הדרשה של הרב הייתה קצרה מידי ולא הספקתם לעבור על עלוני השבת? אנחנו כאן בשבילכם עם כל העדכונים שתרצו – וגם אלו שלא. והשבוע במדף העלונים: עולם קטן מסדרים לנו פורים בעזה, מצב הרוח מתקשים למצוא רכילות טובה ומי אמר בחירות ולא קיבל?
***
עשור חלף מאז הפעם האחרונה שבה עקבתי אחרי הכיפות המופיעות לצד הלוגו של "עולם קטן" ומי שסרגה אותם עבור הבחור שלה. ונראה שלא רק אני; העלות של שטח הפרסום בעלוני השבת במגמת ירידה. יהיו שיאמרו שזו תקופת הקורונה, אחרים יצביעו על הקשת הדתית הגדלה – אחרי הכול, מורגש שעלוני השבת כבר עברו את השיא. אז מה בכל זאת מביא אותי לחדש את המדור החביב שסוקר אותם? אוקיי כי ביקשו ממני כמובן. אבל גם כי אם קריקטורה של אור רייכרט שהופיעה ב"שביעי" יכולה להסעיר את המדינה, כנראה שיש דברים בגו. ואנחנו כאן בשביל הגו.
אז כדי להסיר מעט חלודה, נפתח בכמה עדכונים:
- כבר אין אקרוסטיכונים הזויים בעמוד האחורי של עולם קטן. אלא אם "לזלזלה ומלשיו מגנכה" אומר משהו שלא הבנו.
- גם כשרובנו כבר מתייחסים אל אפליקציית ההודעות כמקור לספאם בתקופת בחירות או הצעות נדירות לרכישת קרקעות במחיר מוזל, עדיין יש מי שמשתמש בה כדי לברר את דעתו של הרב אבינר. כן כן, שו"ת הסמס עדיין חי ובועט.
- שאול יהלום עדיין קורא לנאווה "רעייתו", וגורר אותה ברחבי הארץ למסעדות הזויות במדור הביקורת השבועי שלו.
- ב"שלום לעם" עדיין מצליחים למרוח סיפור שניתן לסכם בשבע מילים על פני שלוש עמודים.
- ב"מצב הרוח" עדיין מנסים להחזיק שלושה עמודים של רכילות מגזרית. את מי תמצאו שם? כל המי ומי – החל מהרב ליאור אנגלמן המפורסם ועד אראלי פלאח, יו"ר הוועד החדש של היישוב עלי זהב. תתחדשו.
***
ונעבור להשבוע. בימים כתיקונם עלוני השבת יורדים לדפוס כבר בשלישי בערב, מה שיוצר לפעמים פערים בין התוכן המודפס בהם לאקטואליות שלו. אך בשבועות כמו זה החולף, כאשר יום שלישי היה יום שבתון על חשבון המדינה, העלונים מודפסים כבר ביום שני בערב. התוצאות בהתאם.
עלון "שביעי" היה דל מתמיד השבוע. מלבד הטורים הקבועים הוא כלל כתבה אחת בלבד על מחנכים שחוזרים ללמד אחרי תקופת מילואים. שכוייח. כן צד את עינינו תוכן פרסומי של חברת הבניה "הרי זהב", שהצליחה להביא קופי משעשע, אך בהחלט לא הצליחה להתגבר על החיבה שלה ללוגו של עצמה ודחפה אותו 8 פעמים(!) בעמוד אחד. הלאה.
ב"שבתון" טבענו בתוך כל האפשרויות לפסח בחו"ל עם המרצה האורח והמהולל, וב"נופשים" מצאנו חיבור ישיר בין אירועי השעה לטיולים – בהם דוגל העיתון, בצורה קצת ישירה: הצעה לטיול מהאלון הבודד שבגוש עציון להר הרצל. מה חבל שלא עדכנו שם אם אפשר לתזמן את המסלול ללוויות.
כמעט מצאנו את עצמנו פותחים את "הידברות", שכרגיל היה זרוק בפינת סטנד העלונים וחיכה ליחס, עד שהגיע לידינו "מצב הרוח". לדאבוננו גילינו שפינת הברנז'ה הידועה שם הייתה קצרה מהרגיל השבוע והסתפקה בעמוד אחד בלבד. כנראה האתגר של ירידה לדפוס ביום שני בערב תפס אותם עם המכנסיים למטה. כיוון שאירועים מהסוג הזה עלולים להתרגש עליהם גם בעתיד, החלטנו לנסח עבורם ידיעה גנרית שתמיד יוכלו להכניס במקרה הצורך ולמלא עבורם את כל המקום הנדרש:
"במכללת — חגגו השבוע את יום — הבינלאומי כמיטב המסורת. בין אורחי האירוע השתתפו הד"ר —, ח"כ לשעבר —, יו"ר תנועת הקיבוץ הדתי —, וגם, כמובן, בנו של מזכ"ל בני עקיבא לשנים תשס"ה-תשס"ח, —. כן ירבו".
