קשה לי להניח שבנימין נתניהו ינהיג את המדינה גם אחרי הבחירות הבאות. נתניהו עדיין מנצח כל מועמד שיעז להתמודד נגדו בליכוד, ולכן אין שם איש שמתלהב לרוץ מולו, אף שרוב הבכירים בעשירייה הפותחת של הרשימה היו רוצים בחילופי הנהגה היסטוריים. הסנטימנט בליכוד כלפי נתניהו עדיין חזק. הביביסטים לא מוכנים לשמוע על שום אלטרנטיבה, ורבים אחרים מתעקשים להתייצב לצד נתניהו דווקא בגלל הקמפיין המתרחב נגדו במרכז ובשמאל, שהולך ונעשה חד, מושחז ולפעמים בוטה יותר. אין הרבה חברים בליכוד שמוכנים לשקול את המועמדות של נתניהו בצורה עניינית, למרות כל מה שקרה כאן מאז 7 באוקטובר.
יריביו של נתניהו בצמרת הליכוד מייחלים לשינוי בהיגיון הפנימי הזה לקראת הבחירות. הם בונים על תחושת הסכנה מאובדן השלטון אם נתניהו ימשיך להוביל את המפלגה. נתניהו עצמו התנהל תמיד בתנועה צנטריפטלית, מבחוץ פנימה; הוא הוביל בסקרים הארציים על כל מועמד אחר במדינה, ועם הנתונים האלה, פלוס כל היתרונות הנוספים שלו, הוא בא לחברי הליכוד ושכנע אותם שרק הוא יכול לשמור את הליכוד והימין בשלטון. היום המצב שונה. ברוב מוחלט של הסקרים, חוץ מאלה של ערוץ 14, הליכוד בראשות נתניהו מאבד חצי מכוחו ונע סביב 16 מנדטים. עם קופה כזו אי אפשר אפילו לגרד את השלטון.
במהלך הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו השבוע, ניכרה התרחקות מנתניהו. בכל המערכות הקודמות שיוועו המועמדים, בעיקר אלה מהימין, לתמונה עם ראש הממשלה או לסרטון תמיכה קצר בכיכובו. מועמדים היו מוכנים להתאבד על ביקור שלו בעירם, ועל צעידה משותפת עם ראש הממשלה בשוק המקומי. היום התמונה הפוכה. מועמדים לא התהדרו בקרבתם לנתניהו, ולא הפיקו סרטון במחיצתו. בערים כמו חולון, ראשון־לציון, חדרה או רחובות, ראש הממשלה הוא מקדם שלילי. זה כמובן לא הפריע לדוברי הליכוד לתפוס טרמפ על ניצחונות של מועמדי ימין בבחירות.
במדינה דמוקרטית נורמלית, חייבת להתקיים אופוזיציה חזקה. אבל בימים אלה צו השעה זה ממשלת אחדות לאומית שתייצב את המשבר
התופעה הזו החלה עוד לפני המלחמה. מועמדים אנשי ליכוד שביקשו תמיכה מתושבים בעיר שלהם, הבינו שנתניהו גורם להם נזק בקרב ציבורים רחבים בגלל הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת, שבינתיים עברה מן העולם. זה החריף אחרי 7 באוקטובר. כרמל שאמה־הכהן, ראש העיר רמת־גן, היה חבר כנסת מטעם הליכוד ומזוהה עם המפלגה שנים ארוכות. מקורביו ובני משפחתו מעורבים בסניף הליכוד בעיר. שאמה עצמו חתך בינתיים לתקווה חדשה של גדעון סער, שמימנה לו את המרוץ בבחירות האלה.
השבוע הודיע סער בריאיון לערוץ כנסת כי אחרי הבחירות יצטרף לממשלה בראשות נתניהו אם הוא ינצח. זה הספיק ליריביו של שאמה ברמת־גן כדי לצאת בקמפיין שמזהה גם את ראש העיר עם נתניהו, רחמנא ליצלן. צריך רק לציין שברמת־גן זכה הליכוד ברבע מקולות המצביעים בבחירות לכנסת בנובמבר 2022, המפלגה השנייה בגודלה בעיר. שאמה התגבר בסוף על הניסיונות להדביק אותו לנתניהו וניצח אחרי מאבק לא קל עם יריבו, ליעד אילני. תכף נחזור לסער ולסיבוב הפרסה שלו.
