מגילת אסתר היא אחד הטקסטים התנ"כיים המוכרים והאהובים ביותר, עם עלילה מהודקת ודרמטית ושלל חידות ורמזים. אין פלא שלאורך השנים היא עמדה במרכזם של אינספור פירושים, מדרשים ואגדות לצד מחקרים היסטוריים קדומים ועכשוויים. כעת, מצטרף לקלחת הזו הרצל לקס, שבספר הביכורים שלו, "בימים ההם", הוא מבקש להפוך את הסיפור הידוע לרומן סוחף.
התוספות הרבות שנשזרות בו, חלקן מוכרות יותר (התך סריס המלכה היה בעצם הנביא דניאל) וחלקן פחות (קשר השתיקה של כל יהודי הממלכה סביב מוצאה של אסתר) משאירות אצל הקורא את התחושה שאת הסיפור הזה הוא טרם קרא. החידוש הגדול הוא הפרק החותם, שעוסק ברעיון כי אסתר לא רק הצילה את העם היהודי משואה, אלא שבזכות פועלה קם בית המקדש השני.
288 עמ'
לקס, שמעיד על עצמו שהוא חובב תנ"ך מושבע, מגולל ברהיטות ובכישרון את המתרחש במגילה, קופץ במנהרת הזמן אל העבר הקרוב והרחוק, ורומז גם על העתיד לבוא עם ביטויים מושאלים מהז'רגון הנאצי דוגמת "ז'יד מלוכלך", "יודנריין" או בעיסוק במאגיה שחורה. הוא אומנם כותב על הימים ההם אך עושה זאת באמצעות מושגים מודרניים מהעולם הפיננסי, התרבותי והפוליטי. למשל, כשהוא מתאר את מלכות שאול במילים "המדינה הישראלית הראשונה הייתה חלום ליברטריאני" או כשהוא מטמין בין השורות רפרורים לציטוטים מפורסמים מאת בן־גוריון, נעמי שמר ואפילו סרט הפולחן "מועדון קרב".
איני יודעת מתי בדיוק נשלמה מלאכת הכתיבה של "בימים ההם", אבל לקורא העכשווי תיאור מעשי עמלק ברפידים מהדהד באופן מצמרר את זוועות 7 באוקטובר. (שימו לב שהפרק "זכור" כולל תיאורים לא קלים לקריאה). אולי מדובר בעדכון מאוחר או שזהו הגורל היהודי שחוזר על עצמו בכל דור ודור.
ידענות תורנית והיסטורית היא חוזקתו של הספר. בהתאם לכך, חולשתו היא בתיאור עולמן הפנימי של הדמויות. חלקן בהחלט זוכות לטיפול ראוי (המן, אסתר, אחשוורוש), אולם אחרות נותרות בצל. לדוגמה – ושתי: בתו של השליט הכול־יכול בלשאצר, שנאלצה לחזות ברצח אביה ולאחר מכן להינשא בעל כורחה לאחשוורוש. היא אומנם מתוארת בספר כיפה, נבונה ואמיצה מכולן, אך על מה שהתחולל בליבה ברגע המעצב של המגילה, על המניע שגרם לה לסרב להתייצב בפני המלך באקט נדיר ופמיניסטי – המחבר לא מרחיב, וחבל.
ניכר כי מדובר בפרויקט חיים אישי שהסופר חלם עליו שנים, ובהתאם לכך השקעתו המרובה בו. מלבד רשימת מקורות והערות עשירה, מובאים בסופו שני נספחים. הראשון מסביר מדוע נצמד לפרשנות הכרונולוגית של חז"ל ולא למחקר ההיסטורי המקובל, השני פורשׂ את אותה כרונולוגיה כציר זמן של תולדות עם ישראל, מיציאת מצרים ועד לחורבן בית שני. מידע זה מתבסס על ספרו של אליעזר שולמן "סדר הקורות בתנ"ך".
נדמה כאילו לקס מבקש להעניק לקורא מתנה – את הידע שהשפיע עליו רבות כילד ועיצב את עולמו. מדובר בתוספת מבורכת שכן ככל שעלילת הספר פותחת את הצוהר אל הסיפור המקראי, כך מתעוררים בקורא הסקרנות והרצון להעמיק עוד ועוד.
בספר מוזכר הקרב המפורסם של 300 הספרטנים שנלחמו בעוז מול צבא האימפריה הפרסית, אשר לימים הפך לסרט שובר קופות. אין ספק כי "בימים ההם" יכול להפוך לסרט המשך מותח לא פחות, או לכל הפחות לסדרה בנטפליקס.
