המדור נפתח יום מוקדם השבוע עם הפרסומים נטולי ההקשר אתמול על התבטאות "מרחץ הדמים" של טראמפ, שמסוקר כאן באייטם האחרון. אבל אם כבר קראתם על הפרסום ההוא ולא בא לכם לקרוא אותו שוב (חבל, כדאי לכם), אל דאגה: השבוע יש לנו מיצג מיוחד בשבילכם.
כל הטורים נגדנו
מלבד מחלקות מתכונים ומשחקים מרשימות במיוחד, הניו-יורק טיימס מתפאר גם בעמודי דעה שעמוסים בכותבים חכמים ומגוונים שמציגים שלל דעות על הנושאים החשובים ביותר ואף מעלים על סדר היום נקודות שלא נשמעו בעבר וסיפורים שדורשים טיפול ושינוי. ואולי זה אפילו היה נכון פעם, לפני שעורך הדעות פוטר כי העז לבקש מאמר דעה שגרתי מסנאטור רפובליקני מוערך שפגע ברגשותיהם של כמה עובדי דור Z בכיינים, ואחריו פוטרו או התפטרו עוד כותבים ועורכים שלא יכלו לסבול את סביבת העבודה, כמו העיתונאית היהודייה המוערכת בארי וייס.
כיום מי שיעבור על אזור הדעות באתר של הטיימס ייחשף למאסה חדגונית של טקסטים שלעיתים רחוקות מאוד נשברת עם איזו כותרת מעט שמרנית של אחד משני הכותבים הקבועים הלא-שמאלנים-לגמרי של הטיימס. ואם אתם רוצים לחפש מגוון על ישראל – השם ירחם.
הנה כמה מהכותרות והנושאים שנתקלנו בהם בראש עמוד הדעות הבוקר.
- בעל הטור ניקולס קריסטוף, שכותרת מאמרו מתחננת, "הנשיא ביידן, יש לך מינוף שיכול להציל חיים בעזה, אנא השתמש בו". הפובליציסט, שזכה בשני פרסי פוליצר, כבר תקופה ארוכה מפרסם עלילות דם על הישראלים הרשעים שמרעיבים ילדים בעזה ודורש מהנשיא האמריקני להתערב ישירות במלחמה בחמאס ולמנוע מישראל להביס את המחבלים המסכנים. הטור נוטף בסנטימנטליות חד-צדדית ולמעשה טוען שבשל תנאי הרעב (שצה"ל כנראה מכוון להם) אין לביידן ברירה אלא להטיל את כובד משקלו כדי להציל את הרצועה ולהפר את עצת ישראל.
- הלאה, בעלת הטור מישל גולדברג, יהודייה שנראה שעושה כל מאמץ להוכיח שהיא חלק מהברנז'ה ולא חלק מהשבט, כתבה טור שכותרתו, "מדוע הקונגרס חוקר איגוד עובדים על כך שהוא אנטי-ישראלי?" במאמר מציינת גולדברג שלאחרונה פורסמה כתבה באתר "פרי פרס" (שהעורכת שלו היא אותה בארי וייס שפעם הייתה קולגה של גולדברג) שחשפה את "השפה הנוקבת ולעיתים המכוערת" שבה השתמשו חברי איגוד הפרקליטים לסיוע משפטי בניו-יורק במהלך ויכוח על החלטה שהתקבלה בדצמבר, בגנות מעשיה של ישראל ובתמיכה בחרם על המדינה, כולל קריאה למגינים על ישראל "פשיסטים" ו"מופרעים נפשית". אז מה הבעיה של גולדברג? שוועדת החינוך של בית הנבחרים – אותה ועדה שחקרה את נשיאות האוניברסיטאות בשימוע המפורסם בקונגרס – מעזה לחקור האם ישנה הטיה באיגוד. נורא ואיום.
