות מנוחה, ביררו פשט פעם נוספת, העמיקו בדברי הראשונים, אבל הם שניהם ישבו ובהו בפלורסנט המהבהב כי שניהם היו מאורסים תודה לא־ל. פעם בכמה דקות הם ניסו להתאפס על עצמם ולהתחפר בתוך שורות הגמרא אבל כל פעם מישהו אחר מהם איבד ריכוז או בדיוק נזכר במשהו שהיה צריך לזכור.
שייקה שאל את צבי, תגיד, אתה רוצה קפה? וצבי אמר, יאללה קפה. ושניהם דפדפו את דפי הגמרא לעמוד הראשון אבל לא סגרו את הכריכה כסימן לכך שכוונתם לחזור, ויצאו מבית המדרש לפנימייה. שייקה שלף מעומק המקרר כוס חד־פעמית מלאה עד גדותיה בחלב שהוא שמר מארוחת הבוקר והרתיח מים בקומקום.
צבי עשה פרצוף כזה של בלבול וחוסר הבנה וגם קצת בוז ואמר לשייקה, תשמע, שייקה, אתה אומר שאני לא נורמלי אבל בחיי שזה אחד הדברים הכי הזויים ששמעתי אי פעם
צבי בהה בתנועות של שייקה שהניח על שולחן החדר שתי כוסות נייר עם לוגו של אושר עד, הטיל לתוכן שתי כפיות גדושות של קפה מגורען, מעט סוכר, מים עד גובה שני שליש הכוס וקצת חלב.
שייקה וצבי לגמו את הקפה בשתיקה ובהו בקיר הפנימייה המתקלף. על הקיר הייתה תלויה מודעת השבת אבדה. "בערש"ק פרשת כי־תצא נמצאו אוזניות ברחבה שליד החדרי שיעורים. המאבד יכול לקבלן על פי סימנים בלבד אצל שמעון דרעי מוועד רביעי". צבי שאל את שייקה, תגיד, שמעון דרעי לא בוועד חמישי? ושייקה אמר, אהה כן, נראה לי שהוא בוועד חמישי. וצבי שאל, אז מה, המודעה הזו תלויה פה כבר יותר משנה? ושייקה אמר, וואלה. כנראה.
אחרי שהם סיימו לשתות את הקפה וקלעו את הכוסות לפח בזריקת שלשה, שייקה וצבי חזרו לבית המדרש, פתחו שוב את הגמרות שלהם ושוב ניסו להתחיל להיכנס לסוגיה, אבל אז בדיוק הפלאפון של שייקה רטט והוא הוציא אותו בחשאי ככה מתחת לסטנדר ואמר לצבי, וואי זה דחוף. אני חייב לענות. חמש דקות חוזר. שייקה יצא מבית המדרש וצבי נשאר לבהות לבד בפלורסנט שמעל ארון הקודש.
כעבור חמש דקות שייקה באמת חזר והתנצל ואמר לצבי שזה היה השליח של המגהץ־קיטור. וצבי שאל, מה זאת אומרת השליח של המגהץ־קיטור? ושייקה אמר, נו, השליח ממחסני חשמל. הזמנתי אצלם את המגהץ־קיטור. וצבי שתק שנייה ואז אמר לשייקה, על מה אתה מדבר אחי?! זה משהו שאני אמור לדעת שאתה אומר ככה המגהץ־קיטור בה"א הידיעה כבר פעם שנייה?! ושייקה הסתכל על צבי בעיני עגל ושאל, מה, אתה לא הזמנת לארוסתך מגהץ קיטור? וצבי אמר, לא. למה שאני אזמין לארוסתי מגהץ קיטור? ושייקה אמר, מסתומרת למה? כדי לתת לה מתנה שבין אירוסין לחתונה! וצבי אמר, איזו מין מתנה מוזרה זו שביו אירוסין לחתונה מגהץ קיטור? ושייקה אמר, מה מוזר בזה? אני לא מדבר איתך על מגהץ מעפן, אני קניתי לה מגהץ־מגהץ! משהו דה בסט! וצבי הסתכל על שייקה בתימהון ואמר לו, מה זה משנה דה בסט לא דה בסט, זה לא נשמע לך הדבר הכי מוזר שבחור קונה לארוסתו בין האירוסין לחתונה?! ושייקה אמר, וואלה צבי אתה לא נורמלי. כל החברות של שירה ארוסתי קיבלו בין האירוסין לחתונה מגהץ קיטור מהחתנים שלהן, אתה מנסה לחשוב לעצמך איך שירה הייתה מרגישה אם היא עצמה לא הייתה מקבלת מגהץ קיטור?
צבי הרגיש שכל התודעה ההגיונית שלו מתפזרת לאלפי חתיכות והוא עשה פרצוף כזה של בלבול וחוסר הבנה וגם קצת בוז ואמר לשייקה, תשמע, שייקה, אתה אומר שאני לא נורמלי אבל בחיי שזה אחד הדברים הכי הזויים ששמעתי אי פעם, ובוא נגיד ששמעתי כבר דברים הזויים בחיי. ושייקה אמר, אני באמת לא מבין מה אתה לא מבין. וצבי אמר, לא יודע, לא יודע, אם אתה לא מבין לא נראה לי שיש טעם להסביר. אבל שייקה התעקש וצבי אמר, מגהץ קיטור אחי. תחשוב על זה רגע, זה הדבר הכי לא רומנטי שחתן יכול לקנות לכלתו כמה שבועות לפני שהם מתחתנים, אתה לא מסכים איתי? ושייקה הרהר בדברים של צבי, הרים גבה ואז שאל, תגיד, אתה רוצה נצא רגע לקפה?
