אחת הרעות החולות ביותר של עולם הטכנולוגיה מזה עשרות שנים היא ללא ספק המדפסת. 600 שנה אחרי שגוטנברג המציא את מכבש הדפוס ועשה קצת בלגן לעולם (האנדרסטייטמנט הגדול ביותר שהופיע כאן), הצאצאים הטכנולוגיים שלו אומנם הפכו לקטנים, משוכללים ואוטומטיים, אבל איכשהו לא הרבה יותר קלים לשימוש. מי מאיתנו לא רצה לתלוש שערות כשהמדפסת החדשה מהניילונים מסרבת להידלק או להתחבר למחשב או לזהות עמודים נכון? מי לא זוכר את האינסטינקט החזק לנתק אותה מהחשמל ולזרוק אותה מהחלון כשכל דף חדש שהוזן נבלע ואז חיש מהר נתקע איפשהו בקישקעס המתכתיים של המדפסת, ולעולם לא נראה שוב?
גם היום, כשנראה שהמהפכה הדיגיטלית הושלמה וניירות נעשו כמעט מיותרים, בכל זאת מדי פעם יש צורך בהארד קופי – בדרך כלל לאיזה משרד ממשלתי או קופת חולים – ואז אנחנו ניגשים ליריבה הישנה, מצפים שאולי הפעם, בשנת 2024, היא פשוט תעבוד כמו שצריך פעם אחת, ומיד מתבדים עמוקות.
לא סתם הסצנה המפורסמת ביותר בקומדיית הקאלט "מהומה במשרד", שלוכדת באופן מושלם את חווייתם של עובדים בתפקידי פקידות משמימים, מציגה אותם מגניבים את המדפסת הבעייתית של המשרד לשדה סמוך ומוציאים עליה עצבים באמצעות מחבטי בייסבול. תנו לי אדם שחי בתקופת המדפסות הביתיות, ואמצא לכם מוכה טראומה. כל מה שצריך להגיד זה "טונר נמוך" כדי להפוך אותנו לגושים של חרדה ותסכול.
אל העולם המקולל הזה נכנסה אחת החברות שעשו הכי הרבה נזק בתחום – HP – והחליטה שאולי לא סבלנו מספיק, אולי אפשר להעצים עוד קצת את הסיוטים. ענקית המחשבים השיקה השבוע בהתלהבות תוכנית חדשה, שאשכרה נקראת "אול־אין". הפיץ': במקום לקנות את המדפסות שלכם, בואו ותשכרו אותן! התוכנית למעשה מציעה ללקוחות להירשם למנוי חודשי שבמסגרתו הם יקבלו מדפסת, דפים, דיו ותמיכה טכנית, ואפילו מילויים קבועים של כל מה שחסר. המחיר: שום דבר לא באמת יהיה שלהם. אתם תשלמו כל חודש, ובתמורה HP תרשה לכם להשתמש במדפסות שלה. אה, ואחרי שלושים יום, החוזה ננעל לשנתיים. רוצים מדפסת חדשה? באסה. הגעתם למסקנה שחתמתם על חוזה מהשטן? תיהנו מ־23 חודשים של סבל. מי יודע, אולי לפחות תצליחו להדפיס את החוזה, אם הדף לא ייתקע.
אולי התיאור שלי נשמע דרמטי, אבל התוכנית הזו באמת קצת מפחידה. ברור שבשלב הזה חברות הטכנולוגיה הגיעו למסקנה שהדרך הבטוחה ביותר להרוויח כסף – ויותר כסף – היא להפסיק למכור לנו מוצרים ולעבור להחכיר לנו אותם. אי אפשר לקנות את תוכנת אופיס יותר, רק לחדש אותה פעם בשנה תמורת מאות שקלים; כמעט לא נותנים לנו לקנות סרטים יותר, רק לשלם על הפריבילגיה לפתוח שירות סטרימינג ולקוות שהם כלולים בקטלוג שלו; ומתי בפעם האחרונה קניתם אלבום? המגמה ברורה, אך בעוד שעד עכשיו היא נגעה בעיקר למוצרים דיגיטליים, הרי שהולך ומתברר שהחברות הללו מכוונות להשכרה גם של מוצרים אחרים.
בגזרת הטלפונים, למשל, אפל כבר התחילה לעבור למודל שמציע ללקוחות לשכור את האייפון שלהם במקום לקנות אותו – ולקבל חדש אחת לכמה זמן לפי התוכנית שהם נרשמו אליה. כמעט כל חברה גדולה בונה תוכניות שילכו באותו כיוון. מחשבים גם כן מתחילים לנוע לכיוון הזה, ולא מן הנמנע שבקרוב, אם משהו לא ישתנה, לא יהיה לנו מוצר אחד שהוא באמת שלנו – רק מוצרים שאנחנו שוכרים מתאגידי ענק.
זה קצת מפחיד, ובהחלט מבחיל עבור מי שחירות והיכולת להיות בעלים על הרכוש של עצמם חשובות להם. ובו בזמן, יכול להיות שחלק גדול מהחרדה שעולה בעקבות המגמה הזו הוא פשוט הפחד ממציאות חדשה. כפי שנכתב שוב ושוב – ושוב – במדור הזה בשנים האחרונות, ההתקדמות הטכנולוגית של העולם מחוללת כל הזמן מהפכות בחיים שלנו ובדרכי ההתנהלות שלנו. חלקן גדולות וברורות לכולם – כמו כוחן של הרשתות החברתיות שהתברר לכל העולם באביב הערבי – וחלקן איטיות יותר ונסתרות יותר, כמו המעבר לשירותי השכרה. בשלב הזה, כשהתוכנית כל כך חדשה, עוד לא ברור האם HP פרצו שביל לדרך חיים שונה או רק עשו ניסיון אחד יותר מדי לגנוב מכולנו יותר מדי כסף. ימים יגידו, אבל לא הייתי בונה על כך שיתברר שהם יטעו.
לתגובות, המלצות, משחקים (ומחסניות דיו ריקות) שלחו לנו ל–X ל: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
