רק כשהגיע הצ'ולנט לשולחן החלו החברים לדבר. עד אז השתרר שקט מתוח בחדר ה־VIP של "עוינג שאבעס", אחד ממקומות הבילוי החביבים על צעירים חרדים בלילות חמישי בבני־ברק. מחוץ לחדר הסגור נראו זוגות, משפחות ואפילו כמה תיירים חילונים נהנים ממיטב התקרובת של יהדות מזרח אירופה, המוגשת כמיטב המסורת בצלחות חד־פעמיות. אבל האווירה בקרב הנוכחים, שהגיעו הפעם לא כדי לבלות, הייתה כבדה. "הציבור החרדי תחת מתקפה, ואנחנו חייבים לטכס עצה. חמישי הקרוב, עוינג שאבעס, עשר בלילה, בואו". ההודעה הגיעה לכמה משפיעני רשת חרדים, בעיקר בטוויטר. כולם ידעו היטב על איזו מתקפה מדובר. כולם חוו בשבועות האחרונים על בשרם את הזעם הציבורי על המשך ההשתמטות החרדית משירות בצה"ל גם אחרי אסון טבח שמחת תורה, וכולם היו זקוקים למפגש הזה, ולו בבחינת דאגה בלב איש ישיחנה.
"טוב, חבר'ה", אמר מארגן הערב, צייצן בכיר שבעשור האחרון ראה מבפנים יותר חנויות סלולרי ובגדים מאשר ישיבות. "צריך להתחיל בקמפיין הסברה רציני למה הציבור שלנו לא מתגייס. תתחילו להעלות רעיונות, ובסוף נחליט על מה הולכים".
"הרבה מהחרדים משרתים בזק"א ויד שרה", אמר אחד המשתתפים. "זה היה תירוץ נחמד, אבל מרגע שהתחלנו להשתמש בו כבר בדקו ומצאו שמדובר בכמה אלפים מתנדבים ותו לא", הגיב המארגן. "אנחנו צריכים לתת תשובות על יותר משישים אלף בני גיוס בכל רגע נתון, זק"א הוא טיפה בים, לא מספיק. עוד רעיונות?"
"אפשר לדבר על החילוּן", אמר בקול לאה משתתף אחר. "גם הבלוף הזה מאחורינו למרבה הצער. כולם מבינים היום שיש בציבור החרדי חילון גבוה גם בלי קשר לצבא. חוץ מזה, רואים בפועל מה קורה עם החרדים שכן מתגייסים. והם גם רואים אותנו בטוויטר ולא מצליחים להבין מה בדיוק ההבדל בינינו ובין חילוני עם טוויטר; חוץ מזה שהחילוני לא מביך את עצמו בפרגונים הזויים למועמדים זניחים במערכות בחירות מקומיות נידחות. בקיצור, לא עובד. מה עוד?"
"מה עם הסיפור של תורה מגנא ומצלא", הרים עוד חבר לפורום את ידו. "זה אומנם בארמית, ופחות מדבר לקהל הישראלי הרחב, אבל צריך לחזק גם את הציבור שלנו פנימה שמתחיל לפקפק בהנהגה".
"כן", גירד המארגן בפדחתו, "הבעיה היא שכמה עיתונאים התחילו לעשות מזה חוכא ואיטלולא וכתבו שאם תורה מגנא ומצלא, כל ראשי הישיבות החרדיות צריכים להתפטר על הכישלון העצום שלהם בכל הקשור לטבח שמחת תורה. זה טיעון דמגוגי, אבל כמי שמשתמשים בטיעונים דמגוגיים כמעט כל הזמן, אנחנו האחרונים שיכולים לבוא אליהם בטענות".
עוד צלחת צ'ולנט הוכנסה לחדר. מישהו פתח חלון, האחרים הודו לו בהנהון קצר. אפילו הקיגל אוברנייט המושלם והדג מלוח המפורסם שמתמוסס בפה יחד עם החלה הדחוסה והמהבילה, לא עזרו להפיג את האווירה העכורה.
"זה יישמע קצת מיליטנטי, וזה קצת מצחיק שאנחנו עושים הכול כדי להימנע משירות צבאי אבל פועלים באופן מיליטנטי", פתח אחד מזקני הצייצנים, איש חריף ושבע קרבות עם ד"לים וחילונים זוללי חרדים לתיאבון, "אבל ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. צריך להתחיל להאשים את כל מי שלא חרדי שהוא משתמט מלימוד התורה, ולא נושא בנטל".
איש מהנוכחים אפילו לא טרח להרים את עיניו מהצלחת. "די, נו", נזף בו המארגן, "אתה האחרון שעוד לא הבנת שהמסרים הטיפשיים האלה לא רלוונטיים אחרי 7 באוקטובר למניינם. אף אחד בציבור החרדי לא קונה את ההבלים האלה. אנשים לומדים תורה, אנשים לומדים משנה וגמרא, אנשים מבינים שהציבור החרדי חייב לעשות שינוי ולהיכנס מתחת לאלונקה, וסליחה ממוריי ורבותיי על הסלנג הצבאי הטמא".
צליל של הודעה נכנסת קטע את מחשבות הנוכחים. אחד מהם הרים את הסלולרי שלו ואחרי חצי דקה חייך. "תשמעו, יש לנו סיוע ממקור לא צפוי. עיתונאי ועורך בכיר במגזר הד"לי צייץ בטוויטר שלא ייתכן שכדורגלנים יקבלו פטור ותלמידי ישיבה לא. זה התורתו אומנותו של החילונים".
"פששש", אורו פניו של המארגן, "לא ייאמן שמוח של דתי־לאומי יכול לפעול בצורה חדה כל כך. על פניו זה טיעון מושלם. גם כזה שפוטר אותנו מהצבא, וגם תוקע אצבע בעין לחילונים. רק לא הבנתי מה האינטרס שלו לכתוב דבר כזה". פניו הרצינו לרגע, והוא דפק על השולחן, "זה בטח מלכודת. אין בכך שום היגיון. למה שעיתונאי דתי־לאומי – מגזר שנושא על כפיו ומעלה על נס את השילוב בין שירות משמעותי בצבא ללימוד תורה – ישמוט את הקרקע מתחת לכל מה שהם מאמינים בו ויגזור גזרה שווה בין כדורגלנים לאנשים שלומדים תורה בישיבה?"
"אין מה להתפלא", השיב לו מישהו בעודו מניח בעדינות את כוס הקריסטל מנטה שזה עתה סיים, "הם מפחדים ממדינה פלסטינית שתקום אם נפרוש מהממשלה ותקום ממשלה שאינה ימין מלא־מלא. הם יבלעו כל מה שנבקש וכל מה שנדרוש".
"מה מדינה פלסטינית? על מה הם מדברים? תגיד, הם רציניים?" מלמל המארגן. "ומה בכלל הקשר? כמה כדורגלנים בפטור כבר יש לעומת המגזר החרדי, שפטור באופן גורף? זה טיעון שלא מתחיל בכלל". הוא חשב קצת ורוגע הלך וניסך על פניו. "אם אנחנו היינו מעלים את זה, היו קוטלים אותנו. אבל זה הד"לי אמר, והוא כן משרת בצבא, אז יקשיבו לו. מזל שיש שם אנשים תמימים כאלה, לא חשבתי שיכול לצאת משהו טוב מהציונות הדתית. אבל הנה, יש ניסים בעולם הזה. קדימה, כולנו הולכים עכשיו על הכדורגלנים, ובחסדי השם נמשיך לא להתגייס. תגידו למלצר שיכניס לפה עוד כמה צלחות צ'ולנט, עליי".