די לממשלות צרות
נתניהו לא מתכוון לוותר לאף אחד. גם אם הסקרים יורידו את הליכוד ל־10 מנדטים, נתניהו ישכנע שהוא האיש וינצח בפריימריז כל יריב בליכוד. היכולת שלו לשרוד באותה מידה גם בציבור הכללי נראית כרגע חסרת סיכוי, ולהערכתי זה לא ישתנה גם אם נצא בשלום מהמלחמה הזו, נמגר את חמאס, נגיע להסדר עם חיזבאללה ונחזיר את החטופים. את המכה הנוראית ספגנו כבר בשמחת תורה. מאות ההרוגים ואלפי הפצועים ילוו את ממשלת נתניהו בבחירות הבאות, מתי שיתקיימו, לצד טרגדיית החטופים והמחדלים סביב רבבות העקורים מבתיהם, בצפון ובדרום.
מעבר לכך, ועדת חקירה ממלכתית עשויה לקום עוד לפני הבחירות ולהשפיע על התוצאות, גם אם לא יהיו עדיין ממצאים ומסקנות. ראשי הצבא והשב"כ יתפטרו, והאווירה הציבורית והעדויות שיתחילו להישמע בוועדה רק יוסיפו לטראומה הלאומית הקשה. האם נתניהו יוכל לצאת לקמפיין בחירות עם אבן הריחיים הזו שמונחת על צווארו, להתחמק מאחריות ולהאשים רק אחרים באסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי ואת מדינתו מאז 1945? אני לא קונה את זה.
הקואליציה הימנית־חרדית־דתית של נתניהו מאבדת היום קרוב ל־20 מנדטים, אחרי שבבחירות בנובמבר 2022 היא רשמה ניצחון גדול וגרפה 64 מנדטים. רוב המנדטים הללו חונים היום אצל בני גנץ, שמציג עמדות ממלכתיות והצטרף לממשלה בשעת מלחמה, ועכשיו מקבל את הדיווידנד שלו בסקרים. המנדטים האלה לא יישארו שם. מדובר בציבור ימני ענק שנע בחוסר נוחות בין הביביסטים והרל"ביסטים (רק לא ביבי). גדעון סער רוצה לקלוט אותם אליו, ולא רק הוא. מפלגות שונות ופוליטיקאים חדשים וישנים יסתערו על המאגר הזה.
סער הצהיר השבוע שאם נתניהו יזכה בבחירות הבאות, הוא יצטרף לממשלה שלו עם מפלגתו תקווה חדשה, משום שזו תהיה הכרעת העם ואחרי 7 באוקטובר תם עידן החרמות. ניסיתי להבין מדוע סער, אחד הדוברים החריפים נגד נתניהו, מעניק לו עכשיו לגיטימציה. בתקווה חדשה הסבירו לי שסער מאמין שאין לנתניהו סיכוי לנצח, ואמירה כזו יכולה להביא לו קולות רבים מהימין, אפילו מהליכוד. סער וחבריו ממשיכים להכחיש כי הם חוזרים לליכוד וכי נתניהו כבר הציע להם תיקים בממשלה הנוכחית.
מה שלא יקרה, אחרי הבחירות הבאות חייבת לקום כאן ממשלת אחדות לאומית שתייצב את המשבר. זה איננו הפתרון הרצוי במדינה דמוקרטית נורמלית, שבה חייבת להתקיים אופוזיציה חזקה מול השלטון, אבל בימים אלה זהו צו השעה. הניסיונות שהיו לנו בשנתיים האחרונות עם ממשלות צרות היו קטסטרופליים. ממשלת בנט־לפיד קרסה לתוך עצמה כאשר התברר כי החיבורים שם בלתי אפשריים. ממשלת הימין מלא־מלא של נתניהו נפלה כפרי בשל לידי הקיצונים מימין, שאינם מאפשרים לנתניהו מרווח תמרון גם בנושא החטופים.
בחירות לכנסת לא צריכות להתקיים עכשיו, בזמן המלחמה. לא מדובר בבחירות מקומיות, וזה לא הזמן למשבר פוליטי מפלג ברמה הלאומית. אבל צריך לקבוע בחירות בפרק זמן סביר אחרי המלחמה. זו הדרך היחידה להביא להכרעת העם אחרי כל מה שעברנו, ולקוות לממשלה אחרת ולכוחות חדשים שיובילו לאחדות ויצילו אותנו מתוך ההפקרות המחרידה שחווינו.
