"המפגש עם הכאב באופן חשוף כשלעצמו מחזק את התנועה הפנימית הכנה והעמוקה, ובכך אני מתחיל את הדרך ליציאה מחיים אשלייתיים שמבוססים על גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ". המשפט הזה, ובעיקר סיומו, ממחישים את אופי החיבור שלפנינו: לא עוד ספר פסיכולוגיה או עזרה עצמית, אלא כזה שנכתב בהשראתה של מגילת אסתר.
"הארמון: מסע נפלא במגילת אסתר", הוא פרי עטו של הרב יעקב ורשבסקי, המבוסס על השיעורים שהוא מלמד בקרב תלמידיו ושומעי לקחו. זהו ספרו התשיעי. קדמו לו, בין השאר, "עצות ממי השילוח", "לב לומד אהבה", "הילד הפנימי" ופירושים לסידורי ומחזורי התפילה.
ורשבסקי הוא מורה רוחני ששיעוריו, המלווים בנגינתו בגיטרה, מתרגמים מושגים מעולם החסידות ופנימיות התורה לשפת הנפש והיומיום. שיעוריו מצויים גם ברשת, חוצים מגזרים ונוגעים בקהל דתי ושאינו־דתי כאחד. כעת הוא ביקש להפגיש את שפתו הייחודית, המשלבת גם הרבה הומור ופשטות, עם פסוקי מגילת אסתר, שבהקדמתו הוא מכנה אותה "חומר משנה תודעה".
הספר מכיל אפוא פירוש על כל פסוק ופסוק במגילה "על דרך הנפש". הוא מחולק לשלושה־עשר פרקים, מ"המרד בארמון" ועד "רפואת הלב", ולאורכם נפרסת הדרמה הפנימית שוורשבסקי מוצא במגילה: מרדכי ואסתר מסמלים בעיניו את כוחות הריפוי והתיקון, לעומת כוחות התוהו וההרס העצמי בדמותם של המן האגגי ונספחיו. לאורך הספר מודגשות ה"תובנות" הנפשיות שוורשבסקי דולה מן הסיפור, ואיורים נאים מעבירים את הקורא מפרק אחד למשנהו.
המרדנות היא ראשית הגאולה
אטעים כאן קצת מאפיונן של חלק מדמויות המגילה ומשמעותן הסימבולית, על פי פירושו של ורשבסקי. אחשוורוש מסמל את שקיעתה של הנפש אל ממדי החומר והתשוקות. זהו מצב תודעה של "ריקון נפשי" ושל התכחשות לממדי הפלא שבאדם ובעולם, תוך ניתוק מיצר הסקרנות הטבעי ומאפשרות של קשר ממשי עם עולמות הרוח. מעין "שינה רוחנית". האדם פועל באופן אוטומטי, נע ונד מריגוש חומרי אחד למשנהו, מבלי לתת מקום להתרחשות פנימית.
ושתי היא ראשית המרד של הנשמה בכוחות שמנסים לקבור אותה תחת תילי החומר והתאוות הנפולות. הנשמה, שמקורה בעליונים, איננה מוכנה לציית לתכתיבי השליטה חסרת השובע והגבולות של אחשוורוש, ומסרבת להתייצב ולשחק את התפקיד שיועד לה. מכאן התובנה: "עכשיו מתגלה התחלת הגאולה. התחלת הגאולה שלנו היא מרדנות. פלא גדול" (עמ' 49).
"החכמים יודעי העתים", יועציו של המלך, מבקשים לסתום את הסדק שיצרה המלכה ושתי בחומה המקובעת של הארמון: הם משתמשים ברציונליזציה ובמניפולציות כדי לסייע בהגנת כבודו האבוד של המלך, וכדי למנוע ממנו לחוות אי נעימות, כאב, או ביזיון. העיקר שהכול ייראה טוב, והצגת השליטה והנראות החיצונית תימשך.
