ת'לוניוס "מונק" אליסון (ג'פרי רייט המצוין), סופר אפרו אמריקני, מרצה בקולג' על "ספרות שחורה בדרום הישן" כשאחת הסטודנטיות, בחורה לבנה עם שיער ורוד, מתלוננת על נוכחותה של מילת הגנאי "ניגר" על הלוח. מונק מסביר מיד שחלק מחומרי התחום ההיסטורי הזה אכן מעוררי מחלוקת אך ראוי להתמודד איתם, ואף מוסיף הערה עוקצנית שאם הוא עצמו הצליח להתגבר על המילה אז גם היא בוודאי תוכל. בתגובה, פורצת הסטודנטית בסערה מן הכיתה ולאחר מכן גורמת להוצאתו של המרצה לחופשה כפויה.
סרט הביכורים "מעשייה אמריקאית" של הבמאי קורד ג'פרסון, מבהיר כך כבר בפתיחה את כוונתו לקרוא תיגר על צביעותה של תרבות התקינות הפוליטית, אלא שהוא מסיים בניצחון חלקי בלבד. מכאן יוצא מונק לכנס ספרות בבוסטון, שבו הוא מגלה כי בעוד היחס לספריו האינטלקטואליים הוא התעלמות, הספרים היחידים מאת כותבים אפרו־אמריקנים שהופכים להצלחה בקרב הציבור הרחב הם אלו שעוסקים בנושאים סטריאוטיפיים מובהקים כמו העבדות, חיי השכונה והתנגשות עם החוק ומתאפיינים בסגנון דיבור "שחור" מובהק. זועם ומתוסכל נוכח התובנה הזו, מחליט מונק לכתוב ספר שחור קלישאתי עד כדי גיחוך. הוא כמובן עושה זאת במטרה להטריל את כל הוצאות הספרים שמתעלמות ממנו תדיר, אלא שעל אפו וחמתו, הספר הופך ללהיט ענק. במקביל, טרגדיה משפחתית מותירה אותו מטופל באמו הדמנטית. מונק שב לעיירת ילדותו ונסחף למערבולת משפחתית ולקשר רומנטי.
חלקו המוצלח של הסרט משמש ביקורת סאטירית כפולה. ראשית, על האופן הפטרוני שבו הציבור הלבן רדוף האשמה מוכן לצרוך תרבות שחורה רק אם היא עוסקת בכל אותן מצוקות סטריאוטיפיות שעליהן הוא נוטל אחריות. בכך, הוא לא רק ממשיך לרדד את התרבות האפרו־אמריקנית אלא גם חוסם קולות חדשים בתוכה שמעוניינים להציג דמויות שחורות באור עדכני וגלובלי. ביקורת נוספת מכוונת אל כל אותם יוצרים אפרו־אמריקניים שממשיכים לספק את התכנים המדוברים עבור בצע כסף.
בחלקו האחר של הסרט ג'פרסון עומד מאחורי דרשתו, ומגולל דרמה נטולת כל גוון סטריאוטיפי שגיבוריה מתמודדים עם שלל מצבים אנושיים. העניין הוא שמלבד החיבור הקונספטואלי בין החלקים, קשה למצוא זיקה מהותית יותר בין הסאטירה לדרמה, ובמהלך הצפייה נוצרת תחושה שהסרט סובל מפיצול אישיות. הייתי מעדיף לקבל מנה גדושה בהרבה מעלילת הסופר המתחזה שהולך ומסתבך בתוך הסבך שיצר. זהו החלק המעניין יותר באופן מובהק, ואף שג'פרסון אינו משכיל לפתח אותו מעבר לאותו רעיון שהובהר כבר בדקות הראשונות וממשיך למחזר את אותה בדיחה לאורך כל הסרט, הוא עדיין נושא בחובו שעשוע קומי שנון למדי וגם חומר ראוי למחשבה. הדרמה מאידך, אומנם עשויה ומשוחקת היטב, אך היא לא מחדשת דבר ובפירוש לא לשמה נתכנסנו. בכל פעם שהסרט עובר מהסאטירה אליה, מיד מורגשת נפילת מתח מהותית. לג'פרסון כנראה היה חשוב לעמוד מאחורי הביקורת שלו ולהדגים סיפור עם גיבורים אפרו־אמריקניים שבאותה מידה יכלו להיות וואספים. אלא שבאופן אירוני, התוצאה הלא אחידה שהוציא תחת ידיו, דווקא מבהירה מדוע כלל הציבור ממשיך להעדיף לצרוך את גיבוריו האפרו־אמריקניים סטריאוטיפיים להפליא.
מעשייה אמריקאית, ארה"ב, 2023, בימוי: קורד ג'פרסון, 117 דק'