- ולבסוף, חברנו היקר, המתודרך הלאומי תומאס פרידמן, שמכריז: "נתניהו הופך את ישראל לרדיואקטיבית". בהמשך לאופנסיבה הדמוקרטית על ממשלת הימין הישראלית שנחזתה במלוא פארה כאשר הסנאטור צ'אק שומר נשא נאום שקרא לאזרחי ישראל להדיח את נתניהו וכשסגנית הנשיא קמלה האריס ביקשה "לא להשוות בין הממשלה הישראלית לאזרחי ישראל" כאילו מדובר ברפובליקת בננות ולא בדמוקרטיה ליברלית, פרידמן (שוב) מכה בנתניהו במלוא כובד משקלו החשוב שטוען: "לישראל יש ראש ממשלה שככל הנראה מעדיף לראות את עזה הופכת לסומליה ונשלטת על ידי שרי צבא, ומסתכן במסמוס ההישגים הצבאיים של ישראל בפירוק חמאס מאשר ליצור שותפות עם הרשות הפלסטינית או כל שלטון פלסטיני לגיטימי שאינו חמאס, כי בעלי בריתו בקבינט הימני הקיצוני, שחולמים שישראל תשלוט בכל השטח שבין הים לירדן, כולל עזה, ידיחו אותו מהשלטון אם יעשה זאת".
האמינו לנו, זו רק טעימה.
טראמפ רוחץ בדמים
ולמקרה שפספסתם, הסיפור הגדול של השבוע: רשתות ואתרי חדשות בארה"ב, בישראל ובשאר העולם פרסמו אתמול כותרות צעקניות על כך שדונלד טראמפ הזהיר במהלך אירוע בחירות בסוף השבוע שיהיה "מרחץ דמים" אם לא ייבחר לנשיאות. הידיעות ברובן הגדול השתמשו בהתבטאות כרמז או אינדיקציה נוספת לכך שטראמפ מאיים על אמריקה ועל הדמוקרטיה האמריקנית, ומעטות מאוד מהן סיפקו את ההקשר החיוני לדבריו.
הנאום שנשא המועמד הרפובליקני לנשיאות בשדה תעופה באוהיו עסק בתעשיית כלי הרכב באמריקה, שנמצאת תחת איום מכמה גורמים שונים – בראש ובראשונה מסין. זה היה נושא הנאום, והוא חזר אליו שוב ושוב.
הנה הקטע הרלוונטי בנאום: "תנו לי לספר לכם משהו על סין. הנשיא שי [ג'ינפינג], אם אתה מקשיב, ואתה ואני חברים, אבל הוא מבין את הדרך שבה אני מתנהל", קרא טראמפ ואז תקף את סין על כך שהיא בונה מפעלי מכוניות במקסיקו. "אנחנו הולכים להטיל מכס של 100 אחוז על כל מכונית שיורדת מקו הייצור. אתה לא תוכל למכור את המכוניות האלה אם אבחר!" "אם אני לא אבחר, לעומת זאת, הולך להיות מרחץ דמים עבור לכל ה- זו תהיה רק ההתחלה. הולך להיות מרחץ דמים בכל המדינה", הכריז, ואז המשיך והדגיש שסין לא תוכל למכור אף אחד מכלי הרכב שלה בארצות הברית אם הוא ינצח בנובמבר הקרוב.
כשקוראים את התמלול ככה, קשה להתחמק מהמסקנה המתבקשת שטראמפ הזהיר באופן ספציפי מאוד – בשפתו הכה-צבעונית – מפני האיום הכלכלי-תעשייתי של המשטר הקומוניסטי בבייג'ינג על ארה"ב. אך באורח פלא, ועל אף שכמה משתמשים ברשתות החברתיות ביקשו לתקן את הדיווחים בנושא, בעת כתיבת שורות אלו ההקשר הזה נעדר לחלוטין מידיעות שפרסמו אתרי חדשות רבים בישראל ובארה"ב, או מופיע רק נמוך מאוד בכתבה.
מאחר שצפייה בנאום למשך יותר מ-10 שניות לא מותירה מקום לספק שלכך הוא מתכוון, עולה השאלה כמה מכותבי הידיעות האלו באמת צפו בו, לעומת אלו שראו את הכותרת במקום אחר ופשוט העתיקו את הדיווחים מילה במילה – כאשר כל אחד לוקח את המשפט הרלוונטי ואז מהגג עליו מיוזמתו – האם יש כאן התייחסות ברורה לפלישה לקפיטול ב-6 בינואר? אולי איתות לרוסים או לסינים? האם טראמפ מתכנן לבצע רצח המוני בתושבי ארה"ב שהתנגדו לו? כל כך הרבה רוח חמה שהייתה נחסכת לו מישהו פשוט היה טורח לצפות בתיעוד.