הבאת הנערות הבתולות וטובות המראה לארמון היא ניסיון נוסף להעלים את שפת הלב. היחס לאנשים בכלל ולנשים בפרט כחפצים ולא כמהויות, הראויות ליחס אמיתי ומכבד, משקף את מצבה העגום של גלות הנפש. זהו עולם ללא אהבה, בלשונו של המחבר. כך אפשר להבין גם את דברי חז"ל על כך שברגע אחד אחשוורוש החליף את תמונתה של ושתי בזו של אסתר. זהו עולם נפשי שבו לכל אחד יש תחליף.
לוחמי האהבה
תחילתו של כל מסע רוחני תלויה במבחן הנאמנות אל הנשמה; הרובד האותנטי והעצמי שבנפש, הניצב מעל כל תדמית או מסכה שצברנו לעצמנו במהלך החיים. בשלב הזה נכנסים לתמונה לוחמי האהבה, שלא יוותרו לנפש על חיים של גדלות, אלו המייצגים את המבע המתוקן של יחסי הזכר והנקבה: מרדכי ואסתר.
מרדכי הוא הנקודה הפנימית המצויה בליבו של כל מצב תודעתי נמוך, זו שנותרת "ערה" וקוראת לגאולה. מרדכי לעולם נאמן למערכת ערכית עליונה. בעקבות חז"ל, ורשבסקי מזכיר את דרשת שמו של מרדכי כ"מור דרור" – ציפור דרור פנימית, חופשייה ומשוחררת, הקוראת לאדם לנוע ממקומו לעבר החירות. בעוד מרדכי מעופף מגבוה, אסתר מייצגת את הנקודה הפנימית ביותר של הלב. יש בה היכולת לחבר תובנות גבוהות ולהורידן אל הגוף והנפש. האינטראקציה בין השניים מביאה אט אט את הגאולה.
מרדכי שומר על הנקודה הפנימית, הלא היא אסתר, מלהתגלות מהר מדי במציאות. הוא מאמן אותה באמונה, ומשגיח שלא תגלה את עמה ומולדתה. "יש לנקודה הפנימית עניין של שמירה מיוחדת: היא מתגלה רק בזמן הנכון לה, ברגע הנכון לה, ביום הנכון לה", כותב ורשבסקי. אי אפשר לזייף אותה או לפקוד עליה בחוזקה להופיע במרחבי החוץ, רק לגדל אותה באמונה ולחכות לפריחתה.
בהמשך המגילה, כאשר הקשר הרציף בין מרדכי לאסתר יינתק, יהיה זה "התך", אחד מסריסי המלך, שיעמוד לפני מרדכי ויתווך בינו ובין אסתר הנמצאת בתוך הארמון. כמו כל דמות אחרת במגילה, גם התך מייצג כאן תפקיד פנימי; הוא עומד על נקודת ההתכה, ההלחמה, שבין הראש ללב. בין "תובנות מרחפות" להפנמתן.
אינטראקציה כזו מאפשרת לאדם להשיל מגננות מיותרות שנפשו בנתה סביבה עם השנים, כאלה המונעות מאיתנו להתקדם לעבר יעדים חדשים. זה הרקע לסיכול מזימתם של בגתן ותרש, שני סריסי המלך המבקשים להתנקש בו, על ידי מרדכי ואסתר. כאשר הנקודה הפנימית של הלב מתעוררת היא מסוגלת להביא לשחרור מכוחות הנפש העסוקים במאבק פנימי מיותר. הדרך אל הגאולה כרוכה ב"קבלה עצמית רדיקלית", כלשונו של ורשבסקי לאורך הספר.
כעת המלך אחשוורוש מבין כי חייו אינם יציבים כפי שסיפר לעצמו. ישנם כוחות פנימיים וחיצוניים אשר בוגדים בו. עלייתם מביאה עימה את רגש הפחד ובעקבותיו את חוסר האמונה, המשתקפים בדמותו של המן האגגי. לסיפור הקר והאכזרי שהמן מספר על המציאות, כל כוחות הנפש משתחווים מרוב אימה. כולם, מלבד נקודת החירות העליונה, צלם א־לוהים שבאדם, שאותה לעולם לא ניתן להכחיש: מרדכי היהודי.
