אם לא מחשיבים את רגע הכרזת הזוכה בפרס עיצוב התלבושות, טקס פרסי האקדמיה האמריקנית לקולנוע של שנת 2024 התנהל כרגיל. "אופנהיימר" לקח את הפרסים הגדולים, כולל הסרט הטוב ביותר, הבימוי, השחקן הראשי (קיליאן מרפי) וגם המשנה (רוברט דואני ג'וניור), המנחה ג'ימי קימל לא הצחיק אפילו את כותבי הכרטיסיות, וסטירות או אמרות מביכות לא נצפו. אבל מהרגע שבו צעד המתאבק והשחקן ג'ון סינה לבמה עירום כביום היוולדו בכדי להכריז על הפרס שכל מעצב תלבושות חולם עליו בלילות, הטקס שינה כיוון לגמרי. מה שהפך את הרגע הזה לביזארי אף יותר (אם זה בכלל אפשרי) הוא העובדה שברבי, הסרט שכולו עיצוב וצבע, לא היה מי שקטף את הפרס אלא "מסכנים שכאלה" של יורגוס לנטימוס.
מתברר שבטקס פרסי האקדמיה שהתקיים אתמול באישון ליל המשיכה המסורת העתיקה של התעלמות משובר הקופות העממי והאהוב. ברבי, כמו הרבה מחבריו לרשימת המועמדים, הוא הילד הטוב של התעשייה. חייכן, מנומס, עומד בכל החוקים ואפילו מצטיין בכמה תחומים. אלא שאוסקר כבר מזמן הפסיק להחשיב הצלחה בקופות או פופולריות בציבור, אם כי במקרה הזה לפחות העניקו את מרבית הפרסים לסרט אהוב גם הוא, אם כי רווחי פחות ורציני וחשוך בהרבה.
כך, בעוד גולדה, ברבי ורוצחי פרח הירח חשבו שהם נאבקים זה בזה בליגה של הגדולים, "מסכנים שכאלה" העצמאי והמוזר השתחל לתוך הזירה והביס אותם אחד אחד. עיצוב אומנותי, תלבושות, ואיפור נקטפו על ידו כמו פירות בשלים, ושוברי הקופות נותרו שמוטי לסת וחברי כל.
מסכנים שכאלה היה רק הספתח לניצחון האנדרדוגים הגדול. "הילד והאנפה" סרטו האחרון של מיאזאקי, גבר על "ספיידרמן בממד העכביש" בקטגורית סרט האנימציה הטוב ביותר. גם "מעשייה אמריקנית", הקומדיה המופרעת ששמה את כל תרבות הפוליטקלי קורקט המוגזמת למבחן, גברה על אופנהיימר ואזור העניין כאחד, וחטפה אליה את פרס "תסריט מעובד". ברבי, הסרט הרווחי של השנה, נותר עם פרס אחד בלבד – השיר הטוב ביותר, של בילי איילי ופיניאס אוקונול.
אבל ברבי, תראו מופתעים, הוא לא שק החבטות היחיד של הערב. אחרי המחווה המרשימה שנעשתה לאוקראינה שנתיים קודם (בין השאר דקת דומייה, ואפילו מסירת פרס לנשיא אוקראינה על ידי שון פן) קשה שלא להתייחס להתעלמות הכמעט מוחלטת שקיבלו טבח שבעה באוקטובר או החטופים. אפשר לתרץ זאת בכך ששני המועמדים הישראליים, "גולדה" ו"מכתב לחזיר", לא הצליחו לעלות על הפודיום, אבל בסופו של ערב ראינו כמה קלוש התירוץ היה כאשר הבמאי היהודי ג'ונתן גלייזר עלה לבמה כדי לקבל את הפרס על הסרט הבינלאומי הטוב ביותר על יצירתו שעסקה במפקד נאצי של מחנה השמדה ומיד פתח בנאום נאצה נגד ישראל והציונים וגינה "רצח עם" ואת "הכיבוש".
מעבר לזה דיסקיות כמובן לא נראו, שלטים בטח שלא והסיכה היחידה שנראתה על איזה שהיא תלבושת באותו הערב, הייתה סיכת "הפסקת האש" שענדה בילי אייליש, גם כשזכתה באוסקר השני בחייה כשהיא בת 22 בלבד.
לאנשי האקדמיה והתעשייה לא היה קל להתעלם מהמציאות, שכן מחוץ לתאטרון "דולבי" התקיימה רגע לפני תחילת הטקס, צעדה פרו פלסטינית שכללה שלטים ודגלי פלסטין, וגרמה לכמה מהמשתתפים לוותר על מכוניות הפאר ולרוץ אל האולם. ובכל זאת, גם אחרי שהמציאות דפקה להם על חלונות הלימוזינות, הוליווד המשיכה לעצום עיניים ואולי הרמז הגדול ביותר לכך שבמקום להעניק את הפרס ל"מכתב לחזיר", הסרט הישראלי המדבר על זיכרון השואה, מי שזכה הוא, כמה אירוני, War is Over.
הטקס המלא יהיה זמין היום, ה-11/3 ב-VOD yes ו-+STING, בשעות הערב. הגרסה הערוכה והמתורגמת תשודר ב-12/3 בשעה 21:00 ב-yes Movies Drama.
רשימת הזוכים המלאה
הסרט הטוב ביותר – אופנהיימר
השחקן הטוב ביותר – קיליאן מרפי "אופנהיימר"
השחקנית הטובה ביותר – אמה סטון "מסכנים שכאלה"
שחקן המשנה הטוב ביותר – רוברט דאוני ג'וניור "אופנהיימר"
שחקנית המשנה הטובה ביותר – דוויין ג'וי רנדולף, "נשארים לחג"
תסריט מעובד – מעשייה אמריקנית
תסריט מקורי – אנטומיה של נפילה
הסרט הבינלאומי: אזור הענייין
עיצוב אומנותי – מסכנים שכאלה
הסאונד: אזור העניין
פסקול: אופנהיימר
השיר הטוב ביותר: What Was I Made For? – "ברבי"
איפור – מסכנים שכאלה
עיצוב תלבושות – מסכנים שכאלה
סרט אנימציה קצר – WAR IS OVER!
סרט אנימיציה – הילד והאנפה
סרט דוקומנטרי (פיצ'ר) – 20 ימים במריופול
הסרט הקצר: "הסיפור המופלא של הנרי שוגר"
סרט האנימציה הקצר: WAR IS OVER! Inspired by the Music of John and Yoko
הסרט התיעודי הקצר: The Last Repair Shop
