בעלי אלכסיי נבלני נרצח בכלא בהוראה ישירה של ולדימיר פוטין ב־16 בפברואר, חודש לפני "הבחירות הנשיאותיות" ברוסיה. מעולם לא רציתי להיות פוליטיקאית, מעולם לא ביקשתי לנאום מעל במה או לכתוב בתקשורת הבינלאומית. אך פוטין לא הותיר לי ברירה אחרת. לכן אני מבקשת לחלוק איתכם כמה דברים חשובים שאלכסיי ניסה להגיד בשנים האחרונות.
כדי לנצח את פוטין, או לפחות בשביל להעניש אותו, קודם כול יש להבין במי מדובר. למרבה הצער יותר מדי אנשים במערב עדיין רואים בו מנהיג פוליטי לגיטימי, מתווכחים על האידיאולוגיה שלו ומחפשים היגיון פוליטי במעשיו. זו טעות גדולה, שמולידה טעויות חדשות ומסייעת לפוטין לשטות ביריביו שוב ושוב.
פוטין הוא לא פוליטיקאי, הוא גנגסטר. אלכסיי נבלני התפרסם ברוסיה והפך לשנוא נפשו של פוטין בדיוק משום שמהרגע הראשון הוא תיאר אותו ואת בעלי בריתו כגנגסטרים שנטלו לעצמם כוח ושליטה אך ורק כדי להעשיר את עצמם ולמלא את שאיפותיהם הפרטיות.
חשבו על פוטין כראש מאפיה. כך תבינו את האכזריות שלו, את הציניות שלו, את חיבתו לאלימות ולמותרות מפוארות – וגם את מוכנותו לשקר ולרצוח. כל המילים שלו על דת, היסטוריה, תרבות ופוליטיקה אולי מטעות את תושבי המערב, אבל ברוסיה כולם יודעים שגנגסטרים תמיד אהבו להתפאר בצלבים גדולים, להופיע בכנסיות ולהציג את עצמם כלוחמים למען צדק גבוה וערכים מסורתיים, שלהבנתם מתגבשים אלה יחדיו לקוד ההתנגדות חסר הרחמים של פושע מקצועי.
חשבו על פוטין כראש מאפיה, ותבינו כיצד להעניש אותו ולקרב את קיצו. מעמד הוא דבר חשוב מאוד למנהיגים בעולם הפשע – הן בתוך הכנופיות שלהם, הן כלפי חוץ. פוטין נטל לעצמו כוח ברוסיה, ורק בה הוא יכול להכריז על עצמו כנשיא לגיטימי או אפילו להכתיר את עצמו כיורשם של הצארים הרוסים. אך מדוע מדינות דמוקרטיות ממשיכות להכיר בסמכותו הפלילית כלגיטימית? מדוע מנהיגי העולם, שנבחרו באופן לגיטימי, מורידים את עצמם לרמתו של פושע שבמשך עשורים זייף מערכות בחירות והרג, כלא או גירש מחוץ למדינה את כל מבקריו, ושכעת פתח במלחמה קטלנית באירופה עם הפלישה לאוקראינה?
אינני מבטיחה שסירוב להכיר בתוצאות הבחירות הנשיאותיות ברוסיה בסוף השבוע יוביל לקריסתה המיידית של ממשלת פוטין, אך יהיה זה אות חשוב לחברה האזרחית ברוסיה ולאליטות שנותרו נאמנות לפוטין, כמו גם לעולם בכלל – רוסיה אינה נשלטת בידי נשיא שזוכה להכרתם של הכול, אלא על ידי אדם שנוא שהוקע בפומבי. רק אז אלו שנותרו נאמנים לפוטין יתחילו לראות שהדרך היחידה לשוב לחיים כלכליים ופוליטיים נורמליים היא להיפטר ממנו.
בשביל פושעים בכירים, כסף הוא גורם מכריע. פוטין אינו מתרגש מסבלם של אנשים רגילים, הן ברוסיה והן באוקראינה. לא אכפת לו מהכלכלה הרוסית – כל עוד יש די כסף כדי לתחזק את הצבא ואת שירותי הביטחון, ובשביל למלא את כיסיו ואת כיסי עמיתיו. הדבר היחיד שבאמת מכאיב לפוטין הוא אובדן הכנסה. אף שייתכן שיהיה קשה לפגוע בו ישירות בשלב הזה, עדיין יהיה חיוני לפגוע בכיסים של מעגל מקורביו, נציגיו ומקבלי ההחלטות בסביבתו.