חיים של הקשבה פנימית
הקריאה החופשית ואף השובבה משהו של ורשבסקי את הכתובים מורגשת היטב לאורך הספר. כך, למשל, דרך מדרש שמו של המן האגגי הוא מתאר את המאבק שבין האמונה והפחד. בעוד המן מבקש לשים "גג, מלשון אגג", מרדכי מצידו טוען: "אני לא מזדהה עם הגג שלו. אני אור אינסוף, אני יהודי".
כל אלו מתובלים במנה הגונה של הומור, ברוח החג. כך, כאשר ורשבסקי מבקש להסביר את ההבדל שבין חיים המנוהלים על ידי השכל ובין חיים המחוברים אל הלב, הוא מספר על צעירים המצויים בעולם הדייטים ועוסקים בחישובים והערכות הדדיות: "אז אני מתחיל להכניס את כל ה'מידע' לטבלת אקסל. למשל, 'יש לו פלולה מעל הגבה, אבל הוא צדיק יסוד עולם'".
על פניו, הספר עשוי להצטייר כשייך לסוגת ספרי הניו־אייג' השטחיים, שבמסגרתה מורים רוחניים מפזרים עצות בנאליות על רוחניות ועל קשרי גוף ונפש. ואולם התבוננות מעמיקה תחשוף בספרו של ורשבסקי רבדי עומק של מי שמכיר היטב את נפשו שלו ואת נפש קוראיו. מבעד לחרכי השפה הפשוטה ניכר כי כמו ה"תובנות" – המופיעות באותיות קידוש לבנה, כאילו מבקשות לדלג מהנייר ולהיכנס היישר אל תוך ליבו של הקורא – גם ספרו של ורשבסקי מבקש לעורר את קוראיו לפעולה.
עצותיו הנפשיות מאוזנות. לעיתים עלינו להיפתח ולהיות רגישים לזולת, הוא אומר, אך מצד שני גם לא להפריז בכך, ולדעת מתי הרגישות שלנו פוגעת בעצמנו. לפעמים הדרך הטובה ביותר להתמודד עם גאווה היא דווקא דרך עשייה, שמוציאה אותנו מעולם הפנטזיות אל החיים האמיתיים, אך חשוב גם שלא להתמכר לעשייה מופרזת, המחלה המרכזית של דורנו.
במהלך הספר משולבות מימרות משמם של רבי שמעון בר יוחאי, רמח"ל, הרבי מקוצק, הבעל שם טוב והדרכות מספר הזוהר. המחבר מפגין יכולת תרגום מרשימה של המקורות הללו לשפה היומיומית. כך הוא נוגע בנפשם של רבים, תוך שהוא נותר פרשן ההולך בעקבות חכמים.
הספר מיועד למי שמחפשים קומה רוחנית נוספת במגילת אסתר, בשילוב יסודות של מודעות עצמית, ולמי שמוכנים לסלוח למחבר על וורטים הנשמעים לעיתים מאולצים, או על בדיחה שהלכה כמה צעדים רחוק מדי. שומעיו בעל פה בוודאי ייהנו למצוא את רעיונותיו לובשים צורה כתובה.
לבסוף, הספר מבקש להלביש אותנו, היהודים החוגגים את שמחת הפורים, בבגדי המלכות שלהם זכתה אסתר, לפי הפירוש המוצע – חיים מלאים הקשבה פנימה, וקריאה לחיפוש איטי ומתוקן אחר הגאולה: "הפרקטיקה הגדולה שמגילת אסתר מביאה היא ערנות של הלב כדרך חיים… הטוב יטפטף לנפש ויגדיל אותה צעד אחרי צעד".
הארמון
מסע נפלא במגילת אסתר
יעקב ורשבסקי
הוצאה עצמית, 2023, 409 עמ' (כולל טקסט המגילה)
