המונח הפסיכואנליטי "אֵם טובה דייה", שזכה לפופולריות, מתהפך בכותרת ספרה של שירלי נס־ברלין: "בת טובה דייה". ההיפוך שלם. האֵם נמצאת פה בתפקיד התינוק, כביכול, כשהיא חולה וחסרת אונים כתינוק, והבת סועדת אותה בבית החולים.
להשלמת התמונה, האב נפטר לפני שנים, ולבת שבמרכז הרומן, אלה, יש אחות המשתתפת איתה בטיפול באם המאושפזת – אך עושה זאת בדרך אחרת. תחרות סמויה מתנהלת ביניהן – וגם בין אלָה ובין ילדיהם של חולים שכנים, ובינה ובין שאר גורמים הפוקחים עין, לפעמים עין צרה, על דרכה עם אימה. וגם עם עצמה יש לאלָה ויכוח.
ביסוד המונח של הפסיכולוג דונלד ויניקוט "אם טובה דייה" מונח מסר מרפא. הפסיכואנליזה המסורתית, ובייחוד התפיסות העממיות שהשתלשלו ממנה, הנחילה לנו את המסר שתסביכינו, ולמי אין תסביכים, הפרעותינו ושיגיונותינו הם פרי שגיאות של הורינו בקטנותנו. האם אפשר, אם כך, להיות "אם טובה"? ויניקוט מציע להניח מראש שהשלֵמוּת בלתי אפשרית, ושהשאיפה הנכונה היא להיות אם (או אב) טובה דייה. לתפיסתו, אצל רוב האימהות זה ממילא המצב.
תפקיד חשוב של האם הטובה דייה הוא גם לעזור לתינוק להיפרד מן התלות בה, ואחד האתגרים של הבת בספר הוא להשתחרר מהתלות הנפשית באם ולהכין את עצמה לפרדה ממנה. יתרה מכך, עליה "להרשות" לאם חסרת ההכרה לשחרר בעצמה את האחיזה בבנותיה ובחיים שאזלה מהם התוחלת. צריך להיות בת טובה דייה כדי לדעת להשתחרר ולשחרר. בסוף הספר היא ואחותה גם מחליטות לוותר על טיפול מאריך חיים ומאריך ייסורים.
הספר "בת טובה דייה" אינו מתייחס במפורש לשאלת ה"אם טובה דייה"; זהו רומן קצר שמתמקד בקורותיה ובמחשבותיה של הבת המטפלת והנפרדת, אלָה, ומטבע הדברים יש בו הבלחות של זיכרונות מימי ילדותה, כשהגורם המגדל אותה היה האם הגוססת עתה, וכן זיכרונות מהעבר הקרוב, עת התפתח דפוס לא בריא ביחסים בין האם לבת. האם, מנחה פופולרית לסדנאות חשיבה חיובית, מעסיקה את אלה כעוזרת שלה, ומגלה כלפיה ביקורתיות חונקת.
תחום העיסוק הזה, "חשיבה חיובית", נבחן לאורך הספר ביחס למציאות המתוארת בו: מציאות לא חיובית בכלל, הידרדרות רפואית סופנית, שקשה לקבל בה ש"מחשבה יוצרת מציאות" ועל כן "תחשוב טוב – יהיה טוב". קשה לחלץ מן הספר, הכתוב בצורה קלילה למדי, מסקנה שיטתית על עולם החשיבה החיובית ועל הממשק בינו ובין סוף החיים. המבקש להבין את הגישה הייעוצית הזאת לעומקה יצטרך לפנות אל ספריה האחרים של המחברת, "מרצה ומחברת רבי מכר בתחום החשיבה החיובית", ככתוב בגב העטיפה. אבל העימות בין גישה זו ובין עובדות החיים החומקות ממנה מומחש יפה בספר.
יש להעריך זאת. מי ש"חשיבה חיובית" היא הקריירה והפרנסה שלה אינה חוששת, בשבתה כסופרת, להראות גישה זו ביתרונותיה (כגון ההתמקדות שלה בהווה) אך גם בחולשתה ובקוצר ידה, ואפילו להאיר חסידים שוטים שלה באור סאטירי. שמא גם לכך מרמזת כותרת הספר: חשיבה חיובית היא "שיטה טובה דייה", לא מוחלטת ולא מושלמת.
