לאחר מספר שבועות עם החלפת מסרים, בחלק מהמקרים גם האשמות, בהם הדרג המדיני טען כי הצבא לא הציג תוכניות להמשך הלחימה בעזה והדרג הצבאי טען כי כבר הוצגו שלוש כאלו וכי מחכים לאישור מול הדרג המדיני – ראש השב"כ, רונן בר, והרמטכ"ל הרצי הלוי אישרו את התוכניות להמשך המלחמה בדרום. זו הזדמנות להסביר מהי תמונת הקרב נכון לבוקר זה, 155 ימים מאז נפתחה המלחמה.
באופן כללי, רוב רצועת עזה נמצאת בשלב השלישי של המלחמה, שלב הפשיטות. בשלב הזה נכנסים צוותי קרב חטיבתיים לתוך רצועת עזה אל מקומות שבהם פעלו כוחות קודם לכן, פירקו גדודים של חמאס והשמידו את התשתיות האסטרטגיות והטקטיקות. פעילות צוותי הקרב החטיבתיים בעיקרה היא סיום העבודה. ראשית, צריך לחסל או לשבות את שאר המחבלים שנשארו באותם אזורים, מעל או מתחת לקרקע ובין ההריסות בשטחים שבן פעלה האוגדה לפני כן. זה לוקח זמן מכיוון שהפעילות נעשית בסריקות יסודיות, מטר אחר מטר, במטרה להרוס כמעט את כל מה שנשאר בשטח.
יש כמה מקומות שצה"ל טרם החל לפעול בהם, ביניהם רפיח כמובן, שטח שבו יש לפחות ארבעה גדודים מתוך השישה שנשארו לחמאס ועדיין מתפקדים. ברפיח ישנם יותר ממיליון אזרחים ופעולה שם תחל במקביל לפינוי האוכלוסייה. בנוסף לרפיח יש את מחנות המרכז, או יותר נכון חלק ממה נשאר מהם. אזור זה כולל בעיקר אל בוראייג׳, דיר אל-בלאח וחלק קטן מנוציראת. בכל המקומות המצוינים, פעל צה"ל באופן מאוד חלקי, וצריך עוד להשמיד ולהילחם בתשתיות העומק והגדודים שיש שם, קצת יותר משני גדודים – כלומר כ-2,000 מחבלים.
התוכניות שהכינו בצבא ובשב"כ כוללות פעולה גם ברפיח וגם במחנות המרכז. לא ברור עדיין אם במערכת הביטחון ירצו לפעול בכל המוקדים בו זמנית, או להתחיל במוקד אחד ולהשאיר את המוקד השני להמשך. הדרג המדיני ייתן בימים הקרובים אור ירוק לדרג הצבאי ואז יחליטו בצבא ובשב"כ מהי נקודת הזמן הטובה ביותר לעיתוי המבצעי בו תחל הפעולה.
חשוב לציין, יש קולות רקע סביב שאלת הרמדאן והאם נכון לפעול בתקופה זו או להמתין שהחודש המוסלמי יסתיים. אם לשפוט על פי אמירות של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל אין שום בעיה להילחם גם בתקופת הרמדאן. ובכל זאת, כבר למדנו במלחמה הזו שאמירות לחוד, איומים לחוד ומציאות בפועל לחוד. דבר אחד ברור, החלטה לדחות את המלחמה בחודש בגלל הרמדאן היא מכה אנושה להמשך המלחמה.