אולי זה לא מושלם להכניס ידיעה כזו, אבל מה עדיף, למלא את הדפים במדגם של ערוץ 14 מתחילת השבוע לגבי הבחירות ברשויות המקומיות, כשאנחנו כבר אחרי תוצאות האמת? אה, אופס. גם זה קרה.
גם כן בעניין הירידה המוקדמת לדפוס, כבר בתחילת השבוע צייצה דפנה ליאל (אפשר לדעת איך היא שמה את ידה על עלוני השבת כבר ביום שני?) על הקושי שלה עם הפרסומת של מפלגת "הציונות הדתית" השבוע, תחת הכותרת "הישג היסטורי למפלגת הציונות הדתית בבחירות המקומיות!". הפרסומת ירדה לדפוס יחד עם כל עלוני השבת כבר ביום שני, ערב הבחירות, אז איך כבר יודעים להגיד במפלגה שיש כאן הישג היסטורי, היא התקשתה. תגובת מפלגת הציונות הדתית הייתה שההישג הוא השתתפותה בבחירות בלמעלה מ-80 רשויות מקומיות, בניגוד לפעם הקודמת אז היא השתתפה רק בכ-10. לא נתקטנן עם דובר המפלגה על ההתחמקות הלא מוצלחת, כי אם זו ההצלחה, ובכן, המודעה מתאימה יותר לשבת שאחרי חתימת הרשימות, אי אז לפני חצי שנה בערך. כן נציין שאנחנו די מרוצים מההישג הזה. כמה משמח לשמוע שעוד ועוד ערים מוסיפות לתמ"א שלהן כיסוי ראש ובובו. כן ירבו.
אך אחרי כל זה, נראה שאת המנה העיקרית קיבלנו השבת ב"עולם קטן". כתבה גדולה עסקה בשאלה שכנראה הטרידה אתכם יחד עם עוד רבים כמותכם: מתי חוגגים פורים בעזה? תנוח דעתכם רבותיי: פורים דמוקפים. הגדילה לעשות הכתבה וכינתה את עזה "עיר הקודש". המדור כבר לא יכול לחכות לכתבות הבאות על "בירת הנצח טהרן" ו"לאס וגאס – העיר שחוברה לה יחדיו". כל הטוב הזה פורסם לצד מאמר פרידה מרגש מאת יוסף רוסו, עורך "עולם קטן" בעשרים השנים האחרונות. רוסו מתאר בהתרגשות איך כשנכנס לתפקיד עם ישראל געש בעקבות תוכנית ההתנתקות, והנה היום כשהוא עוזב, הוא סוגר מעגל כשעם ישראל מתחיל להראות סימנים של חזרה לאותו חבל ארץ. נראה שבעולם קטן כבר הכריעו: לשנה הבאה בעזה הבנויה.
אה, ומילה קטנה לרוסו עם עריכת העלון האחרון: מה זה החרבו-דרבו הזה? עשרים שנה ניהלת כאן את כל עסק הכיפות בצורה ראויה להערכה. אנשים גדלו עליך, בחורות סרגו במיוחד כדי לזכות לרגע אחד של תהילה כאשר מעשה ידיהן יופיע על שער העלון, בפריים לוקיישן של המגזר הדתי לאומי. בחייאת, לא יכלת להחזיק עוד שבוע אחד לפני שאתה הופך את הפינה הזו ללוח המודעות שליד המרכול של היישוב? מכובד בעיניך שהכיתוב מתחת לכיפה השבוע היה "נמצאה על הספסל ליד מעבר החציה"? זו דרישה מינימלית להשאיר מספר טלפון ולציין ש"ניתן לקבלה על-פי סימנים". יש כללים, בן אדם.
העדכון השבועי בנושא חנה דיין: גם השבוע חנה דיין, שאיננו יודעים עליה דבר פרט להיותה מטפלת זוגית לנשים בלבד, סיפקה עבורנו את מאמרה המכונן "ברוכה הבאה לחיבור האלוקי" בלפחות שלושה עלונים (מצב הרוח, עולם קטן וגילוי דעת). תודה חנה, נמשיך להתעדכן במצבך.
