הגנרל האמריקני ג'ורג' פטון היה אחד המצביאים המפורסמים בהיסטוריה. חייליו כינו אותו "דם ואומץ הזקן", ועוד הרבה לפני שהיה זקן הפגין הרבה דם ואומץ. בגיל 27 השתתף באולימפיאדה, הגיע למקום השלישי בריצת 4,000 מטר והתעלף בקו הסיום. בקרב במקסיקו ב־1916 מצא את עצמו מול שלושה פרשי אויב הדוהרים לכיוונו, כשהוא חמוש רק באקדח תופי מיושן. פטון ניצח בקרב הזה. לעיקר תהילתו זכה בסדרת ניצחונות מדהימים במלחמת העולם השנייה.
איך נהרג המפקד היוצא דופן הזה, שיצא בשלום מכל כך הרבה סכנות? משאית צבאית דרסה אותו בתאונת דרכים טרגית בגרמניה ב־1945. עד היום יש אנשים שמתקשים להשלים עם מותו של מצביא דגול באופן כזה, וטוענים שהתאונה הייתה חיסול שיזם סטלין, כדי למנוע מפטון להוביל פלישה אמריקנית לברית המועצות. סביר יותר שזו הייתה תאונת דרכים פשוטה.
מורי ורבי הרב עמיטל אמר לנו פעם, כשיצאנו לחופשה מהישיבה: זִכרו שאם נהגתם בפראות ולא תפס אתכם שוטר – בדיני אדם אתם פטורים, אך בשמיים ידונו אתכם כאילו גרמתם לתאונה קטלנית
חשבתי על המוות הסתמי הזה אחרי שטנדר מגה־ציוני חתך אותי בפראות בכביש. מה מגדיר כלי רכב כציוני? שני דגלי ישראל ענקיים התנוססו משני צידי המכונית, והצהרה מחממת לב על ניצחוננו נתלתה בגבו. הנהג הלאומי הזה כמעט הוריד אותי מהכביש בנהיגתו הפרועה. הייתי מצפה שמי שאוהב כל כך את עם ישראל יאהב אותו גם בכביש.
כולנו עסוקים מאוד בשאלה איך נוכל לתרום בעת הזו. הנה ההצעה שלי: ננהג בזהירות. זאת תזכורת גם לעצמי, כי גם לי יש רגעים של חוסר ריכוז בכביש. אבל אני משתדל. הייתי מצפה שגל ההתנדבות ששוטף את ישראל יתבטא גם בנהיגה זהירה יותר, אך הרושם שלי הוא שנהגי ישראל רק נעשו פרועים יותר מאז שפרצה המלחמה. יותר נהגים חותכים אותי, יותר מכוניות מזגזגות בפראות, יותר אנשים נצמדים אליי מאחור באופן מסוכן ומאיים, כשאני נוהג במהירות 100 קמ"ש בכביש שהמהירות המותרת בו היא 100 קמ"ש. פעם כמעט כל הנהגים הפרועים בכביש היו גברים, אך חסידי השוויון המגדרי מן הסתם ישמחו על כך שהיום גודשות את כבישינו גם לא מעט נהגות שודים.
אפשר להבין את העצבנות של כולנו בכביש: כולם לחוצים, כולם מוטרדים, ויש גם מי שממהרים מאוד לאיזו התנדבות לאומית. אז אני מציע קודם כול את ההתנדבות הבאה: להתנדב להגן על נהגים אחרים ועל הולכי הרגל.
חז"ל אמרו שאדם ניכר בשלושה דברים: בכוסו, בכיסו ובכעסו. לפי התנ"ך אדם ניכר גם בסוסו. כששר הצבא יהוא בן יהושפט בן נמשי דהר ליזרעאל כדי להרוג את מלכו יורם, זיהו אותו מרחוק לפי סגנון נהיגתו במרכבה: "והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי, כי בשיגעון ינהג" (מלכים ב' ט', כ'). "מנהג" כאן פירושו "נהיגה"; סגנון הנהיגה של יהוא לימד על אישיותו, ולא בישר טובות בנוגע לתקופת מלכותו העתידית.
נראה שלמלכים פרועים הייתה חיבה לרכיבה פרועה. הקיסר הרומאי השטני קליגולה היה מכור למרוצי סוסים. לסוס המרוץ המצטיין אינקיטטוס הוא העניק ארמון מפואר, ואף מינה אותו לקונסול. חבל שלבני אדם לא התייחס באהדה דומה.
הרב יואל בן־נון אמר לי פעם שהקיום המובחר של מצוות הכנסת אורחים היום הוא לקחת טרמפיסטים. אם אכן כך, ייתכן שהקיום המובחר של מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היום הוא נהיגה זהירה. ובתחום הזה, לדאבון הלב, אנחנו לא מצטיינים. מספר ההרוגים בתאונות דרכים הפסיק לרדת, ומספר הפצועים קשה בתאונות הגיע ב-2023 לשיא של עשור.
בסך הכול, מספר ההרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה עולה על מספר ההרוגים במלחמות ובפיגועים. כמו לכולם, גם לי יש דעות בנוגע לניהול מלחמתנו באויבי ישראל. יכול להיות שאני צודק ויכול להיות שאני טועה, אבל אין לי כמעט שום השפעה בנושא המכריע הזה, שכולנו אוהבים להתווכח בנוגע אליו. בכביש, לעומת זאת, אני משפיע כמו כל אחד אחר.
כל מי שאוחז בהגה מחזיק בידו לא רק מכונה משוכללת לתנועה ניידת, אלא כלי משחית כבד ומסוכן. מורי ורבי הרב עמיטל אמר לנו פעם, כשיצאנו לחופשה מהישיבה: כשאתם נוסעים לטיולים, זִכרו שאם נהגתם בפראות ועקפתם בפס לבן, ובמקרה לא באה מולכם מכונית ולא תפס אתכם שוטר – בדיני אדם אתם פטורים, אך בשמיים ידונו אתכם כאילו גרמתם חלילה לתאונה קטלנית. מי שבאמת אוהב את עם ישראל, יעשה הכול כדי לא לדרוס אותו.
motzash.navon@gmail.com