אם תמנעו מגנגסטרים את עושרם, הם יאבדו את נאמנותם למנהיג. זו הסיבה שאני קוראת להרחבה מרבית ואכיפה זהירה של עיצומים נגד כל מי שנאמנים לפוטין – הפוליטיקאים, אלו המכונים "אנשי עסקים", עובדים בשירות הציבורי ובכירים במערכות אכיפת החוק. על ידי מניעת כספים ורכוש מאלפי גורמים בעלי השפעה, ניתן יהיה להניח את היסודות למחלוקות פנימיות – ובסופו של דבר לקריסתו של המשטר.
תמיכה נרחבת באוקראינה ובמלחמתה נגד התוקפנות חסרת ההצדקה של פוטין הפכה לבחירה המוסרית הטבעית למדינות המערב. הפסד צבאי לפוטין באוקראינה עשוי לדחוף את ממשלתו לסף קריסה. אולם היו מקרים בהיסטוריה שבהם הפסד לא גרם למפלתו של רודן. הפסדו של סדאם חוסיין בכוויית, למשל, לא הוביל לקץ שלטונו, והוא וכנופייתו המיטו טרור על עיראק ועל שכנותיה במשך עשור נוסף. כדי לוודא ששלטונו של פוטין לא ישרוד עוד משבר, כולל כזה שייגרם בעקבות הפסד צבאי באוקראינה, חיוני לתמוך בכוחות שממשיכים להתנגד למשטר מתוך רוסיה.
אל תחשבו שכולם ברוסיה תומכים בפוטין ובמלחמתו. רוסיה מתקיימת תחת רודנות אכזרית. מספר האסירים הפוליטיים ברוסיה גדול פי שלושה משהיה בתקופת המאבק הסובייטי במתנגדים למשטר. זכויות אדם נרמסות וכבר אין חופש דיבור או חופש מחאה. אך אפילו בתנאים קשים כאלה העם הרוסי מוצא דרכים להפגין נגד הדיכוי המשטרי. כל הזדמנות להביע חוסר שביעות רצון באופן חוקי הופכת להפגנת ענק. מאות אלפי אנשים עמדו בתור בתקווה לרשום לבחירות לנשיאות מועמדים שגישתם מתנגדת למלחמה.
גם הלווייתו של בעלי במוסקבה הפכה להפגנה שארכה כמה ימים. חרף כל מאמצי הרשויות, אלפי אנשים ביקרו בקברו וכיסו אותו בפרחים. אנשים אשר יודעים כי המשטר עוקב אחר כל מי שמעז להשתתף בהלוויה – ושייתכן שייענשו בהמשך – בכל זאת הופיעו בה, במוסקבה וברוסיה כולה.
בקשתו האחרונה של בעלי מהרוסים הייתה להשתתף במיזם "צהריים נגד פוטין". הוא ביקש מכל יריביו של פוטין לבוא לקלפיות בצהריים ב־17 במרץ, יום הבחירות. מטרתו לא הייתה להשפיע על תוצאות הבחירות, שבכל מקרה יזויפו, וגם לא לתמוך באחת הבובות שפוטין אפשר לשמן להירשם על פתק הצבעה. אלכסיי רצה שזו תהיה הפגנה לאומית, שתדגיש את חוסר הלגיטימיות הפוליטית של פוטין ואת התנגדותו של האזרח הרוסי.
אני קוראת למנהיגי המערב לסייע לכל האזרחים הרוסים שמתנגדים לכנופיית פוטין. אני מפצירה בכם לשמוע את קולה של רוסיה החופשית ולנקוט עמדה מוסרית נגדו – לא להכיר בתוצאות הבחירות המזויפות, לא להכיר בפוטין כנשיאה הלגיטימי של רוסיה.
יוליה נבלניה היא אלמנתו של מנהיג האופוזיציה הרוסית, אלכסיי נבלני, שמת בכלא הרוסי
