חג פורים תשפ"ד הוא תזכורת כואבת להיסטוריית העם היהודי, עם שזכה בעל כורחו בתואר המפוקפק של להיות נרדף ותחת סכנת השמדה שוב ושוב. את המן הרשע מחליפים כיום חמאס, חיזבאללה ואיראן, ובעוד שבסיפור המגילה אנחנו סמוכים ובטוחים בכוחה של אסתר המלכה להצילנו יחד עם דודה מרדכי – הסוף הטוב של מדינת ישראל בשנת 2024 טרם נראה בבהירות באופק.
כמו בכל חג מאז השבעה באוקטובר, עולה השאלה האם וכיצד ראוי ונכון לחגוג את חג הפורים בתוך כל הכאוס הזה – איך ניתן לקיים את מצוות החג ולהרבות בשמחה כאשר מסביב אנו מוצפים בעצב? השאלה לגיטימית ואין לה תשובה אחת נכונה, אבל כדברי ויקטור פרנקל, מחבר רב המכר "האדם מחפש משמעות": "אפשר לקחת הכל מאדם חוץ מדבר אחד: אחרון החירויות האנושיות – לבחור את הגישה שלו בכל מערכת נתונה של נסיבות, לבחור את הדרך שלו”.
אנסה להציע כאן כמה בחירות אלטרנטיביות, שיעניקו משמעות מזווית אחרת לכוח הטמון בחגיגות חג הפורים.
הבחירה לשמוח: התחפשות כאמצעי התמודדות רגשית
מנהג התחפושות נועד להרבות במצוות השמחה בחג הפורים. מנגד, עבור ילדים, להתחפשות יכולות להיות יתרונות נוספים דווקא בתקופה זו. עטיית המסכה והגלימה והכניסה לנעליה של דמות אחרת – מספקות לילדים את ההזדמנות לבטא את מחשבותיהם ותחושותיהם בצורה יצירתית.
המעבר לעולם הדמיון יכול לסייע ביצירת תחושת הקלה, בחיזוק רגשות חיוביים, ובהעצמת תחושת המסוגלות להתמודד עם אתגרים. גם פעילות של התחפשות משותפת יכולה לסייע ליצירת תחושת קהילתיות וחיבור בין הילדים ולשפר את החוויה החברתית והרגשית שלהם. לכן, מעבר למצוות השמחה, בכוחה של ההתחפשות לעודד את הילדים לתפיסה קצת יותר חיובית ואופטימית של המציאות הקשה סביבם.
הבחירה לתת: משלוח מנות של ערכים
מצוות משלוח המנות נועדה בראש ובראשונה לעודד ולחזק את ערכי האחווה והרעות בין האנשים. מאז פרוץ המלחמה, אנחנו עדים למגוון מחוות מרגשות של תרומות, הן למשפחות הנרצחים החטופים והמשפחות האבלות, הן לחיילים ואנשי המילואים והן למשפחות המפונים אשר נעקרו מבתיהם בצפון ובדרום. אפשר לבחור, אם כך, להסתכל על חצי השנה האחרונה כתקופה בלתי פוסקת של משלוח מנות ושחג פורים תשפ"ד יהיה גולת הכותרת.
נכון שעוד ישנן לא מעט מחלוקות בחברה, כעסים ומטענים רגשיים, אך אלו טבעיים, בטח בתקופת המלחמה בה כולנו נפיצים. פעולות ומחוות של עשייה ותרומה למען האחר, לעומת זאת, הן אלו שמשרישות את ערכי הנתינה ושיתוף הפעולה להם אנחנו זקוקים עכשיו כחלק ממהלך הניצחון, ואשר נזדקק להם לכשתגמר המלחמה כדי לקום מהשברים חזקים ומחוזקים.
הבחירה ללמוד: קריאת המגילה – "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"
מצווה לקרוא את מגילת אסתר בחג הפורים. כידוע, במגילה עצמה מספרים על הצלת היהודים בממלכת אחשוורוש, לאחר שהמן גרם למלך להורות על השמדת היהודי ברחבי הממלכה. מעבר לחשיבות שבקריאת המצווה לפרסום הנס שעשה אלוהים לעם היהודי, קריאת המגילה היא מקור לידע ולמידה על היסטוריית העם שלנו. זוהי הזדמנות מצוינת ללמוד על אירועים ומקרים נוספים בהיסטוריה של העם היהודי בו הוא היה נתון תחת איום השמדה, ועל הדרכים בהן התמודד עם הגזרה.
מעבר לכך, סיפור המגילה וגבורתה של אסתר היא מנוע מצוין ללמידה על גבורתן של נשים לאורך היסטורית העם היהודי. ובנוסף, האמיצים שבינינו יכולים לבחור ללמוד על האויבים שלנו. להכיר את האויב, את מניעיו, ודרכי הפעולה שלו הם המפתח ללמוד מטעויות העבר ולנסות למנוע אותן בעתיד.
אז חג פורים תשפ"ד הוא חג של בחירות. הוא הזדמנות לבחור לשמוח כדי שמותם של גיבורים לא יהיה לשווא, לבחור בהכרת הטוב על פני פילוג ושנאה – ולבחור ללמוד את העבר למען עתיד טוב יותר.
