"בין לבין" נפתח ביום הראשון ללימודים, 1 בספטמבר 1988, עם התארגנות בוקר טיפוסית. ויכוחים משפחתיים שנארגים לתוך התארגנות הבוקר חושפים את גיבור הסיפור: אבי־אל, נער בכיתה ח' המתמודד עם חירשות וחי את חייו בין לבין – בין עולם החירשות לעולם השומעים; בין החטיבה לתיכון; ובין ביתו במושב לבית ספרו שבעיר הסמוכה. הסיפור כתוב כרומן גרפי, המבוסס גם על חוויות התבגרותו של המחבר. כרומן חניכה והתבגרות הוא עוקב אחרי ניסיונותיו של אבי־אל למצוא את מקומו בעולם.
בציר המשפחתי, הדינמיקה בין אבי־אל למשפחתו מוצגת באופן רגיש ומורכב. הקשרים המשפחתיים חושפים את המאמץ להבין ולתמוך בו, תוך ניסיון להתמודד עם החירשות שלו בצורה האוהבת, האפקטיבית והמקדמת ביותר. בין ההורים קיים פער בנוגע לאופן שבו נכון להתמודד עם החירשות, והסיפור מציג יפה את ההתלבטויות ואת המחירים של ההחלטות.
בציר החברתי, הסיפור דן בקושי של אבי־אל להשתלב בחברה של שומעים, ובהתמודדות עם האתגרים התקשורתיים. אחת ההחלטות שהוריו של אבי־אל קיבלו לגביו הייתה לשלוח אותו ללמוד עם ילדים שומעים. הוא נאלץ לתקשר תוך קריאת שפתיים בלבד, מה שגורר לפעמים יחס לעגני כלפיו. תמר, בת כיתתו, מוצאת חן בעיניו והוא מקיים איתה תקשורת לא מילולית, דרך חלופת מכתבים שנעשית בסתר כדי לא לפגוע במעמדה החברתי.
ניסיונותיו לקרוא שפתיים בכיתה מדגימים את המאבקים האישיים שהוא עובר. עם זאת, הספר גם מבליט את היכולת של אבי־אל למצוא דרכים יצירתיות להביע את עצמו ולהתמודד עם המציאות, כמו החלטתו להגיש עבודה על "תהילה" של עגנון דרך עבודת קומיקס – החלטה שלא מתקבלת יפה אצל המורָה, שאינה מעריכה את היצירתיות של התלמיד. הבחירה להטמיע בסיפור את הרגע הזה מהדהדת רגע מן העבר שאת פירותיו רואים בתוצר הבשל שנולד ממנו שנים לאחר מכן.
שני גילויים משמעותיים מבחינת הגיבור נוכחים בסיפור: הראשון נוגע בזהות המינית, סוגיה פחות מדוברת בשנות השמונים, והיא מופיעה בספר באופן עדין ומאופק. השני הוא המפגש עם קהילת החירשים, שבו אבי־אל חווה לראשונה תחושה של שייכות והבנה עמוקה. היכרות זו מאפשרת לו להרחיב את תחושת הערך העצמי ולפתח ביטחון חדש בזהותו כחירש.
המאפיינים התקופתיים עשויים יפה, החל מעיצוב פריטים בהשראת כוכבי התרבות של אותה תקופה כמו אדם, מדונה ומייקל ג'קסון, מכתביות מצוירות ומדבקות סמיילי, קלטות ועוד. העיצוב הוויזואלי נקי ומינימלי, בחירה שהולמת את הטון של המספר.
"בין לבין" מציע סיפור אותנטי, רגיש וחכם על קבלה, התמודדות וגישור על פערים. כוחו של הספר טמון בנקודת המבט שעוסקת ב"אחרות". דווקא משום שנקודת המבט שייכת לאבי־אל עצמו ולא לחברה שמתבוננת עליו מבחוץ, העיסוק בסוגיית ה"אחר" אינו נגוע כאן בעליונות. עולמו של הגיבור מדבר בעד עצמו בקולו שלו, ולגמרי שווה להקשיב לו..
